התנגדות חריפה לתוכנית המתאר לביה"ס החקלאי הראשון בארץ: 22 מומחים, בהם ראשי חוגים ופקולטות לתכנון, חתמו לאחרונה על חוות דעת התומכת בעמדת מובילי המאבק לפתיחת מתחם מקווה ישראל. לטענתם, תוכנית המתאר, שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב באוקטובר 2024 היא "הפרה של עקרונות יסוד של תכנון ראוי, חורגת מתכליתה המקורית ופוגעת פגיעה קשה ומתמשכת באינטרסים ציבוריים מהותיים".
בחוות הדעת שהוגשה לקראת דיון בעררים שהוגשו נגד התוכנית, הביעו המומחים התנגדות להחלטת הוועדה המחוזית לשנות את מנגנוני פתיחת מקווה ישראל לציבור, ולצמצם בפועל את הנגישות למתחם הענק שנמצא בין חולון לתל אביב. נייר העמדה המקצועי, עליו חתומים, בין היתר, ראשי חוגים ופקולטות לתכנון מהאוניברסיטאות בן גוריון, תל אביב, חיפה, העברית, הטכניון ובר אילן, נמסר לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בשבוע שעבר.
המתחם האקולוגי וכפר הנוער מקווה ישראל קיים כ-150 שנה ומשתרע על כ-3,000 דונם של שטח ירוק בלב גוש דן. החברה הממשלתית לתועלת הציבור (חל"צ) "מקווה ישראל – כל ישראל חברים" סוגרת כיום את השטח, והגישה אל רובו נעשית בתיאום מראש ובתשלום. מדובר בריאה ירוקה המשמשת כנחלתם של כ-400 תושבים וכ-1,500 בני נוער.
החברה קידמה תוכנית מתאר שאמורה הייתה לפתוח את המתחם לציבור, אולם לאחר שהופקדה להתנגדויות, הגישה "התנגדות עצמית" לתוכנית שהיא עצמה קידמה, ודרשה לבטל את ההנגשה. ההתנגדות התקבלה, והתוכנית אושרה באופן המאפשר בנייה בהיקף 186,900 מ"ר - מבלי לעגן זכות גישה ומעבר ציבורית. עררים על ההחלטה מתבררים כעת בפני ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
במסגרת מאבק התושבים לפתיחת המקום, בהובלתו של ד"ר אורי שרון, מומחה לרגולציה סביבתית מאוניברסיטת בר אילן, ובליווי ארגון מגמה ירוקה, הוגשה עמדת המומחים. "לאחר בחינה תכנונית כוללת של התוכנית, של החלטות מוסדות התכנון ושל השינוי שנקבע בהחלטת הוועדה המחוזית, מסקנתי המקצועית היא כי התוכנית, במתכונתה הנוכחית, אינה משיגה איזון אינטרסים, חורגת מתכליתה המקורית, ופוגעת פגיעה קשה ומתמשכת באינטרסים ציבוריים מהותיים", נכתב.
לדברי המומחים, פתיחת מקווה ישראל לציבור והסדרת מעבר הליכה ורכיבה דרכו אינן תוספת שולית לתוכנית, אלא המטרה המרכזית שלה, לצד שמירה על תפקודו ופיתוחו של בית הספר החקלאי כקריה חינוכית ייחודית ובת קיימא. שתי המטרות הללו נבנו, לטענתם, כמכלול אחד, ולא כאינטרס חינוכי שגובר על האינטרס הציבורי במרחב פתוח נגיש.
פגיעה בתושבי השכונות הסמוכות
בחוות הדעת מציינים שמקווה ישראל הוא מרחב ירוק גדול ורציף בעל ערכי טבע, נוף ומורשת נדירים, ושסגירתו דה פקטו הופכת אותו ל"אי ירוק סגור", שמנתק את חולון והשכונות הסמוכות מצירי הליכה ורכיבה, ממוקדי טבע ופנאי וממערכת התחבורה הציבורית. לטענתם, הדבר פוגע במיוחד בתושבי השכונות הסמוכות, הסובלים ממחסור בשטחים פתוחים ובטבע עירוני, ומעמיק אי שוויון מרחבי וחברתי.
המומחים מדגישים כי קיימות חלופות תכנוניות רבות, שיכולות לשלב בין ביטחון ותפקוד שוטף של בית הספר לבין נגישות אמיתית לציבור - כמו גידור ממוקד של קריית החינוך, יצירת צירי הליכה ורכיבה רציפים, עיגון משפטי מחייב של זיקות הנאה, הפרדת אזורי פעילות רגישים מהמסלולים הציבוריים וניהול תפעולי חכם של התנועה במתחם. הם מוסיפים שהתוכנית מעניקה לבית הספר סל רחב של זכויות בנייה במיקום מטרופוליני נדיר, ולכן מחייבת תמורה ציבורית אמיתית בדמות פתיחה מוסדרת, נוחה ואכיפה של המתחם לציבור.
"המרחב של מקווה ישראל גדול דיו כדי לאפשר פתרונות אלה ללא סיכון תלמידים", כתבו. "העובדה שחלופות אלו לא נבחנו כלל בהחלטת הוועדה המחוזית מהווה פגם תכנוני מהותי, הפוגע בסבירות ההחלטה".
על חוות הדעת חתומים פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' טליה מרגלית, ראש בית הספר לאדריכלות, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' רוית חננאל, ראש החוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל אביב; תמר זנדברג, ראש המכון למדיניות אקלים וסביבה, בי"ס גולדמן זוננפלד לקיימות ושינויי אקלים; פרופ' קרל מרטנס, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים מהטכניון, ועוד.
ממקווה ישראל נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בימים אלה על שולחנה של ועדת המשנה לעררים, ותגובתנו המלאה כבר הוצגה בפניה. אנו ממתינים להחלטתה. במקווה ישראל מתקיימים לאורך כל השנה מגוון רחב של אירועים ופעילויות חינוכיות, תרבותיות וקהילתיות – כולם פתוחים לקהל הרחב. זאת תוך הקפדה מירבית על הפרדה ברורה בין האורחים לבין בני ובנות הנוער החיים במקווה ישראל, שזהו ביתם, במטרה לשמור על ביטחונם ושלומם. תמוהה בעינינו העובדה שקבוצה מכובדת של פרופסורים מצאה לנכון לגבש חוות דעת פומבית מבלי שנעשתה כל פנייה מצידם למקווה ישראל כדי לשמוע את עמדתנו באופן ישיר ולקבל את התמונה המלאה והמאוזנת".
