כשד"ר אתי גרובגלד מונתה לתפקיד מנכ"לית המכללה האקדמית אחוה, היא ידעה היטב שהשינוי מתחיל במהפכה חשיבתית ויישומית בכל הקשור לתפיסת הלימודים ומשמעותם החברתית. "אנו שלובים ומתקיימים בסינרגיה עם השטח והקהילה, לא רק בפתרונות ומענים קצרי טווח אלא גם בזיהוי תהליכי עומק ושינויים. לפיכך, היינו הראשונים ליזום תוכניות כמו הפרעות בתקשורת וקדם רפואה. לפנינו לא היה מענה כזה מדרום לקו תל אביב, ויצרנו במו ידינו הזדמנויות שלא היו באזור בעבר. הצורך היה אדיר, קל וחומר אחרי המלחמה", מסבירה ד"ר גרובגלד.
היכן זה בא לידי ביטוי?
"בחמש השנים האחרונות סיימו ללמוד אצלנו 200 קלינאיות תקשורת מעולות שהשתלבו במרכזים רפואיים באזור, 100% הצלחה במבחני משרד הבריאות. זו השפעה ישירה, מענה מהיר וזמין לילדים ולהורים שהמחסור העצום באזור עלול לגרום להם לעיכוב התפתחותי. במסלול קדם רפואה במסגרת תואר ראשון במדעי החיים המשיכו הסטודנטים מאחוה ללימודי רפואה בארץ ובחו"ל, מה שמוכיח את המוביליות החברתית האמיתית שהמכללה מאפשרת".
בחזית המדע בישראל – רתימת המדע להשפעה חברתית
ד"ר אתי גרובגלד היא דור ראשון להשכלה גבוהה, וצמחה בבית מסורתי-דתי בחדרה. הסיפור האישי שלה, לימד אותה מהו כוחה של השכלה גבוהה ועד כמה היא מסייעת לשבור תקרות זכוכית. רוח היזמות והחדשנות שהביאה לאחוה לא עוצרת רק בגבולות הגיאוגרפיים.
ד"ר גרובגלד, ד"ר לביוכימיה, חוקרת ומנהלת, מביאה לשולחן את הצורך להיות תמיד בחזית המדע. בהתאם לכך, האקדמית אחוה בשיתוף מכללת לוינסקי וינגייט מקדמת את החזית המדעית של הלמידה וההוראה במדינת ישראל - תחום הנוירו-פדגוגיה. "הקמנו מרכז המשתמש במחקרי חקר המוח כדי להשביח את ההוראה, וללמד מורים עקרונות מדעיים על זיכרון, תפיסה ורגשות. היינו הראשונים לפתוח תואר שני בנוירו-פדגוגיה, שמהווה גשר בין חזית המדע לבין הכיתה והבית, ומבטיח שהדור הבא יקבל את החינוך הטוב ביותר".
בשנים האחרונות, מיצבה עצמה המכללה האקדמית אחוה כמצפן חברתי, המחובר לנימים הדקים של החיים בדרום. לא בכדי, בחרו ראשיה לייצר במודע שורה של מסלולי לימוד למקצועות יישומיים, שהופכים אותה לאקדמיה אקטיבית - מוסד שתכליתו אינו רק מחקר תאורטי או הקניית תארים, אלא כלי למוביליות חברתית וכלכלית וגורם משפיע בתוך הקהילה שבה הוא פועל. בהתאם לכך, המכללה מציעה מגוון תארים ראשונים ושניים במקצועות מבוקשים, ובהם מסלולים למקצועות הבריאות: הפרעות בתקשורת (קלינאות תקשורת), פסיכולוגיה (כולל תארים מתקדמים), מסלול קדם רפואה, מקצועות היי-טק: מדעי המחשב ומערכות מידע, תחומים המאפשרים לבוגרים השתלבות בתעשייה, מקצועות החינוך, ותוכניות המשלבות ניסיון מהשטח, כמו הכשרת סייעות ותומכות הוראה לתואר ראשון בחינוך.
"כאשר סטודנט מסיים תואר ראשון בתחומים הנדרשים באמת עבור האזור שבו הוא גדל והתחנך, ונשאר באזור אחרי גמר הלימודים, מדובר במנוף התפתחות אישית, מקצועית, כלכלית, שיכול לשנות קהילות, ולכן האקדמיה שאני מובילה גם משרתת את הקהילה ומסייעת לקידומה".
ממכללה לאקו סיסטם טיפולי
"אני מאמינה כי תפקיד המכללות בכלל והמכללות האזוריות בפרט הוא למצוא את הדרך לתת מענה משמעותי - אזורי, קהילתי וחברתי. וזאת מתוך חזון של מכללה משרתת קהילה, ומתוך החוזקות האקדמיות, המחקריות והמעשיות שלנו. לדוגמה, עוד טרם שבעה באוקטובר, התחלנו להנביט ניצנים של השפעה בתחומי בריאות הנפש והשיקום, השקנו תוכניות קליניות מתוך מטרה לפתור בעיה לאומית של נגישות לשירותים ומטפלים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ייסדנו מערך קליניקות, ובנינו בסיס ידע מחקרי שעסק בשיקום בקהילה במובנו הרחב".
הזעזוע של שבעה באוקטובר, הורגש היטב גם במכללה. מתוך השבר צמח מעוז של תמיכה, כאשר המרכזים לחוסן נפשי והקליניקות לטיפולים פסיכולוגיים משמשים ככלי שיקומי קריטי. את המחשבה תרגמה ד"ר גרובגלד בצורה מעוררת השראה למעשים, האיצה תהליכים, העצימה את המערך הקליני ורתמה את מסלולי הלימוד לצרכים הקיומיים של האזור. "הצורך העצום בתמיכה רגשית ובריאותית, הפך את הקליניקות לפסיכולוגיה (קלינית ושיקומית) ולהפרעות בתקשורת למרכזי טיפול מסובסדים לקהילה. אנחנו פועלים כל העת כדי להשפיע ולקדם את אזור הדרום ואת קהילות האזור בפרט, אני רואה בכך משימת חיים", אומרת ד"ר גרובגלד בכאב.
הסיוע לקהילה, מתקיים הלכה למעשה גם בתוך הפעילות היומיומית של המכללה. הבנו שאנשי המילואים צריכים יחס אישי, שהם זקוקים ל’קול של אמא’ ולא רק ל’נהלים ולפקודות’. כך נולד פרויקט ‘מחבקים את המילואימניקים’, שבמסגרתו אנשי סגל בכירים הפכו לאנשי קשר לכל חייל וסטודנט, והיחס האישי הוא שעושה את ההבדל ומהווה ערך מוסף".
סייעתם ואתם עדיין מסייעים גם לשורדי הנובה.
"נכון, כחלק ממיזם יובלים של קרנות הביטוח הלאומי, המשרד לשירותים חברתיים והג’וינט פתחנו עבורם ועבור צעירים תושבי העוטף והדרום תוכנית ייחודית - ‘צומחים באחוה’. במסגרת התוכנית, אנחנו משלבים מעטפת תמיכה רגשית, פסיכולוגית ואקדמית ויש לנו סיפורי הצלחה של ממש. כבר מהמחזור הראשון נרשמו שבעה ללימודי תואר, חבר’ה שלא היו להם תנאים או מסוגלות ללמוד לימודים אקדמיים. זו הרוח של אחוה, לחבר פתרונות מעשיים לצרכים שעולים מהשטח".
יש לכם שיתופי פעולה נוספים?
"אנחנו כל הזמן מקיימים תוכניות ושיתופי פעולה עם גופים מהדרום ומכל הארץ, והקשר שלנו עם הקהילה בא לידי ביטוי גם ביצירת תוכניות ייעודיות לכל מעגלי האוכלוסייה. יצרנו גם שיתוף פעולה עם כפר הנוער ‘קדמה’ ועמותת ‘איילים’, שבמסגרתו סטודנטים שלנו גרים ועובדים כמדריכים בכפר ולומדים אצלנו לתואר ראשון בפסיכולוגיה. ההתנסות בעבודה עם בני נוער מאפשרת להם לייצר גשר בין הלימודים לבין עבודת השטח, ומעניקה להם ניסיון מעשי חיוני להמשך הדרך בתחומים טיפוליים, חינוכיים וייעוציים, בתקווה שחלקם הגדול גם יבחר להישאר באזור ולחזק את הקהילה".
