"להמציא את עצמנו מחדש, להתאים את עצמנו לסיטואציה, למצוא מודלים רלוונטיים לעבודה ולהגות פתרונות שכלל לא דמיינו. כל זאת תוך שימוש ביצירתיות רבה ולמען יצירת ערך ללקוחות, לספקים שלנו ולעצמנו". כך מסכם את השנה נמרוד רבר, המנכ"ל והבעלים (במשותף) של חברת "קורום הנדסה וניהול", המנהלת ומתכללת פרויקטים לצמיחה ובנייה במרחב הכפרי.
עבור החברה, הבונה רבות בפריפריה, היוותה מתקפת השבעה באוקטובר Game Changer של ממש, כשרבים מהפרויקטים בעוטף עזה ובצפון הארץ עמדו בסימן שאלה, הוקפאו או בוטלו. "אנחנו עובדים בעוטף מעל ל-15 שנה, השנה האחרונה הייתה משהו אחר לגמרי, דבר כל כך קשה ומאתגר עוד לא חווינו", אומר רבר. "קהילות שלמות שליווינו פונו, ופרויקטים מתוכננים ופרויקטים בביצוע – נעצרו. חוסר ודאות וחששות לטווח הקצר והארוך שלטו בכל חלקי השוק, וכל אלה יושבים על רקע של קצוות עצבים חשופים, מתוחים וכואבים של המשפחות הבונות ושל העוסקים במלאכה. בשמיני באוקטובר היינו אמורים להתחיל לקדוח כלונסאות בקיבוץ בעוטף עזה, שנמצא 700 מטר מהגדר. במקום זה, מצאנו את עצמנו נוסעים לבקר קהילות שלמות שפונו למלונות , וגם לא מעט עובדים שלנו מהדרום ומהעוטף פונו בעצמם מביתם. ביום אחד כל פרויקטי הבינוי שלנו נבלמו בבת אחת, אם בגלל מחסור חריף בכוח אדם לביצוע בנייה ואם בגלל ההלם שפקד את המשפחות הבונות בעוטף עזה ובצפון. ככל שחלפו הימים – אי הוודאות בשני צירים אלה רק הלכה והתעצמה. הכול היה משברי".
איך מתמודדים עם מצב מאתגר של אי ודאות?
"שיטת העבודה שלנו היא קבלת החלטות משותפות, ובנסיבות שנוצרו התהליך נעשה עם הרבה מאוד רגישות והקשבה. את התקופה הראשונה עברנו בזכות חזון ואמונה שבכוחנו לייצר ביטחון לאלו התלויים בנו - מהעובדים ועד הלקוחות. חודשיים לאחר פרוץ המלחמה פיתחנו מודל שיקום ייחודי עם מסלולים שונים למשפחות שנשארות בפרויקטים, לאלו שמתלבטות, לאלו שפורשות ולאלו שנמצאות במצב ביניים. התחלנו לנהל שיח עם הקהילות וביחד יצרנו חזון של צמיחה מחדש. שוחחנו עם האנשים ושמענו מהם מה הם רוצים כעת ומה חשוב להם – גם כשהמשמעות הייתה לפגוש אותם בחלקים שונים של הארץ, כי לעתים קהילה מפונה פוצלה לבתי מלון שונים. היו אפילו משפחות שטסו לחו"ל, עד יעבור זעם. רבות מהן היו עסוקות בהישרדות, בחיפוש פתרונות למצבן ולא הייתה להן פניות למחשבה על חזרה לפרויקט הבינוי שהתחילו לפני המלחמה. לאט לאט ויד ביד, התחלנו לקבוע לוחות זמנים חדשים עם הנהלות היישובים. תמיד שמנו דגש על טובת הקהילה וטובת המדינה - ורק לאחר מכן חשבנו על מה נכון לנו, כחברה עסקית. זאת מבלי לוותר על התנהלות הגיונית וכלכלית בכל פרויקט שבו אנחנו מעורבים. אז באמת השנה הרווחנו פחות, אבל עדיין צלחנו את השנה בשלום והיינו נאמנים למטרה שאותה אנו משרתים".
המצב החדש ודאי הוביל לקבלת החלטות קריטיות.
"בהחלט. אחת ההחלטות הראשונות הייתה לא לפטר או להוציא לחל"ת אף עובד, ולעשות את כל הדרוש כדי לשוב ולהחזיר את הפרויקטים לפעילות. כך העובדים לא היו טרודים בדאגות של הישרדות כלכלית אישית, והיו פנויים לסייע בגיבוש רשת הביטחון של החברה לפרויקטים ובייצור פתרונות יצירתיים למצבנו. החלטה משמעותית נוספת הייתה לא לדחוף בכוח אף פרויקט שהוקפא, אלא לצעוד ולהתקדם יד ביד בקצב המתאים לכל קהילה ולמשפחות הבונות בה. באופן מובנה, תיעדפנו את הלקוחות על פנינו. עם אלו שעדיין לא היו מוכנים לחזור לפרויקט סיכמנו שנחזור לעבוד רק כשיהיו בשלים לכך".
עבודה מתוך אמונה ערכית-ציונית
נמרוד רבר ושותפו לחברה גיל עסיס, ייסדו את "קורום הנדסה וניהול" בשנת 2007. מאז, ולאורך השנים, בנתה לה החברה מוניטין של גורם מרכזי ומוביל לייזום, ניהול, והובלת תהליכים בתחום הבנייה והתשתיות בסביבה קהילתית. החברה מתמחה בתהליכים ייחודים שנבנו והותאמו לבנייה כפרית וקהילתית בקיבוצים, מושבים וקבוצות רכישה – משלב החזון וגיבוש הרעיון ועד שלב הכניסה לבית והיא מקדמת פרויקטים מורכבים הדורשים שילוב של היבטים ציבוריים, חברתיים, משפטיים, כלכליים, תכנוניים, הנדסיים ורגולטורים.
כבן למשפחה חלוצית וכמי שסבו היה ממקימי קיבוץ נגבה ואביו המשיך את גאולת הארץ - רואה רבר את עשייתו כהרבה מעבר לעסק. בעיניו, זוהי ציונות לשמה. "שמנו לנו כמטרה להיות החברה המובילה בתחום הצמיחה הדמוגרפית בקהילות פריפריאליות", הוא אומר. "כשאנחנו מגיעים ליישוב שהאוכלוסייה בו מועטה, שמערכת החינוך בו עומדת להיסגר עקב חוסר בתלמידים, ובמסגרת הפעילות שלנו היישוב צומח עם 25-50 משפחות נקלטות במסגרת פרויקט שלנו – זו עשייה ציונית. לא מזמן סיימנו פרויקט קליטה ובנייה של 25 משפחות בקיבוץ שזמן רב לא חווה קליטת חברים חדשים. מרגש מאוד לתרום כך למרקם החברתי של יישובים בפריפריה".
תפיסת העולם של החברה מושתתת על שלושה מעגלים מרכזיים: המשפחה, הקהילה והמדינה. "ביצענו פרויקטים בעוטף עזה עוד מ-2010, כשהאזור לא עניין אף אחד. ביצענו פרויקטים שהיו על גבול הכדאיות הכלכלית, מתוך אמונה ערכית-ציונית. החלטנו שזה בסדר שחלק מהפרויקטים לא ירוויחו כמו פרויקטים במרכז ובשאר אזורי ביקוש. גם היום אנחנו ממשיכים בגישה הזאת: על כל פרויקט באזור ביקוש אנו משתדלים לבצע פרויקט בפריפריה, במקום שבו באמת צריכים אותנו, כזה שיכול להביא ערך גדול לסביבה, למשפחות ולמדינת ישראל".
באיזה הישג אתה גאה במיוחד השנה?
"שהצלחנו להחזיר את כל הפרויקטים לפעילות מלאה, למצוא קבלנים ופועלים לכל הפרויקטים ולהחזיר אותם לעבודה. בימים אלו אנחנו מוסרים בתים בשני פרויקטים של קיבוצים שהתחלנו לפני המלחמה. קצב הביצוע מרשים, אנו מתקדמים בפרויקטים ומחזירים את יישובי העוטף לפעילות בתחום הצמיחה והבנייה. כמי שמלווה את העוטף מזה שנים, אני מאוד גאה ומרגיש זכות להיות שותף לדרך בעשייה מצמיחה זו בתקופה שהיא כל כך משברית באזור ובארץ בכלל".
מה למדת בשנה האחרונה?
"שיש בנו תעצומות נפש וכוחות גדולים כפרטים, כחברה וכעם, וברמת הפעילות העסקית: שלא משנה כמה ננסה להיערך לרע ביותר בתור מנהלים - עדיין יכולים לקרות דברים שאנחנו לא יכולים לצפות והערכים והגמישות הניהולית היא המצפן".
איפה אתה רואה את החברה בעוד שנה?
"ממשיכה להתפתח, לצמוח ולהיות גורם משמעותי בצפון ובדרום. הצורך בגורמים עם היכולות וסולם הערכים שלנו הולך וגדל. נתפתח לתחומים משיקים כגון נכסים מניבים ואנרגיה סולרית. נעשה הכול ביחד עם השותפים שלנו לדרך".
