נניח שחברה ישראלית רוצה לייצא את מוצריה לשוק חדש ומשקיע בוחן אם להשקיע בה. במקרה אחר לקוח גדול מבקש לדעת כיצד החברה מתנהלת מול ספקים, עובדים או הסביבה; ובמקרה נוסף מערכת בינה מלאכותית שהחברה מפתחת מעלה שאלות של פרטיות ושמירה על מידע. לכאורה, אלה נושאים שונים לחלוטין – אבל כולם יכולים להיפגש תחת כותרת אחת: אחריות תאגידית.
העולם העסקי מכיר את המונח באמצעות ראשי התיבות ESG, ואילו ה־OECD משתמש במונח RBC (Responsible Business Conduct)- התנהלות עסקית אחראית. מעבר להגדרות, מדובר בעולם רחב, שנוגע לאופן שבו חברות פועלות במגוון תחומים – ולעיתים גם ליכולתן לפעול בשווקים שונים.
"הקווים המנחים של ה־OECD הם לגמרי מצפן", פותח ואומר רונן כץ, ממונה אחריות תאגידית וראש נקודת הקשר הלאומית (NCP) במשרד הכלכלה והתעשייה. "ה־OECD החל לעסוק בנושא כבר לפני כחמישה עשורים, והיה הגוף הבינלאומי הראשון ששם עליו דגש ופיתח קווים מנחים לאחריות תאגידית. כיום פועל בארגון מרכז ייעודי לנושא, וכל המדינות החברות בו מחויבות להקים נקודת קשר לאומית.
נקודת הקשר הלאומית (נק"ל) בישראל פועלת בתוך מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, ותפקידה המרכזי, מסביר כץ, הוא לקדם מודעות לנושא האחריות התאגידית ולקווים המנחים של ה־OECD להתנהגות עסקית נאותה בקרב חברות וקהלי יעד נוספים, ביניהם ארגוני חברה וסביבה, ארגוני זכויות אדם והאקדמיה. "אנחנו מנסים להיות בקשר קבוע עם כל הגורמים האלה, ובמקרים מסוימים יכולה נקודת הקשר גם לסייע לחברות להבין את הקווים המנחים ולהתמודד עם שאלות הנוגעות ליישומם", הוא מציין.
לא רק עקרונות על הנייר
הקווים המנחים של ה־OECD נועדו ליצור מסגרת מקיפה לעיסוק בתחומים השונים של אחריות תאגידית. אלה כוללים, בין היתר, שקיפות, זכויות אדם, זכויות עובדים, הגנת הסביבה, מניעת שוחד ושחיתות, אינטרסים של צרכנים, מדע, טכנולוגיה וחדשנות, תחרות ומיסוי.
"הקווים המנחים אינם מסמך משפטי מחייב, אלא מסמך המלצות", מבהיר כץ ומוסיף שמדובר במסמך רחב־היקף, שהתעדכן מספר פעמים לאורך השנים. "הגרסה האחרונה פורסמה ביוני 2023, לאחר תהליך ממושך בין המדינות החברות".
לצד הקווים המנחים, מפרסם ה־OECD גם כלים מעשיים. כך, למשל, קיימים מדריכים שעוסקים בבדיקת נאותות, ומסייעים לחברות להבין כיצד לקדם אחריות תאגידית בתוך הארגון. "זה לא נייר שטמון באיזו מגירה, אלא יש להם ממש כוונה ורצון לתת כלים פרקטיים לפעילות", אומר כץ, "זה לגמרי מצפן".
למה גם חברה בינונית או קטנה צריכה להכיר את העולם הזה?
"יש כמה סיבות. אף שהקווים הם לא הנחיות מחייבות, הם מספקים הכוונה. במדינות שונות יש חוקים שמתקשרים לאחריות תאגידית, וחברות שרוצות למכור במדינות האלה, חייבות לעמוד בחוקים הללו".
לדבריו, קיימות גם דרישות רגולטוריות, שעשויות להיות רלוונטיות לחברות הפועלות בשווקים שונים, ובהם האיחוד האירופי. כמו כן גופי השקעה מוסדיים ולא מוסדיים עשויים להביא בחשבון היבטים של אחריות תאגידית בבואם לבחון השקעה בחברה מסוימת.
"הדרישות האלה שונות זו מזו, אבל רבות מהן מבוססות על הקווים המנחים", אומר כץ. לכן, לדבריו, חברה שמכירה את הקווים ופועלת לאורם, עשויה להקל על עצמה בהתמודדות עם דרישות מחייבות בשווקים שונים. "זה לא אחד לאחד, אבל יש הלימה רבה ביניהם והם מדברים באותה שפה", הוא מסביר.
כשהעולם הופך לשוק היעד
אחד האתגרים הגדולים של חברות הפועלות בזירה הבינלאומית הוא חוסר האחידות. חברה שעובדת בכמה שווקים, למשל, עלולה להידרש לעמוד בחוקים שונים ולדווח בדרכים שונות. "זאת אחת הבעיות של חברות שעובדות עם מספר שווקים, כאשר כל שוק רוצה חוק אחר וצורת דיווח אחרת. ה־OECD מנסה להרחיב את האחידות ולהקל על החברות. ככל שחברה מכירה את הקווים המנחים ואת המדריכים לבדיקת נאותות, היא עשויה להיות בעמדה טובה יותר בהתמודדות עם דרישות שונות".
עבור חברות ישראליות, מתברר, הנושא משמעותי במיוחד. "בישראל הייחוד שלנו זה שחברות כבר משלב ראשוני חושבות ייצוא, כי השוק שלנו קטן. אחת המשמעויות היא הצורך לעמוד בחוקים ובדרישות של אחריות תאגידית – ומכאן החשיבות שבהכרת הקווים המנחים". ל־OECD, הוא מוסיף, יש גם כלים פרקטיים שמאפשרים למפות חקיקות ודרישות במדינות ובסקטורים שונים. ובהתאם לכך חברה יכולה לבצע חיפוש לפי מדינה ולבדוק אילו דרישות קיימות בתחומים הרלוונטיים עבורה.
המדריך שעונה לאתגר ה־AI
הקווים המנחים מכסים מגוון רחב של תחומים, ולצידם ה־OECD מפרסם גם מדריכים ייעודיים לסקטורים מסוימים, בהם פיננסים, חקלאות, הנעלה והלבשה, עבודת ילדים וכרייה.
בתחום הכרייה, למשל, עשויות לעלות שאלות הנוגעות להשפעה של פעילות החברה על אוכלוסיות מקומיות. מה קורה כאשר מכרה ממוקם באזור שבו מתגוררת קהילה ילידית? כיצד משפיעה הפעילות עליה, והאם החברה פועלת איתה או נגדה?
אחד מתחומי העיסוק החדשים הוא הבינה המלאכותית. "לאחרונה יצא מדריך שנותן דגשים לתחום ה־AI ומנסה לנבא את הסיכונים", אומר כץ. בין הסוגיות שעולות במדריך פרטיות, שמירה על מידע והמידה שבה הטכנולוגיה נכנסת לחייהם הפרטיים של אנשים.
העבודה על התחום כוללת גם שיח עם גורמים מקצועיים בישראל, בהם משרד המדע, רשות החדשנות ומשרדי המשפטים והחוץ, כדי לזהות סוגיות שיישומן עשוי להיות בעייתי בקרב חברות ישראליות.
המדריך עוסק גם בשאלת שרשרת האספקה של מערכות AI. "כשמייצרים, למשל, צמיג, השרשרת די ברורה. יש מי שמייצר את הגומי, את החישוק, את הוונטיל – אבל מהי בעצם שרשרת האספקה ב־AI".
רונן כץ
(צילום: יח"צ משרד הכלכלה)
דיאלוג בין אינטרסים
נקודה מעניינת שעולה בשיחה היא שאחריות תאגידית אינה תמיד בחירה פשוטה בין "טוב" ל"רע". לעיתים החלטה חיובית בתחום אחד עלולה להשפיע על תחום אחר.
כדוגמה כץ מתאר דיון שעסק בתחום בתי המלון: "אם מחליטים, כחלק ממדיניות אחריות תאגידית של בתי מלון, לא לכבס מגבות ומצעים כל יום ללקוח שנשאר כמה ימים, אלא כל שלושה ימים - אז חסכנו עלויות, אבל גם שמרנו על הסביבה מבחינת דטרגנטים, מים וכיוב'. מנגד בא נציג העובדים ואמר שזה יביא להעסקתם של פחות עובדים לצורך שינוע ואיסוף הכביסה. במקרה כזה צריך לקבל החלטות בהסכמה, שלא תפגע בעובדים, אבל תשמור על הסביבה. בסוף צריך להיות דיאלוג בין התחומים והגעה להסכמות, כי האינטרסים משותפים – חברות רוצות להרוויח ובד בבד רוצות עולם יותר טוב, וזה הולך יחד – זה שאני תורם לעולם יותר טוב, יכול לעזור לי להרוויח יותר".
הדיפלומטיה שמאחורי האחריות
כץ הוא הנציג הישראלי בפעילות קבוצת העבודה של ה־OECD לאחריות תאגידית, ותפקידו לא מסתכם בהעברת מידע מחו"ל לישראל. היחידה משתתפת בקבוצת העבודה הייעודית של הארגון, שמכינה ניירות עמדה ומדריכים, ומקיימת קשר עם עמיתים ממדינות אחרות. "אנחנו במפגש עם הקולגות כדי ללמוד מה קורה בעולם וגם כדי להשפיע על מסמכי המדיניות שהארגון מוציא", הוא מספר.
העבודה על מסמכי המדיניות כוללת, לדבריו, ניסיונות להשפיע על הנוסחים ועל דרכי העבודה של הארגון. למשל בעדכון האחרון של הקווים המנחים היה חשוב לנציגי נקודת הקשר בישראל, ששיתוף הפעולה והמידע בין נקודות הקשר במדינות השונות יהיו מובנים ולא תלויים רק ברצון טוב של גורם כזה או אחר.
"זה מערב גם הרבה עבודה דיפלומטית מאחורי הקלעים עם נציגי המדינות", הוא מסביר. "אתה מזהה מדינות עם אינטרסים דומים לשלך, ואז איפה אתה יכול ללכת לקראת מדינה עם האינטרסים שלה ולהפך.
לפני שנכנס לתפקידו בנק"ל, צבר כץ ניסיון דיפלומטי במשך שמונה שנים כנספח כלכלי בוורשה ובפריז. "זה לגמרי עבודה דיפלומטית – יצירת שותפויות ועמידה על הרגליים האחוריות איפה שיש משהו שממש לא מקובל מבחינתך, עד הגעה לקונצנזוס", הוא מדגיש.
לאן, להערכתך, צפוי התחום להתפתח?
"אם היית מדברת עם חברות לפני 20 שנה, למעט אולי הענקיות, הן לא היו מבינות על מה את מדברת. כיום יותר חברות עוסקות בתחום, הן מטעמים אידיאולוגיים והן כי הנושא נכנס יותר ויותר לשיח העסקי והעולמי דרך העדפות צרכנים ודרך חקיקה".
לתפיסתו, עוד ועוד חברות יעסקו בתחום וגם החקיקות ילכו ויתרחבו. השפעה משמעותית, לדבריו, יכולה להגיע גם דרך שרשרת האספקה, למשל כשחברה ישראלית שאינה מחויבת ישירות לדרישות מסוימות, עשויה להידרש להן כספקית של חברה אחרת המחויבת בהן.
אם אני מקים חברה ורוצה שתפעל לפי עקרונות ה־OECD בתחום האחריות התאגידית, מאיפה אני מתחיל?
"ראשית מדובר בהחלטה מצוינת. לא רק במישור הערכי, מוסרי, אידיאולוגי, אלא גם במישור הפרקטי. נקודת הקשר הלאומית יכולה לספק לחברות מידע ראשוני על הנעשה בתחום ועל פעילות ה־OECD, ובהמשך לחבר אותן לגורמים מקצועיים שזהו תחום עיסוקם. כי בסוף אתה משקיע כחברה כדי ליישם מדיניות בתחום האחריות התאגידית, אבל זה גם חוזר אליך".
אחריות תאגידית במספרים
69% חברות מחויבות לפחות לתחום אחד
69% מהחברות הציבוריות הגדולות בעולם, שנבחנו בדו"ח ה־OECD על פעילות חברות בתחום האחריות התאגידית לשנת 2025 ותחזית ל־2026, הצהירו פומבית על מחויבות ללפחות תחום אחד הנוגע באחריות תאגידית. הדו”ח בחן 10,000 חברות ציבוריות גדולות, המייצגות כ־96% משווי החברות העולמי.
יותר מ־1,000 מקרים
במהלך השנים טיפלו נקודות הקשר הלאומיות ביותר מ־1,000 מקרים שהתרחשו בכ־100 מדינות.
52 נקודות קשר פעילות
בשנת 2025 פעלו ברחבי העולם 52 נקודות קשר לאומיות: 38 במדינות החברות ב־OECD והיתר במדינות שאינן חברות בארגון.
כ־120 מקרים ב־2025
זה מספר המקרים שטופלו במסגרת נקודות הקשר הלאומיות במהלך 2025. מדובר בשיא והכפלה של מספר המקרים שטופלו, לעומת השיא הקודם. בכרבע מהמקרים שהתקבלו לטיפול, הגיעו הצדדים להסכמות בעקבות מעורבות נקודות הקשר.
ומה בישראל?
לפי הדוח השנתי של נקודת הקשר הלאומית בישראל, בשנת 2025 הובילה והשתתפה היחידה בתשע פעילויות קידום, ובהן הרצאות, פעילות במדיה חברתית וכנסים. בשנת 2025 טופל מקרה אחד, ובשנת 2026 – מקרה נוסף.
