תקציב ההסתדרות הציונית שיעלה מחר לאישור ההנהלה מדגים מה מתרחש כאשר פוליטיקאים פוגשים בקופה עשירה במיוחד ורחוקה מעינו של הציבור. מתברר שהפער בין עלות הג'ובים שחולקו בו לבין התועלת שהציבור מפיק מהם מעולם לא היה גדול יותר. בשל צרכים פוליטיים מספר התפקידים הבכירים בשכר זינק ל־21, פי שלושה מלפני עשור. כל אחד מהבכירים מקבל תקציב של כ־3.4 מיליון שקל בממוצע, אך מתוך סכום זה הרוב המוחלט – כ־3 מיליון שקלים – מופנה למשכורת, עוזרים וטיסות. וכמה מתוך ה־3.4 מיליון שקל מופנים לפעילות? 400 אלף שקל בלבד.
על פי המסמכים שבידי כלכליסט, קק"ל תעביר להסתדרות הציונית 152 מיליון שקל ב־2026, זינוק של כ־30 מיליון שקל לעומת תקציב השנה שעברה. הזינוק בתקציב הוא רק הפעימה הראשונה, מכיוון שעל פי ההסכם הפוליטי קק"ל אמורה להעביר השנה להסתדרות הציונית 240 מיליון שקל בסך הכל. פיצול העברות הכספים נועד לרכך את הביקורת הציבורית.
1 צפייה בגלריה
יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית, בקיבוץ רוחמה בדרום, בשכונה שמיועדת לקליטת מפונים
(צילום: הרצל יוסף)
תקציב ההסתדרות הציונית שיאושר השבוע נולד בעקבות הקונגרס הציוני הל"ט שהסתיים בנובמבר 2025 וההסכמים הקואליציוניים שנחתמו אחר כך. ההסכמים נחתמו בין חמישה מחנות: הגוש הליברלי שבו מרצ, מפלגת העבודה, והתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית; הליכוד שבעצמו מורכב מארבעה מחנות, של דוד ביטן, יעקב חגואל, מיקי זוהר וחיים כץ; החרדים אשכנזים שאותם ייצגה בעיקר סיעת ארץ הקודש; ש"ס והפועל המזרחי שהביטוי הפוליטי שלה היה בעבר המפד"ל. יש עתיד פרשה מההסכם הזה בעקבות הניסיון למנות את יאיר נתניהו למנהל מחלקה, ועוצמה יהודית לא חתמה עליו משום שהמחנה הליברלי הטיל וטו ולא הסכים שהסיעה תהיה שותפה במוסדות הלאומיים.
כדי לרצות את כל הגופים הפוליטיים בהסכם, מספר מקבלי השכר הבכירים גדל בתקציב 2026 ל־21 לעומת 14 בתקציב 2025, ו־6 בשנת 2015. הזינוק הזה הוא בעקבות הוספה של שמונה מחלקות, כאשר ראש מחלקה מקבל משכורת של שר. ובנוסף לראשונה נשיא ההסתדרות הציונית הפך לתפקיד עם שכר כשל מנהל מחלקה. לשישה ראשי מחלקות חדשים אין עדיין משרד, אבל כסף למשכורות וטיסות כבר יש. תקציב הליבה של ההסתדרות הציונית ל־2026 הוא 158 מיליון שקל, מהם 152 מיליון מגיעים מקק"ל, עוד כ־6 מיליון שקל הכנסות עצמיות בעיקר משכר דירה ודיבידנדים.
כמעט כל ההכנסות של קק"ל מגיעות מקרקעות בבעלותה שרשות מקרקעי ישראל שיווקה לבנייה למגורים, למשרדים, תעשייה או מסחר. כך שהכסף למימון פעילות ההסתדרות הציונית מגיע בעקיפין מאזרחי ישראל. הסכומים האלה משמשים למימון 21 המחלקות השונות, בעיקר למשכורות וקצת לפעילות. להסתדרות הציונית יש עוד תקציב של כ־132 מיליון שקל שמגיעים ממשרדי הממשלה ומשמשים לפעילות ספציפית ידועה מראש. הדבר הזה מתאפשר מכיוון שעל פי חוק משרדי הממשלה יכולים לבחור בהסתדרות הציונית כספק ללא מכרז.
בעוד שב־2015 היו בהסתדרות הציונית שש מחלקות, יש היום 18 ויש גם את הלשכות של הנשיא דורון פרץ, היו"ר יעקב חגואל, וסגן היו"ר יזהר הס. יש רק סיבה אחת לזינוק של פי שלושה במספר המחלקות – הצורך לייצר עוד ג'ובים ועוד משכורות. ראש מחלקה מקבל משכורת של שר ומשרד, תחתיו מכהן מנכ"ל, מזכירה, ועוזר אישי. לראש מחלקה יש גם תקציב טיסות של כ־40 אלף דולר, סכום שאפשר לבזבז רק אם טסים כל שבוע או מקפידים תמיד להתיישב במחלקת עסקים.
לא רק תקציב הפעילות, גם השמות שניתנו למחלקות הוותיקות והחדשות מעלה סימן שאלה באשר לנחיצותן. למשל, יש מחלקה לפעילות בתפוצות לדוברי צרפתית, ויש גם מחלקה לקשר עם קהילות בארץ ובתפוצות, מחלקה לקידום הפריפריה ומעורבות התפוצות בחיזוקה, מחלקה לארגון ולקשר עם ישראלים בתפוצות. כמו כן, מחלקה לחינוך בלתי פורמלי בתפוצות, מחלקה להסברה ציונית בתפוצות, מחלקה לפעילות ציונית בקמפוסים וקהילות צעירים בתפוצות ועוד אחת עם השם המרשים המחלקה לישראל ולהגשמה ציונית בתפוצות. בנוסף, יש מחלקה לחינוך, ומחלקה אחרת לחינוך בלתי פורמלי ועוד אחת לקידום השפה העברית. יש מחלקה לתרבות וקהילה, ומחלקה אחרת לגמרי לקידום המורשת היהודית ציונית.
טריק אחר בתקציב מאפשר להעביר כמעט 11 מיליון שקל לשימוש החופשי של התנועות הפוליטיות שחברות בהסתדרות הציונית. הסעיף מכונה "פעילות רוחנית ציונית", שבמסגרתו כל אחד מהזרמים ביהדות – אורתודוקסי, רפורמי, קונסרבטיבי וגם חרדי – מקבל 2.4 מיליון שקלים לפעילות ציונית. מרצ מקבלת תקציב של 1.2 מיליון שקלים לפעילות הומניסטית תרבותית.
אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, אמר בעבר לכלכליסט כי יפעל לצמצום מספר המחלקות ל־14. השאלה מה ימנע מפוליטיקאים אחרים שיקבלו בעתיד את השליטה במוסדות הציוניים להגדיל שוב את מספר המחלקות בהתאם לאילוצים ולצרכים שלהם.
