בחברות ההייטק מתקשים להתמודד עם ירידת שער השקל אל מתחת לרף 3 השקלים לדולר. עיקר הבעיה היא בתשלום משכורות לעובדים וחברות הייטק מחפשות פתרונות מיידיים. אחת המגמות שצוברות תאוצה היא ויתור על עובדים ישראלים ושכירת כוח אדם במזרח אירופה, הודו ואפילו דרום אמריקה. מדובר בעבודה מרחוק, מבלי שהעובדים מגיעים לישראל.
במגזר ההייטק דורשים מהממשלה לסייע בהעסקת עובדים. מנכ"לים בענף אומרים כי במצב הנוכחי יש רתיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים או מרכזי פיתוח חדשים בישראל, ויש חברות שיעדיפו לפתוח פרויקטים חדשים במדינות אחרות בגלל עלות העבודה. המצב גם מרתיע מעסיקים בהייטק מלגייס עובדים חדשים ונשמעות גם אזהרות כי התמשכות המצב תוביל גם לפיטורים.
עבור רוב הציבור התחזקות הדולר היא בשורה חיובית שמאפשרת לנו לרקום חלומות על היום שבו מחירי הטיסות לחו"ל יוזלו ואולי גם מחירי המוצרים המיובאים בסופר ירדו. אבל מבחינת חברות סטארטאפ, למשל, מדובר באסון. כשגיוסי ההון שלך הם בדולרים וגם ההכנסות שלך מגיעות בדולרים ממכירות בחו"ל, היחלשות הדולר גורמת למשכורות להאמיר בעשרות אחוזים. למשל, משכורת של 30 אלף שקל, פירושה היה כ-8,500 דולר כששער הדולר היה 3.5 שקלים. כיום תיאלץ החברה לשלם 10,000 דולר לאותו עובד.
אלעד ארד, מנכל ובעלים של ארד פיננסים, שעוסקת בגיוסי הון וגיוסי חוב לחברות הייטק, אומר: "מה שקורה זה סוג של דיסוננס - מצד אחד הכלכלה גורמת לשקל חזק וזה נשמע כמו חדשות טובות, אבל בפועל זה סוג של מס על הייטק. הוא באמת דוחף חברות החוצה. זה לא שהן נסגרות אלא שהן מוציאות החוצה עבודה. זו מגמה של כמה שנים, שמעצבת החלטות".
איך זה מתבטא בפועל בחברות?
"מדובר בהרבה משרות בעולמות פיתוח הקוד, בדיקות QA וכדומה. בעצם זה משאיר פה את ההנהלה ומעביר את כל המו"פ החוצה. אי אפשר לקרוא לזה פיטורים, אבל זה פשוט אי גיוס".
מאיפה מגיעים העובדים הזרים?
"זה בעיקר מזרח אירופה, הודו, אמריקה הלטינית. אלה מקומות שקל לגייס שם עובדי QA ופיתוח. כשסמנכ"ל הטכנולוגיה צריך לקחת החלטה, אז הוא פחות שואל איפה הכישרון אלא יותר איפה יהיה יותר זול. כי המשרוֹת האלה הן משרוֹת יקרות. המהנדס הישראלי הפך להיות מאוד יקר. רואים את זה בצורה מאוד משמעותית".
מנהל בכיר בחברת סייבר ישראלית גדולה אומר לנו: "אנחנו בנינו תקציב לקראת סוף 2025 לפי שער של 3.30 שקל לדולר, שהוא כבר נמוך מאוד יחסית לשער בעבר. והמשמעות שהשער ירד ל-3 שקלים היא שאנחנו ב-11% פחות מהתוכנית שלנו ו-20% פחות ממה שהיינו לפני שנה. תוסיף לזה שהשכירות של המשרדים התייקרה ב-21%, הארנונה התייקרה ב-26% והעובד הישראלי יותר יקר היום מהעובד האמריקני ב-20%, רק בגלל שינוי שער הדולר".
מה המשמעות מבחינתכם?
"תראה, אני ישראלי, אני ציוני, אני מילואימניק, אני רוצה לגייס את החברים של הבנות שלי ולא את החברים של הבנות של ג'יימס מפלורידה. אבל היום העובד הישראלי עולה כמעט 12 אלף דולר, והעובד האמריקני עולה 10,000 דולר. אז איזו החלטה אני צריך לקבל בתור מנכ"ל? אני מרחיב את הצוות בימים האלה ואת הצוות הבא אני מגייס בארה"ב ולא בישראל. זה נתון מזעזע אבל יש גבול. אני חברה עסקית, אני לא יכול לעבוד רק מתוך ציונות".
איזה פתרון אתה מציע למצב?
"ההייטק הישראלי אחראי ל-50% מהיצוא. אנחנו מנוע כלכלי עצום עם משרדים ועם כל הדברים שהעובדים שלנו עושים עם המשכורת הגבוהה שלהם בשוק הישראלי. אנחנו מכניסים 100% מהכנסות בדולרים, הם מוציאים 70% מהכנסות בשקלים - ואנחנו הופכים להיות לא תחרותיים עכשיו. הדבר הראשון היה צריך להיות דיון חירום ברמת מקבלי החלטות שמוטרדים מהמצב הזה אבל אני לא רואה שזה מזיז להם".
מה היית מצפה מהם לעשות?
"אפשר לסייע ליצואנים, אפשר לתת פיצויים על המצב הביטחוני. המשרדים שלנו היו סגורים לפי צו במשך שבוע ואחר כך במשך חודש אף אחד לא הגיע. שמישהו יכניס את היד לכיס ויעזור. החברות האלה זקוקות לסיוע, וכל שקל שייכנס לסיוע הוא שקל שיעזור לנו. שמישהו יחשוב על סובסידיות ליצואנים, על מענקים ליצואנים. מסתכלים עלינו בתור פרה חולבת מאוד עשירה אבל זה לא נכון למרבית החברות".
הגיוס הופך סלקטיבי יותר
ליטל ירון, מנכ"לית חברת ההשמה iLeadx, אומרת: "מדובר באירוע משמעותי שמשפיע על כלל תעשיית ההייטק. הטלטלה המורגשת ביותר היא דווקא בקרב החברות הקטנות, שבהן השקעות של מיליונים בודדים נשחקו והפכו לפחות אפקטיביות".
לדבריה השפעת התחזקות השקל מתבטאת מתבטאת לא בירידה בגיוס לתפקידי מפתח, אלא בשינוי בסוג כוח האדם המבוקש: "יותר מתמיד בולטת החשיבות בבחירת הנהגה מדויקת וגמישה, כזו שמסוגלת לבצע התאמות מהירות בתעדופים ולנווט את החברה בתוך אי-ודאות. הגיוס הופך סלקטיבי יותר, כאשר מחפשים למשל VP R&D שמשלב יכולות פיתוח מעשיות לצד הבנה עסקית עמוקה וחיבור לאסטרטגיה".
ירון מוסיפה: "על רקע הירידה בשער הדולר אנו רואות מעבר להחלטות של ייעול. לא מדובר בהכרח בפיטורים אלא בצעדים כמו אופטימיזציה של עלויות ענן, לצד האצה של פעילות שיווק בארה״ב, המתבטאת בגיוסים משמעותיים לתפקידי מכירות, שיווק ופיתוח עסקי בשוק האמריקאי". לדבריה במשרות המוצעות בישראל ניכר חיזוק משמעותי של המערך הפיננסי בארגונים, עם עלייה בביקוש לפונקציות פיננסיות בדרגים שונים, לא רק ברמת ה-CFO אלא גם בתפקידי FinEx ובתפקידי ביניים. "לצד זאת, פרופילי המשרות משתנים, ותפקידים בכירים ואף דרגי ניהול נוספים הופכים לרחבים יותר, תוך שילוב של מספר תחומי אחריות תחת אותו תפקיד".
רינת בוכהולץ, מנכ"לית ומייסדת חברת Global Teams, מתמחה במיקור חוץ של משרות באירופה ובאסיה וסיוע בבנייה של צוותי פיתוח לחברות טכנולוגיה ישראליות. "המצב כרגע הוא מאוד בעייתי לחברות ישראליות שמקבלות השקעות בדולרים. הלקוחות שלנו מגייסים כסף בדולרים, והם מדווחים שהשווי שלהם בשקלים, שהיה למשל 40 מיליון שקל, עכשיו ירד לאיזור ה-30 מיליון שקל. זאת אומרת שהעסק שלהם מתנהל בדיוק באותה צורה אבל הכסף פשוט שווה פחות ועלויות השכר עלו ב-30% בתקופה הזאת".
איך זה משפיע על החברות?
"הנקודה הכי כואבת זה ה-burn rate (קצב שריפת המזומנים), במיוחד בחברות בשלב גיוס הסיד או הפרה-סיד, שצריכות להוכיח את עצמן. גם אם אתה עובד באותה רמת יעילות ואתה עושה אופטימיזציה בכל מקום שצריך, עדיין קצב שריפת המזומנים שלך מחריד".
איך החברות שאת עובדת איתן מתמודדות עם הבעיה?
"הצורך כרגע הוא לפתור את הבעיה בדרך הכי מהירה שאפשר. זה גורם לחברות לבנות צוותים היברידים. גם שילוב של עובדים מחו"ל ששם התחזקות השקל לא משפיעה וגם הטמעה של סוכני AI, שלא עולים בשקלים. אנחנו רואים תופעה של התחזקות בשני האפיקים האלה. חלק מאוד גדול ממה שאנחנו עושים היום זה לעזור לחברות להטמיע פתרונות AI באמצעות מתכנתים מחו"ל שמתמחים בבנייה של סוכני AI".
מה היקף התופעה?
"בדקתי היום את הנתונים של אותו החודש בשנה שעברה ויש מספר כפול של משרוֹת פתוחות עבור עובדי מיקור חוץ. יש כאן מגמה חזקה מאוד של אותם לקוחות, שהיו רגילים לגייס שני אנשים מחו"ל, ועכשיו מגייסים 10-15 עובדים. עוד דבר שאנחנו רואים זה יותר חברות בשלב סיד, שצריכות למתוח כל דולר".
לדבריה יש משרות שזוכות עכשיו לביקוש רב: "כמעט כל הלקוחות שלנו מחפשים 'מנהל צוות תוכנה שמתמחה בהטמעה של סוכנים ובנייה של צוותים היברידים'. זה ממש לרוחב כל החזית.
זה בא על חשבון העובדים הישראלים?
"חשוב להגיד שזה לא במקום העובדים הישראלים. כשחברות ישראליות מקבלות השקעה מחו"ל, הסיבה היא שבונים על כוח האדם הישראלי. אז קודם כל החברות מגייסות ישראלים. אבל אחרי שממלאים את השורות בישראלים, חושבים על איך אפשר לייעל את הגדילה מעבר למה שכבר הצלחנו לשכור בארץ ואז הולכים לחו"ל".
"זה אירוע שמכה ישירות בלב התעשייה היצואנית של ישראל. כאשר ההכנסות בדולרים וההוצאות בשקלים, כל ירידה נוספת בשער הדולר מתורגמת מיד לשחיקה ברווחיות, להקפאת גיוסים ואף להעברת פעילות וכוח אדם לחו״ל"
מנכ"ל בחברת טכנולוגיה חקלאית אומר: "בגלל שאנחנו חברה בת של חברה בינלאומית עם 19 אתרים בעולם, אנחנו מתחרים לא רק מול חברות אחרות אלא גם מול יחידות אחרות בחברה, שאין להן כל כך הרבה בעיות כמו אצלנו. מה שקורה עכשיו עם שער השקל הוא מכה בלתי צפויה. אנחנו למעשה מפסידים. מהנדס שעלה לפני כן 160 אלף דולר בשנה עולה עכשיו 200 אלף דולר ויותר".
איך זה משפיע עליכם?
"השנה אמרנו לעובדים שאנחנו לא יכולים להעלות להם שכר. אנחנו גם לא יודעים מה יקרה עוד כמה חודשים אם הדולר ימשיך לרדת. בוא נגיד שאם המדינה לא תעזור לנו, אנחנו בבעיה גדולה. אנחנו לא יכולים להתייעל יותר ממה שעשינו. אם אני צריך להתייעל אני צריך פשוט לפטר עובדים. אבל יש לי הזמנות, אנחנו עובדים יפה רק לא יכולים להרוויח. אם אני מעלה מחיר אז אני לא יכול למכור יותר כי יש חברות שמתחרות בנו. לאט לאט אנחנו נתחיל להרגיש עוד יותר גרוע. ואני כבר רואה מה קורה: אני מכיר המון חברות שמתחילות להעביר פעילויות פיתוח למזרח אירופה. גם את הייצור שלנו יעבירו. זה כבר התחיל: התחילו לייצר מוצרים שלנו בברזיל. ואני הרבה יותר מוטרד מהפיתוח בישראל. יש לנו מהנדסים ברמה מטורפת ופשוט חבל לי לראות את זה הולך. זה הפחד הכי גדול שלנו".
מה אתה מצפה מהממשלה לעשות?
"המדינה יכולה להתערב ולקנות דולרים אבל אני מבין שהם לא רוצים לעשות את זה. הם יכולים לתת לנו דברים אחרים, למשל הנחות בארנונה, הנחות במס. אבל אף אחד לא מצייץ אפילו, כלום - פשוט אפס יחס. אני לא יודע לאן זה ילך, אבל אנחנו לא נוכל להמשיך להחזיק מעמד. ככל שהדולר ירד יותר אנחנו כנראה צריך להפסיק פה פעילות".
אלון בן צור, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשייניםצילום: בינת תקשורתיו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, אלון בן צור, קורא לממשלה להתערב מידית כדי לבלום את המשך היחלשות הדולר מול השקל. ״זה אירוע שמכה ישירות בלב התעשייה היצואנית של ישראל. כאשר ההכנסות בדולרים וההוצאות בשקלים, כל ירידה נוספת בשער הדולר מתורגמת מיד לשחיקה ברווחיות, להקפאת גיוסים ואף להעברת פעילות וכוח אדם לחו״ל" הוא אומר.
בן צור מוסיף: "אנחנו כבר היום רואים בשטח חברות שנאלצות לקבל החלטות קשות ולא כי הן פחות יעילות או פחות תחרותיות, אלא כי המדיניות המוניטרית בישראל הפכה לקשה מנשוא. המדינה לא יכולה לעמוד מנגד. נדרשת התערבות מוניטרית מידית שתבלום את המשך היחלשות הדולר מול השקל ותשיב יציבות ליצואנים. בצד המדיניות המוניטרית, נדרשות הקלות שיאפשרו לחצות את התקופה ולבנות כלים שיאפשרו להתקיים במציאות הזו. בנוסף, חשוב לממן יישום תהליכי אוטומציה שיאפשרו התייעלות ופיצוי מסוים על הפגיעה ברווחיות. ללא מהלכים אלו, הפגיעה בתעסוקה, בהשקעות ובכושר התחרות של ההייטק הישראלי רק תלך ותעמיק".
