לא בכל יום נתקלים במקרה בו אב שנפטר הוריש לששת ילדיו 60 דולר בלבד, 10 דולר לכל ילד, ואת מלוא רכושו המוערך במאות אלפי שקלים לאחותו. למרות שילדי המנוח, שעבד בשירות הציבורי עשרות שנים, התנגדו לקיום צוואתו, בית המשפט לענייני משפחה החליט שהיא תקפה והמשמעות הינה כי אחות המנוח תירש את מלוא רכושו מלבד אותם 60 דולר, אותם תידרש להעביר לאחיינים שלה. פס"ד הותר לפרסום.
השופטת אפרת ונקרט מבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה כי "אכן המנוח נישל את ילדיו מצוואתו (למעט 10 דולר לכל אחד מהם), עם זאת, על רקע כל שנשמע, והיחסים המורכבים, בלשון המעטה, בין המנוח לילדיו, לרבות העובדה שלא ידעו כלל על הניתוח הקשה שעבר ואף לא היו לצדו לפני ואחרי הניתוח, לא ניתן לטעון שאין לנישול זה כל הסבר הגיוני".
פסק הדין עסק בצוואתו של מנוח שנפטר לפני כשש שנים. הצוואה נכתבה על ידו, בכתב ידו, שנים לפני פטירתו ובהיותו מאושפז בבית החולים לצורך ניתוח קטיעת רגל. המנוח התגרש מאמם של ילדיו ויחסיו עמם היו מורכבים. עוד עלה מפסק הדין כי המנוח עבד מרבית חייו בשירות הציבורי ולדברי ילדיו ואחותו היה אדם קשה, קפדן, מסודר ופדנט. המנוח סיים את חייו כאשר הוא שוהה במסגרת מוסדית ובתו משמשת לו כאפוטרופוס לגוף ולרכוש.
כאמור, ששת הילדים הגישו התנגדות לקיום הצוואה וטענו כי המסמך הנחזה להיות צוואת המנוח לא נכתב ולא נחתם בכתב ידו של המנוח, אלא זויף, וכי הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת של הדודה. הם טענו כי אביהם היה נתון תחת השפעת משככי כאבים ואלכוהול ולא היה כשיר להבין את משמעות מעשיו.
עוד טענו כנגד גרסת דודתם שטענה כי המנוח והיא היו קרובים, והיא היחידה שדאגה לו, כי זו אינה כרסת אמת. לטענתם, דודתם לא נתנה כל הסבר הגיוני ומניח את הדעת מדוע המנוח, שהוכח שהיה קשור לכל הפחות לחלק מילדיו, ינשלם כליל מהצוואה ויוריש לה את כל רכושו. כמו כן, טענו כי דודתם הייתה מסוכסכת עם המנוח רוב הזמן.
מנגד, האחות טענה באמצעות עו"ד בעז קראוס ועו"ד ברק קראוס כי היא הייתה האדם הקרוב ביותר לאחיה והיא זו שתמכה בו ודאגה לו כל חייו, סייעה לו בעת גירושיו הקשים (אפשרה לו לגור בביתה למשך שנה) ותמכה בו בשנים שבריאותו התדרדרה והוא נזקק לעזרה.
לטענתה, אחיה היה מצוי בנתק מילדיו ולאורך חייו הם לא התעניינו בו ולא הזמינו אותו בשבתות וחגים ואף לא הגיעו לשהות עמו במהלך הניתוח הקשה שעבר. לטענתה, בטרם ערך אחיה את הצוואה, הוא היה צלול וכשיר קוגניטיבית לערוך אותה. היא ציינה כי כאשר נאלץ להפסיק לעבוד בשל מצבו הרפואי הייתה זו היא שתמכה בו, ביקרה אותו וסייעה לו. מנגד, טענו ילדיו של המנוח כי העובדה שלא ידעו על קיומו של הניתוח אינה מעידה על נתק של המנוח מהם. עוד טענו כי בתקופת החלמתו היו לצדו וסייעו לו וכך גם בתקופה טרם הניתוח, גם אם לא בימים ממש לפני ואחרי הניתוח.
השופטת דחתה את טענת ילדי המנוח כי צוואת אביהם זויפה ולא נכתבה ונחתמה על ידי המנוח. השופטת אף קבעה כי טענת ילדיו של המנוח לחוסר כשרות אביהם לערוך צוואה נדחית. "אכן לא בלי היסוס אני קובעת שהמנוח היה כשיר לערוך את הצוואה וזאת חרף מצבו הרפואי הקשה בעת עריכתה (בין אם לפני הניתוח ובין אם לאחריו), הכאבים שסבל והתרופות שקיבל. הגם שעלה שהמנוח לא היה במצב מיטבי, וזאת בלשון המעטה, וכן נטל תרופות חזקות לשיכוך כאבים, בכל אלו, ולנוכח החתימה על "טופס הסכמה מדעת", אין לטעמי די כדי לקבוע שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה ונטל כבד זה לא הורם על ידי המתנגדים (ילדיו-ל.ד)".
עו"ד בעז קראוסצילום: משה טסלרהשופטת קבעה עוד כי "לא הוכח בפני שהתובעת (אחות המנוח-ל.ד) בודדה את המנוח וניתקה אותו מהסביבה ומהמתנגדים (ילדיו-ל.ד)". כמו כן, השופטת קבעה כי "הגם שערה אני לכך שגרסתה של התובעת (האחות-ל.ד) אינה חפה מקשיים, ועובדת היותה המלווה היחידה למנוח בימים הרלבנטיים לעריכת הצוואה, עת המנוח מצוי בסכנת חיים, סבל מכאבים קשים והיה נתון להשפעת משככי כאבים, לא מצאתי כי יש מקום לקבוע שבחינת מכלול הנתונים מביאה להרמת הנטל הנדרש לקיומה של השפעה בלתי הוגנת".
לבסוף, קבעה השופטת כי "לא מצאתי שיש בעצם נישולם של הילדים מהצוואה כדי לפגום בתקינותה". השופטת החליטה שלא להטיל הוצאות על ילדיו של המנוח וכל צד יישא בהוצאותיו לאור העובדה שהדודה ירשה את מלוא רכוש אחיה ותוכל על פי השופטת "לעמוד בנטל מימון ייצוגה".
עו"ד של הילדים: "ביהמ"ש קבע כי האחות לא נכחה כלל בחיי המנוח לאחר עריכת הצוואה"
עו"ד בעז קראוס ועו"ד ברק קראוס המייצגים את האחות מסרו בתגובה: "לאורך כל ההליך פעלנו באחריות, בשיקול דעת ובכבוד לרצונו של המנוח, כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו. בתקופות הרפואיות המורכבות בחייו ליוותה אותו אחותו. פסק הדין מדגיש כי מאחורי כל סיפור, שיכול להיראות מובן מאליו מבחוץ, עומדת מציאות אנושית ומשפחתית מורכבת, וכי תפקידו של בית המשפט, בסופו של יום, הוא לקיים את רצון המת".
מעו"ד הודיה בוארון לוי, שייצגה את ששת הילדים נמסר בתגובה: "המשפחה מכבדת את פסק הדין שניתן, אולם סבורה שהוא שגוי מבחינה משפטית ושוקלת להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. מקריאה ראשונה של פסק הדין, ניתן לראות בבירור, כי בית המשפט בכבודו ובעצמו לא השלים עם תוצאת פסק דין; וכי הדבר נעשה "לא בלב קל" – וכן "לא בלי היסוס".
בית המשפט קבע ובצדק, כי אין מחלוקת שרק הדודה - אחות המנוח שהתה עימו בביה"ח לפני ואחרי הניתוח לקטיעה וכי אין מחלוקת, שלאחר עריכת הצוואה, האחות לא נכחה כלל בחיי המנוח ואף לא סעדה אותו; לפיכך השופטת גם ידעה לבטא היטב את הקושי הקיים בגרסת התובעת – ולא בכדי, ציינה כי "גרסת התובעת אינה חפה מקשיים".
זאת ועוד; על ששת הילדים לא הושתו הוצאות משפט, עובדה שהיא חריגה מאוד בניהול ממושך של תיקי עיזבונות. הדבר מדבר בעד עצמו".
