"איזו התרגשות! מתי, איפה, איך הוא הציע?", הצפתי את ל' בשאלות.
"לא הוא הציע. אני", תיקנה אותי מיד. "אנחנו זוג כבר שנתיים. הבוקר, כשהתכופפתי למלא את הקערית של הכלב במים, הוא נעמד מעליי ושאל מה אני עושה. הסתובבתי אליו באותה עמידה כפופה והשבתי, בלי לתכנן את זה מראש, שאני מציעה לו נישואין. 'תהיה לי לבעל'? שאלתי, והוא השיב מיד שכן".
ל' ובעלה, שאגב, צעיר ממנה בכמה שנים טובות, נשואים כבר למעלה מעשור והורים לשני ילדים. "אם הייתי נותנת לפחד להוביל אותי, אולי לא היינו במקום הטוב שבו אנחנו נמצאים היום", אמרה לי באחת מפגישותינו. "לפעמים צריך לאזור אומץ ולהמר על כל הקופה. גם ידעתי כמה אני שווה, ושהוא יבין מה הוא יפסיד, אם יענה לי בשלילה".
על השורה האחרונה הזו חשבתי לפני כמה ימים, ב-14 בפברואר, שבו מציינים את ולנטיינ'ס דיי, הלוא הוא יום האהבה. גם אם אני לא ממש מתחברת ישירות לאותו ולנטינוס, קדוש נוצרי, שאליו מייחסים את היום הזה, אני עדיין נוהגת מדי שנה לעצור בתאריך זה, כדי לדון עם עצמי בסוגיות של אהבה. סוג של "סיבה למסיבה". השנה בחרתי להתחבר לאותם סיפורי אהבות, שנראות חסרות סיכוי בתחילה, מסיבות שונות. ההצלחה במימושן מגיעה, בין היתר, בזכות ביטחון עצמי והערכה עצמית גבוהים של בת או בן הזוג, או של שניהם.
"דימוי עצמי", חשבתי עם עצמי, הוא מפתח עצום בכל מערכת יחסים, ודאי במערכת יחסים זוגית. פסיכולוגית, לדימוי עצמי נמוך - אחת מהחולשות הגדולות ביותר שעלולה "לתקוע" בתחומי החיים השונים - יש סיבות שונות. דימוי עצמי והערכה עצמית לעולם מקורם בחוויות שעברנו בילדותנו ובבגרותנו, ותלויים לא אחת גם במראה חיצוני ובגיל. מחקרים הוכיחו את הקשר שבין דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים לחוסר היכולת לעמוד במטרות מסוימות, אם בעבודה, אם במערכות יחסים חבריות וכמובן, בזוגיות. ולהיפך. ככל שהדימוי העצמי וההערכה העצמית גבוהים יותר, כך הביטחון עולה, ויותר מטרות בחיים יכולות להיות מסומנות ב־V גדול.
רובם של סיפורי "סינדרלה" השונים והמיוחדים, הזכרתי לעצמי, החלו במפגש מקרי שהוביל להתאהבות. מפה נדרשו תעוזה ואומץ, סבלנות, דבקות במטרה והערכה עצמית גבוהה כדי לממש את האהבה. אחד מהסיפורים שאהבה נפשי הוא סיפורה של ליליאן דיוויס, שכונתה ה"סינדרלה" של שבדיה, ונפטרה ב־2013 בגיל 97.
ב־1943, במועדון לילה בלונדון של מלחמת העולם השנייה, הכירה דיוויס, שהייתה דוגמנית, את הנסיך השוודי ברטיל. השניים, שהיו אז בשנות ה־40 לחייהם, התאהבו וחיו באהבה גדולה, אך לא נישאו, משום היותה פשוטת עם וגרושה. ב־1976, לאחר שקרל גוסטב, אחיינו של ברטיל, הוכתר כמלך ונישא אף הוא לפשוטת עם, נישאו ברטיל וליליאן, כשהיא בת 61 והוא בן 64. דוגמה נפלאה לאישה ולזוג, שלא נכנעו למוסכמות וחוו אהבה אמיתית ויציבה בחייהם. והיא, בסופו של דבר, גם הייתה לנסיכת שבדיה.
עוד לא מעט נשים וגברים הוכיחו לאורך ההיסטוריה את הקשר שבין דימוי והערכה עצמית גבוהים להצלחה בזוגיות ובאהבה, ביניהם כאלו ש"דם כחול" זורם בוורידיהם וגם "פשוטי עם", שמסתובבים בינינו.
אחד מהמקומות, שמספק מאות בשנים כותרות בנושא הנ"ל, הוא ארמון בקינגהאם שבלונדון. סיפורי סינדרלה, סיפורי אהבה שוברי מוסכמות, מתקיימים שם לאורך השנים, ומזעזעים את הקירות. אבל בכל פעם מחדש גם מוכיחים שהאהבה מנצחת.
הנסיך וויליאם, למשל, נשא לאישה את קייט מידלטון, שאותה הכיר בתקופת לימודיהם ב־2001 ונפל לרגליה מאוהב, כשדגמנה שמלה שקופה. אחיו הצעיר, הארי, מרדן באופיו, הלך שבי אחר השחקנית האמריקאית מייגן מרקל, ונשא אותה לאישה למרות היותה גרושה, קתולית ושחורה למחצה. השניים מספקים "כותרות צהובות" ללא הרף, תמיד יחד, תמיד מאוהבים, שופעים ביטחון עצמי כובש. דמות נוספת בארמון, שאומנם אינה בלב הקונצנזוס, אבל מהווה הוכחה לסבלנות ועקשנות וביטחון עצמי, היא קמילה. בשבוע שעבר הודיעה המלכה אליזבת, שחגגה 70 שנות מלוכה, שביום שלאחר מלכותה, תהיה קמילה, היום בת 74 ורעייתו השנייה של צ'ארלס, מלכת אנגליה. מודה: הלם של ממש.
המכנה המשותף לכל אלו, סיכמתי את מחשבותיי בסיומו של ולנטיינ'ס דיי 2022, הוא, שלעולם הצלחה במטרה זו תהיה תלויה בהערכה עצמית גבוהה ובקיום תקשורת בין־אישית אסרטיבית. לאחר שנתיים שבהן גזרה עלינו הקורונה סגרים ובידודים, הגיע הזמן לסגור את הפרק של ה"לבד" ולמצוא אהבת אמת וזוגיות מנצחת, ולא מעט בינינו מבקשים זאת לעצמם. המפתח להצלחה פה הוא לזכור, שבכל גיל עלינו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, לדעת להעריך ולאהוב את עצמנו בזכות מי שאנחנו, ואם זה יגיע, לא לחשוש "להמר על כל הקופה". רק כך נקבל את הטוב ביותר ונשמח בחלקנו, וזה מגיע לנו בזכות גדולה ולא בחסד.
