"יש כל מיני דרכים להגיע להסדרים ולתאם מחירים, בתוך החדר, מחוץ לחדר והדברים גם הם השתכללו עם הזמן". כך אמרה היום (שני) הממונה על התחרות בכנס שערך איגוד לשכות המסחר. היא דיברה, בין היתר, על תיאומי המחירים בענף המזון בין הקמעונאים ובין קמעונאים לספקים.
"בעבר, היינו מוצאים הסכמים (בכתב מ.ק), היום כבר אין הסכמים ביניהם כי זה מפליל. אחר כך התחלנו להאזין לטלפונים, אז היום כבר אין שיחות. אחר כך התחילו שמות קוד ואנשים אפילו עשו פגישה בג'קוזי כדי שלא יקליטו אותם. זה קיים באחד התיקים".
ההתבטאויות על העלאת מחירים לא לגיטימיות
כהן התייחסה לעניין ההתבטאויות הפומביות בתקשורת של רשתות וספקים ב-2021 לפיהן הגיעה השעה להעלות מחירים: "הסיפור הזה של התבטאויות פומביות הוא מורכב, כי כשהתחלנו את החקירה היה בעצם איזה בליץ מאוד-מאוד גדול ויוצא דופן בהתבטאויות פומביות שהן התבטאויות מסחריות לגבי מה שהולך לקרות קדימה, לגבי מה שחברות חושבות שהן צריכות לעשות עם המחירים בעתיד.
"הדבר הזה הוא לא לגיטימי, לכן התחלנו את החקירה הזאת. היה פה חשד מאוד-מאוד ברור, אבל אנחנו צריכים להוכיח בסופו של דבר שהיה הסדר או שהייתה הסכמה בין החברות. גם ניסיון להגיע להסדר זאת עבירה על חוק התחרות, רק שפה צריך להוכיח גם את הכוונה להגיע להסדר.
"מתוך החשיבות שאנחנו רואים לתחום המזון, מתוך העדיפות שאנחנו נותנים לתחום הזה, וגם באמת מתוך זה שאנחנו משתמשים בשיניים שלנו, סרקנו את התחום במסרקות ברזל, אבל אנחנו לא נגיש כתב אישום אם אין ראיות. במקביל יש לנו בדיקה מינהלית לגבי הפרות של חוק המזון, שם דווקא התחלנו עם הספקים, אנחנו נעבור גם לקמעונאים. כרגע דווקא הכוח של היבואנים מול הקמעונאים נמצא בירידה".
השר תקף את הממונה בפניה: "מנסה כבר שנתיים להדיח אותה"
לפני שהממונה עלתה על הבמה כדי להתראיין בכנס, שר הכלכלה ניר ברקת התראיין ותקף אותה ישירות ובאגרסיביות, בעודה יושבת בקהל. בין היתר אמר: "לא התקדמנו מספיק טוב בכל נושא פירוק המונופולים, לכן אני מאוד לא מרוצה מהרשות לתחרות בלשון המעטה". הוא הסביר שכבר פורסם שהוא פועל להדיחה ושמדובר בהליך ארוך ואף האשים בעיכובו את היועמ"שית.
"אני מנסה כבר כמעט שנתיים להחליף את המנהלת של רשות התחרות", אמר. "אין לי משהו אישי נגדה, זה רק עניין מקצועי. אני חושב שזו מערכת בלי שיניים ופה לא מפחדים ממנה. בארצות הברית הפחד הכי גדול של עסקים זה לעבור לחוק ברשות התחרות. היא אחת מ-13 שמנהלים כפופים לי, שלא מתפקדת".
כהן הגיבה באיפוק: "שר הכלכלה התחיל בהליך להדחתי ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לעבוד בכל הכוח. אני חושבת שרשות התחרות בארבע שנים האחרונות נמצאת בהליך אכיפה מאוד מואץ, אנחנו בוחנים את המיזוגים מאוד באגרסיביות ואנחנו משתמשים בכל סמכות שיש לנו כדי למנוע פגיעה בתחרות. ומותר לבעלי עסקים להרוויח כסף, זה התפקיד שלהם, אבל אסור להם לפגוע בתחרות, אסור להם לשים רגליים למתחרים שלהם כדי לפגוע בתחרות,
ואנחנו פה כדי לשמור על זה ואנחנו שומרים על זה ובאינטנסיביות ובאגרסיביות. לכן אני ממשיכה את העבודה שלי ואפעל לפי החלטת ביהמ"ש".
לשאלת המנחה של הכנס, נגה ניר נאמן, איך אפשר לקיים יחסי עבודה תקינים במצב כזה, ענתה כהן: "אני חושבת שאנחנו מקיימים יחסי עבודה לגמרי תקינים. אנחנו בקשר עם משרד הכלכלה על כל מה שדרוש תיאום ושיתוף פעולה. גם בהליכי החקיקה אנחנו ביחד, אנחנו נמצאים בוועדות שרים בתיאום מלא עם משרד הכלכלה לגבי העמדות שלנו, אנחנו נמצאים בכנסת ביחד וגם בתוכניות עבודה יחד לגמרי בשיתוף פעולה.
"צריך לזכור שבסופו של דבר עיקר התפקיד של רשות התחרות ושל הממונה על התחרות הוא הפעלת סמכויות מכוח החוק. לכן עיקר העבודה היא בסופו של דבר עצמאית, כמו שפרקליטות היא עצמאית, כמו שבנק ישראל הוא עצמאי לגבי ההחלטות. אבל בכל מה שצריך תיאום, אנחנו בתיאום מלא".
יו"ר לשכות המסחר שחר תורג'מן התנצל בפני כהן על המתקפה של השר: "לא הייתה כוונה שיהיה שיח כזה לפנייך. את עושה שירות ציבור, שירות לציבור, תעשי את עבודתך נאמנה ואני פשוט מתנצל".
פירוק מונופולים - רק אם הצרכן ירוויח מזה
לשאלה האם חסרים לך באמת חוקים, סמכויות, שיניים, כלים, על מנת לעזור להילחם ביוקר המחיה במדינת ישראל, לפרק מונופולים, לטפל בקבוצות כוח וכדומה, השיבה הממונה "יש לנו ארגז כלים די טוב גם בהשוואה לעולם. יש לנו אכיפה פלילית ואכיפה מינהלית. היא אומנם מוגבלת ב-100 מיליון שקלים, זה לא קורה בעולם, אבל יש לנו אכיפה מינהלית.
"גם העברנו, בעזרת השר, שבעצם החיל דין רציפות על התיקון של ייבוא מקביל והתחלנו לאכוף אותו ויש גם את חוק המזון שהוא חוק ספציפי לתחום המזון. אז מבחינת אכיפה וגם מבחינת מיזוגים, אני חושבת שיש לנו ארגז כלים טוב. לגבי פירוק מונופולים, אנחנו לא רשות מחוקקת, אנחנו לא ממשלה שמחליטה אלו חוקים יעלו.
"גם צריך לזכור לגבי פירוק מונופולים, בסופו של דבר זה לא עונש לחברות, זה צריך להיות פתרון ליוקר המחיה, וזה רק אם זה יוביל למצב שבו הצרכן ירוויח מזה. אז צריך גם לתת פתרונות לנזקים או לסכנות שיכולים להיות מרפורמה כמו רפורמת הייבוא שאנחנו היינו מאדריכליה. צריך להבטיח שאנחנו לא כורתים יד של גוף שבסוף תהיה מוטלת על הרצפה והצרכן יפסיד ממנה. אז הדבר הזה הוא דבר מורכב, ואנחנו נמצאים פה כדי לעזור.
קנסתם את ענף המזון בכחצי מיליארד שקל ב-3 השנים האחרונות. האם הצרכנים משלמים את המחיר? האם הם לא מגלגלים את הקנס על הצרכנים בעליות מחירים?
"אם מישהו יכול לגלגל משהו לצרכנים, הוא יעשה את זה בלי שאנחנו נטיל עליו קנס. הוא לא צריך לחכות כדי שאנחנו נטיל עליו קנס. בעלי עסקים קובעים את המחיר לפי היכולת שלהם להרוויח מעליית מחיר או להפסיד ממנה. אם בעל עסק חושב שאם הוא יעלה מחיר - לא יעזבו אותו לקוחות, והרווח מכך ילך אליו, הוא יעלה מחיר, הוא לא יחכה לקנס. ואם הוא חושב שיעזבו אותו הלקוחות למתחרה, אז הוא לא יעלה מחיר גם אם הוא יקבל קנס.
"זו טעות כלכלית להגיד את זה, ולא סתם, אתם יכולים לראות שהיו חברות שבאמת דיווחו על ירידה ברווחים שלהן בגלל קנס של רשות התחרות. כלומר, זו לא הוצאה שולית שאתה מתמחר לפיה. אתה מתמחר לפי התחרות ולפי הביקוש ולפי היכולת שלך להרוויח מזה יותר כסף. זה כלי שמשתמשים בו בכל העולם ואף חברה לא ששה להיקנס".
מה לגבי הקניונים? הודעתם שתבדקו את העובדה ש-18 מתוך 20 הקניונים הרווחיים בישראל שייכים לשלוש קבוצות גדולות.
"התחלנו את הבדיקה הזאת בעקבות הפנייה של שחר תורג'מן, למרות שאנחנו התעסקנו בזה כבר בעבר בהקשר של מיזוגים שונים. קשה להכריז על קבוצות ריכוז כי צריך הוראות לזה, אבל כן עלו טענות שאני חושבת שהצדיקו את הבדיקה שלנו כדי לראות אם יש משהו במערכת יחסים הזאת בין שוכרים לבעלי הקניונים, כך שאנחנו יכולים לתת אולי הוראות שייטיבו עם הצרכן. וזה מה שאנחנו בודקים. עכשיו, מהיר זה לא, זו בדיקה רצינית. אנחנו נבדוק גם בהיבט הארצי, גם בהיבט הגיאוגרפי, גם אל מול הלקוחות, גם אל מול השוכרים. גם בדיקת קבוצות הריכוז בבנקים לא מהירה, שם אנחנו בהליך אחרון של שימוע לכל הצדדים".
מה חסר לך כדי שתהליכים יקרו מהר יותר?
"חסרים לנו תקנים ומשאבים: בעיקר אנשים. שזה המשאב העיקרי שלנו. כמו בכל תחום חסרים פה אנשים. וגם AI ומחשוב יותר טוב. זה גם יעזור לרשות התחרות".
