בלחץ זמן עצום יתחדשו היום (חמישי) הדיונים בוועדת הכספים של הכנסת בסעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים, כאשר נותרו רק עשרה ימי דיונים לאישורו הסופי. אם התקציב לא יאושר עד 31 במרץ בחצות - הממשלה תיפול ויוכרזו לפי חוק בחירות תוך 90 יום, כלומר בשבוע הראשון של יולי.
גורם בכיר במשרד האוצר העריך היום בדיון פנימי במשרד כי נראה שראש הממשלה כלל אינו לחוץ מאי העברת התקציב, ואינו מגלה עניין רב בלוח הזמנים הצפוף, ואף ייתכן שיעדיף בחירות ואי אישור תקציב מדינה לא ריאלי, שהוכן כולו לפני המלחמה. באוצר עצמו מעוניינים מאוד שהתקציב יאושר בזמן, כדי שהשנה לא תלך לאיבוד בהפעלת כלכלת המדינה והמשק בתקציב המשכי לפחות עד חודש נובמבר, אם יוכרזו בחירות.
גורם בכיר באוצר ציין בשיחה עם ynet כי אמנם קיימת אפשרות מסוימת לדחות את המועד האחרון לאישור התקציב, כפי שנעשה אחרי מלחמת יום הכיפורים, אולם הדבר טעון הסכמה רחבה של לפחות 80 חברי כנסת, מאחר שמדובר בשינוי סעיף בחוק יסוד. היות שרוב כזה דורש הסכמה של לפחות מחצית מחברי האופוזיציה, הסיכויים לכך מעטים.
מקרה דומה אבל לא זהה זכור ממשבר הקורונה, אז אימצה הכנסת את התקציב ההמשכי לשנת 2020 עם תוספות הכרחיות בעיקר בתחום הבריאות - ולא הובא לאישור תקציב מדינה חדש. הוחלט שהתקציב הלא מעודכן יהיה בתוקף עד 23 בדצמבר ולא ניתן יהיה להאריך אישור לתקציב 2021. מאחר שהתקציב לא אושר גם עד 23 בדצמבר 2020 - הממשלה נפלה והוכרזו בחירות שבעקבותיהם הוקמה ממשלה בראשות נפתלי בנט
דיונים במספרים התקציביים – ללא מומחים ויועצים
כאמור, היום תתכנס ועדת הכספים לדיונים מרתוניים על חלק מפרקי חוק ההסדרים ונתונים מספריים של התקציב עצמו, שכרגע עומד על 662 מיליארד שקל, אך ככל הנראה צפוי לסביבות 675 מיליארד שקל. הגירעון שנקבע עד כה הוא 3.9%, אולם שר האוצר מבקש להגדילו לכ-4.2%. מנגד, הגורמים המקצועיים באוצר מציעים לנקוט כמה צעדים דחופים כדי למנוע את הגידול בגירעון, שנדרש לצורך הגדלת תקציב הביטחון ב-9.5 מיליארד שקל, לפי שעה לפחות, עבור עשרה ימי מלחמה.
לאור המצב הביטחוני, הדיונים יתקיימו בהשתתפות חברי הכנסת בלבד, ללא יועצים ומומחים בנושאים הרלוונטיים, בחדר ועדת המדע והטכנולוגיה הממוגן. יתר המשתתפים יתחברו במהלך הדיונים בזום.
הדרג המקצועי מבקש לבטל את ריווח מדרגות מס ההכנסה (בעלות 5 מיליארד שקל) לשכר מ-16 עד 25 אלף שקל ברוטו. עוד מציע הדרג המקצועי לחתוך לכמחצית את הכספים הקואליציוניים, שנועדו בעיקר לשימור הקואליציה עם המפלגות החרדיות, ולהעמידם רק על כ-2.5 מיליארד שקל, במקום יותר מ-5 מיליארד שקל. 942 מיליון שקל מוקצבים לגידול – שאותו מגדירים חברי האופוזיציה בוועדה כשערורייתי – בתקציב החינוך החרדי, שאין מלמדים בו כמעט לימודי ליבה.
עוד הצעה היא לבטל את הטבות המס המיוחדות לתושבי 35 יישובים ביו"ש, בעלות של כחצי מיליארד שקל. גורם מקצועי הציע גם לבטל את הטבות המס בקניית משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים (כ-2.2 מיליארד שקל), פטור שאותו החזיר השר בצלאל סמוטריץ' בהחלטתו הראשונה כשר האוצר לפני יותר משלוש שנים.
הקשיים לאישור התקציב מרובים מאוד, ולפי שעה נראה שלרפורמות במשק החלב והעלאת מס רכוש על קרקעות פנויות ב-1.5% אין רוב, וכי ההצעה להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים מלווה בקשיים משפטיים.
"שבוע במלחמה עולה לכלכלה הישראלית 9.5 מיליארד שקל", אמרה הבוקר ח״כ אורית פרקש הכהן ל-ynet. "בהערכה גסה, זה אומר יותר מ-1.3 מיליארד שקל ליום. גם תביעות מס רכוש נערמו כבר לסך של 100 מיליון שקל, וזו רק ההתחלה. והנה, היום מתקיים דיון ראשון במספרים של תקציב המדינה, ואין שום שינוי או חישוב מסלול מחדש – אבל יש תוספת של עוד 942 מיליון לחינוך החרדי.
"התקציב של רשת החינוך של יהדות התורה יעלה ל-2.1 מיליארד שקל – עלייה של 28%, והתקציב של רשת החינוך של ש"ס יעלה ב-43%, ליותר מ-1.2 מיליארד שקל. מדובר בניתוק מוחלט, ולכן הגשתי הבוקר לצד חברי כנסת נוספים דרישה להסברים בנושא הזינוק בתקציבי החינוך החרדי, ועוד בתקופת מלחמה".
