העמלות ממסחר בניירות ערך נחשבות לאחת מביצי הזהב של הבנקים המסורתיים. הבנקים גובים דמי משמרת (דמי ניהול), עמלות קנייה ומכירה ועמלות מט"ח יקרות במיוחד, המייצרות רוח גבית לרווחי השיא שהם שוברים כל שנה. במחצית הראשונה של 2025 לבדה, חמשת הבנקים הגדולים נהנו מהכנסות של 1.6 מיליארד שקל מעמלות מסחר בניירות ערך – עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה ב-2024.
במקביל, חשבון מסחר בשוק ההון הפך עם השנים למוצר פיננסי נפוץ במיוחד. כיום יש בישראל יותר ממיליון חשבונות מסחר – כלומר, בממוצע אחד מכל שבעה תושבים מעל גיל 18 מחזיק בחשבון כזה – וכ-85% מהם מנוהלים בבנקים. מדובר בנתון שמעיד על שליטה כמעט מוחלטת של הבנקים בתחום.
עם זאת, בשנים האחרונות ההגמוניה של הבנקים בתחום החלה להתערער, בעקבות כניסתם של שחקנים חדשים – בתי ההשקעות, אפליקציות מסחר כדוגמת בלינק, והבנק הדיגיטלי וואן זירו. העמלות הגבוהות שגבו הבנקים, ושהתקבלו בעבר באדישות יחסית מצד הציבור, מאותגרות כעת. כדי לשמור על לקוחותיהם, הבנקים נאלצים להשיק מהלכים אגרסיביים יותר – מהטבות לצעירים ועד חלוקת מניות ללקוחות, לצד הוזלה הדרגתית בעמלות ברבעונים האחרונים.
מעיבוד של כלכליסט לנתוני מחשבון המסחר של הבורסה לניירות ערך בשנתיים וחצי האחרונות עולה כי בחלק מהבנקים נרשמה הוזלה בדמי הניהול, במיוחד מאז תחילת 2024. כך למשל, בתיקי מסחר בניירות ערך זרים בהיקף 100–200 אלף שקל, נרשמה ירידה בכלל הבנקים בין המחצית הראשונה של 2024 למחצית המקבילה ב-2025: בבנק לאומי מ-0.47% ל-0.39% (כלומר ירידה מ-470 שקל בשנה ל-390 שקל על תיק של 100 אלף שקל). בבינלאומי מ-0.42% ל-0.35%. בפועלים מ-0.37% ל-0.36%, במזרחי טפחות מ-0.38% ל-0.36%, ובדיסקונט מ-0.28% ל-0.26%.
מגמת ההוזלה ניכרת גם בתיקים קטנים יותר של עד 25 אלף שקל במסחר בניירות ערך זרים. בבנק לאומי ירדו דמי הניהול מ-0.29% במחצית הראשונה של 2024 ל-0.19% בתקופה המקבילה ב-2025. בבנק הבינלאומי, שהוא הבנק המוביל בהיקף פעילות המסחר במערכת אף על פי שהוא הקטן מבין חמשת הגדולים, חלה ירידה מ-0.48% ל-0.42%.
אמנם במסחר בניירות ערך ישראליים הירידה מתונה יותר, ורק בחלק מהבנקים. בחלק מהבנקים אף חלה התייקרות בעמלות קנייה ומכירה. ובכל זאת, עצם הירידה בתחום שבו עד לאחרונה יכלו הבנקים לגבות כרצונם, עשויה להיחשב כפירות ראשונים של התחרות החדשה.
מחצית מהחשבונות החדשים למסחר במניות – מחוץ לבנקים
הנתון שמדאיג את הבנקים במיוחד הוא שב-2024 כ-45% מחשבונות המסחר החדשים נפתחו מחוץ לבנקים. המשמעות היא שבפילוח הלקוחות הקיימים, הבנקים עדיין שולטים ברוב הענף, אך בקרב הלקוחות החדשים הם איבדו כמעט מחצית מהשוק – מגמה שעשויה להתעצם בנתוני 2025. מדובר בשינוי מגמה היסטורי עבור מערכת שנהנתה עד כה מהגמוניה כמעט מוחלטת.
הסיבה המרכזית לנטישת הלקוחות היא פערי המחיר, שיכולים להגיע לאלפי שקלים בשנה. כך לדוגמה, גם בדיסקונט – הבנק הזול ביותר בעמלות מסחר במחצית הראשונה של 2025 – לקוח עם תיק בשווי 100 אלף שקל ישלם 260 שקל בשנה רק על עצם קיום התיק, עוד לפני ביצוע פעולה אחת. לעומת זאת, בבתי ההשקעות ובפלטפורמות חלופיות, התשלום השנתי לא יעלה על 240 שקל, ובמקרים רבים אף יהיה אפס.
כך לדוגמה, בתי ההשקעות, וביניהם בתי ההשקעות של אלטשולר ופסגות שהחלו לפעול השנה, מציעים לרוב פטור של שנתיים מדמי ניהול, ולאחר מכן גובים עד 20 שקל בחודש, שמתקזזים מול פעולות קנייה ומכירה. בית ההשקעות אינטראקטיב ישראל ואפליקציית ההשקעות בלינק (שמאפשרת מסחר בניירות ערך זרים בלבד) שהחלה לפעול ב-2022 אינם גובים דמי ניהול כלל, כשבלינק גם מאפשרת לבצע עד עשר פעולות בחודש ללא עמלות קנייה ומכירה.
אלטרנטיבה נוספת מציע הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שהחל להציע מסחר בניירות ערך ב-2023, ואינו גובה כלל דמי ניהול. עבור לקוחות וואן (שמעבירים 5,000 שקל בחודש לחשבונם או שמשלמים דמי מנוי חודשיים בסך 49 שקל) שמקבלים פטור נרחב מעמלות, הבנק גובה עמלות קנייה ומכירה זולות יחסית של 0.1%, ולקוחות במסלול וואן פלוס (שמעבירים 10 אלף שקל בחודש או משלמים דמי מנוי חודשיים בסך 89 שקל), מקבלים פטור מלא מעמלות עד לעשר פעולות בחודש.
הרחבת ההיצע של פתרונות זולים, מניבה תוצאות: יותר ויותר לקוחות, ובעיקר צעירים, משתכנעים כי ניתן לנהל תיק ניירות ערך גם מחוץ לכותלי הבנקים היקרים — בצורה בטוחה, נוחה וזולה בהרבה.
במקביל, הצעת חוק שקידם ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) חייבה את הבנקים לשלוח החל מתחילת 2024 מסרון חודשי ובו פירוט סך העמלות שנגבו. שקיפות זו הבליטה את מחיר המסחר בניירות ערך בבנקים, וייתכן שהייתה עבור חלק מהלקוחות לנקודת המפנה שדחפה אותם לבחון אלטרנטיבות זולות יותר.
התוצאה ברורה: עד כה התמקדו הבנקים בעיקר בשימור נקודתי של לקוחות שאיימו לעבור לבתי ההשקעות. כעת הם מבינים שכדי לעצור את דימום הלקוחות ואת הקיפאון בגיוס צעירים — שחלקם הולך וגדל — עליהם לשנות כיוון וליזום. בהתאם, הבנקים החלו להשיק הטבות ייעודיות לצעירים: אתמול (א') הודיע הבנק הבינלאומי כי לקוחות עד גיל 30 עם תיק של עד 200 אלף שקל ייהנו בשנתיים הקרובות מפטור מדמי ניהול ותשלום עמלה קבועה של 5 שקלים למסחר בניירות ערך ישראליים ו-5 דולרים למסחר בניירות ערך זרים.
חודש קודם לכן הציע בנק לאומי ללקוחות עד גיל 30 פטור מדמי משמרת לשנה, ועמלה קבועה של 7 שקלים למסחר במניות ישראליות או 7 דולרים במסחר במניות זרות. בדצמבר האחרון הכריז דיסקונט כי צעירים בני 25 (שאינם מוגדרים כבעלי חשבון סטודנט) יקבלו פטור מלא מדמי משמרת ומעמלות קנייה-מכירה במניות ישראליות.
בנק הפועלים מציע לצעירים עד גיל 20 הנחה של 50% בדמי הניהול, ובמקביל השיק מהלך שיווקי חריג: כחלק ממתווה ההקלות של בנק ישראל, המחייב את כלל הבנקים להעניק לציבור הטבות בהיקף של 3 מיליארד שקל בשנים 2025–2026, הודיע הפועלים כי יאפשר לכמיליון לקוחות לבחור בין מענק של 100 שקל לבין שתי מניות של הבנק. המניות יועברו בספטמבר לפי שער הסגירה ב-17 בחודש.
הזכאות להטבה מותנית בעמידה בתנאים שונים, בהם יתרה מינימלית של 1,000 שקל בחשבון או תיק ניירות ערך, וכן החזקת כרטיס אשראי פעיל או הלוואה שקלית. אף שמדובר בהטבה סמלית מבחינה כספית, המהלך נועד לדחוף את הלקוחות להתעניין במסחר בניירות ערך דרך פתיחה אוטומטית של תיק למי שבוחר בקבלת המניות – וכך לחזק את המסחר בניירות ערך כמנוע צמיחה מרכזי מבחינת הבנק.
הרפורמה לא מיושמת, שנתיים אחרי הטיוטה הראשונה
עם זאת, מוקדם להכתיר את המהלכים כתחילתו של שינוי מבני. רוב ההטבות מוגבלות בזמן ומיועדות בעיקר ללקוחות צעירים, שבשל גודל תיקי ההשקעות שלהם ההטבה הכספית מצומצמת יחסית. בבנקים מקווים להרגיל צעירים לבצע מסחר אצלם, כך שלאחר שיפוג תוקף ההטבות – או כשהם יתבגרו ויאבדו את הזכאות – הם לא יעברו אל המתחרים.
בנוסף, בבנק ישראל החלו כבר בסוף 2023 לקדם רפורמה כוללת במבנה העמלות. הכוונה הייתה לפרק את דמי המשמרת לעמלת ניהול מופחתת ולעמלת ייעוץ השקעות נפרדת, שתיגבה רק ממי שבפועל מקבל ייעוץ. כיום, לקוחות עם תיקים קטנים מסבסדים את מערך הייעוץ ללקוחות עם תיקים גדולים – מצב שבנק ישראל מבקש לשנות.
למרות שחלפו כמעט שנתיים מאז שפורסמה הטיוטה הראשונית, הרפורמה טרם הגיעה לידי יישום. הסיבה המרכזית היא חשש רשות ניירות ערך מפגיעה בענף קרנות הנאמנות — מכשיר השקעה שנתפס כחיוני לנגישות הציבור לשוק ההון. מאחר שמערך הייעוץ הבנקאי אחראי לכמחצית מהגיוסים לקרנות, קיים חשש שגביית עמל2ת ייעוץ ייעודית תקטין את היקף המיועצים ותפגע בהיצע הקרנות.
בבנק ישראל וברשות ניירות ערך ממשיכים לדון במבנה העמלות ומצהירים כי הצוות המשותף שהקימו לבחינת הנושא פועל במרץ, אך חרף הזמן שחלף, עדיין אין תאריך יעד לפרסום מסקנות. התוצאה היא עיכוב משמעותי ברפורמה שבכוחה להביא לשינוי מיידי בהיקף העמלות שלקוחות הבנקים משלמים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
