חברת ST Engineering הסינגפורית, תציג בתערוכת התעופה שתיפתח מחר (יום ג') בסינגפור, את רחפן המטען הגדול ביותר שלה, שפותח בשיתוף עם חברת Air הישראלית. הרחפן פותח כך שיעמוד בתקני רשות התעופה האירופאית (EASA) לכלי טיס בלתי מאוישים, במטרה להתמודד במכרזים אירופאים ובמקומות נוספים.
כלי הטיס החדש, המכונה DrN-600, הוא חשמלי וממריא אנכית (eVTOL). יש לו מוטת כנפיים באורך 8 מטרים ומשקלו המירבי בעת ההמראה, עשוי להגיע ל-600 ק"ג. הוא יכול לשאת מטען במשקל של עד 100 ק"ג. הוא מופעל באמצעות סוללות ליתיום פולימר וטווח הטיסה המירבי שלו הוא עד 120 ק"מ.
הרחפן הוא חלק ממערכת UAS (מערכת אווירית בלתי מאוישת), שמכונה DroNet וכוללת גם עמדת שליטה קרקעית ומערכות תקשורת, עם מפעילים אנושיים. הרחפן מסוגל לטוס בצורה אוטונומית לחלוטין לפי נתיב מתוכנת מראש, או באמצעות הטסה מרחוק על ידי מפעיל אנושי.
חברת Air הישראלית הוקמה בשנת 2018 על ידי רני פלאוט, חן רוזן ונתנאל גולדברג. החברה מעסיקה כיום כ-50 עובדים ופועלת בכפר יונה, עם מתקני ניסויים בארצות הברית ובישראל. פלאוט, מייסד משותף ומנכ"ל AIR, אומר: "השוק האירופאי מהווה חלק מהותי בעיצוב עתיד התעופה, והעבודה המשותפת שלנו, תאפשר לנו להביא פתרונות מטען אוטונומיים מתקדמים, לפעילות בעולם האמיתי ולקבוע רף חדש לתעשייה".
שוק רחפני המטען (Cargo Drones) נמצא כיום בזינוק טכנולוגי ומסחרי משמעותי, כאשר חברות סיניות מובילות את המרוץ. מרבית רחפני המטען כיום מסוגלים לשאת בין קילוגרמים בודדים ועד לכ-40 ק"ג. רחפנים שפותחו לעבודות חקלאיות מגיעים ליכולת נשיאה של 100 ק"ג ובחודשים האחרונים מצטרפים רחפני מטען, כמו של יצרנית הרחפנים הסינית DJI, שהוציאה לשוק לאחרונה רחפן בעל כושר נשיאה של 100 ק"ג, אך עם טווח טיסה של כ-12 ק"מ בלבד. מולו, הרחפן של ST Engineering ו-Air מציג תכונות חזקות יותר.
השותפות בין AIR הישראלית ל- ST Engineering הסינגפורית, נועדה לענות על הצרכים המתהווים של שוק התובלה האוטונומית בעולם, שזוכה לעניין רב מצד רגולטוריים ומפעילים מסחריים. שתי החברות פיתחו פלטפורמת מטען מוקטנת, שתאפשר למפעילים מסחריים לצבור ניסיון תפעולי ולבנות אמון בלוגיסטיקה אווירית חשמלית.
רחפני מטען כבד בודדים, מסוגלים לשאת מטען כבד אף יותר. חברת Air White Whale הסינית פיתחה את הרחפן הגדול ביותר כיום, שמסוגל לשאת עד 5 טונות. המנוע החשמלי ומגבלות הסוללות החשמליות, גורמים לכך שטווח הטיסה של הרחפנים הכבדים, קצר יותר מהרחפנים הקלים.
טיסות הניסוי של הרחפן החדש מתוכננות להתחיל ברבעון השני של 2026, והפעילות המסחרית מתוכננת להתחיל בשנת 2028. בחברה מייעדים אותו בין השאר למשלוחי אספקה קריטית לאזורים מרוחקים, או באזורים חסרי תשתית תחבורה אחרת, כמו איים או אזורים הרריים.
חברת ST Engineering היא חברת טכנולוגיות תעופה וצבא מהבולטות בעולם. בישראל פועלת חברת הבת שלה ST Engineering Telematics Wireless, שהוקמה על ידי תדיראן ב-1996 ונרכשה ב-2008 על ידי ST Engineering . לחברה הסינגפורית יש שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחומים הביטחוניים, עם התעשייה האווירית וחברות ישראליות נוספות. החברה מפתחת רחפנים אוטונומיים מאז 2018 ובין השאר השתתפה בניסויים לאספקת מזון בסינגפור ולביצוע הטסת מזון לאוניות לחופי הים.
הטכנולוגיה שבבסיס כלי הטיס החדש, מופעלת גם במטוס הנוסעים הזעיר שפיתחה Air, דגם Air One: כלי טיס דו-מושבי חשמלי מאויש, שממריא ונוחת אנכית. אותה טכנולוגיה נמצאת גם במטוס המטען החשמלי של AIR - מטוס למשימות תעופה לטווח קצר עד בינוני עם כושר נשיאה של עד 100 ק"ג, שמתוכנן להפעלה אוטונומית במשימות לוגיסטיות באזורים מרוחקים ובסביבות עם תשתיות מוגבלות.
Air נמצאת במהלך קבלת אישורי רגולציה בארה"ב ועד כה קיבלה תעודת כשירות אווירית מרשות התעופה FAA והיא נמצאת בשיתוף פעולה עם תוכנית Agility Prime של חיל האוויר האמריקאי. החברה גם הדגימה טיסות מטען מעבר לטווח הראייה של המפעיל.
Air דיווחה שמסרה כלי טיס ראשונים ללקוחות ושהיא תספק השנה כ-20 כלי טיס eVTOL בלתי מאוישים להובלת מטען ללקוחות נוספים. בהמשך החברה תספק כ-3000 מטוסי AIR ONE חשמליים מאוישים, ללקוחות שכבר הזמינו אותם. מחיר המטוס צפוי להיות כ-200 אלף דולר.
