בעיירה הופקינס שבמינסוטה, לקוחות עומדים בתור לקבל גביעי גלידה במחיר של כ-15 דולר לגביע - תופעה שחוזרת על עצמה בין אם מדובר ביום קיץ שטוף שמש ובין אם ביום חורף מקפיא. מדובר בתופעה שאינה ייחודית לעיירה הזו, לרשת "A to Z Creamery" המקומית, או אפילו לגלידה בכלל: היא משקפת כלכלה אמריקנית מורכבת ורב-שכבתית.
הסיפור של A to Z הוא סיפור מוכר: "פרויקט תשוקה" מתקופת הקורונה שהפך לעסק צדדי ולבסוף לעסק של ממש. ב-2020, כשמשרתו של זאק וורה כאיש מכירות הוקפאה עקב המגפה, הוא החל לתעד ברשתות החברתיות גלידות ייחודיות שהכין במכונה קטנה שקיבל מאמו.
"המשימה שלי בהתחלה הייתה ליצור טעמים ייחודיים שלא ניתן למצוא בדרך כלל בחנויות גלידה או בסופרמרקטים", סיפר וורה ל-CNN. ככל שהעוקבים גדלו, כך גדל גם הביקוש, עד שוורה הבין שיש כאן פוטנציאל עסקי אמיתי, ופיתח מודל של "דרופים" - הזמנות מוגבלות לאיסוף במקום ציבורי.
ההצלחה של עסקים כאלה אינה רק עניין של תזמון טוב, אלא גם משקפת שינוי רחב יותר בהרגלי ההוצאה של האמריקנים. כסף שיועד בעבר לבילויים, מסעדות ובגדים מכובדים, עבר בתקופת הקורונה לריהוט, מוצרי אלקטרוניקה וטרנדים זמניים מרשתות חברתיות. כשההגבלות הוסרו, ההוצאה לא נעצרה - היא רק שינתה כיוון, כשחלק מהאמריקנים אימצו גישת "חיים פעם אחת "(YOLO) שהתבטאה ברכישת חוויות ומוצרים ייחודיים ומוגבלים, כדוגמת גביעי הגלידה של A to Z.
בד בבד, פערי העושר בארה"ב הלכו והעמיקו. חמש שנים של אינפלציה גואה, יחד עם עליית ערכי הבתים ושוק מניות פורח (המונע בין היתר בזכות הבינה המלאכותית), עיצבו את הכלכלה בצורת "K" - כלכלה שבה האמריקנים בעלי ההכנסות הגבוהות ממשיכים להרוויח ולהוציא בחופשיות, בעוד בעלי ההכנסות הנמוכות חשים לחץ הולך וגובר על תקציב המשפחה. ולמרות שנראה כי הביקוש לגביעי גלידה יוקרתיים - כמו גביע מיוחד של A to Z במחיר 100 דולר, הכולל שמפניה, קוויאר ולחם מחמצת מצופה עלי זהב - נובע פשוט מהתעשרות המעמד הגבוה, וורה עצמו מסביר את התופעה אחרת: "זה מראה שאנשים עדיין מעריכים חוויות ייחודיות ומוכנים לבזבז על משהו בלתי נשכח שמביא להם שמחה".
גלידת הקוויאר
(צילום מסך מתוך חשבון האינסטגרם של A to Z Creamery)
לצד המגמה הכלכלית, יש גם היבט אנושי: עסקים חדשים כמו Betty Jo's Creamery בברוקלין נולדו מתוך רצון לצאת מאחורי המסך ולעשות "משהו אמיתי", בעולם המוצף בינה מלאכותית ואוטומציה. "בינה מלאכותית יכולה בהחלט לעזור לנו לגדל את העסק יום אחד, אבל בינה מלאכותית לא יכולה להכין גלידה", אמרה מדי נלן, ממייסדות העסק, והוסיפה כי חשוב לה לשמר מרכיב אנושי קריטי בתהליך. לצד זה, לקוחות רבים מציינים גם רצון להוציא כסף באופן מקומי ולתמוך בעסקים קטנים בקהילה שלהם - גם אם המחיר גבוה יחסית.
