"יש לתת מענה מתאים למציאות שבה בעלי עסקים קטנים משרתים במילואים ונאלצים להפסיק בבת אחת את חיי השגרה ואת הפעילות העסקית שלהם לתקופה ארוכה, וכן לבעלי עסקים שפונו מביתם ומתמודדים הן עם עקירה מסביבתם החברתית והן עם חוסר ודאות וקשיים כלכליים" - כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח מיוחד שפרסם היום (שלישי) בנושא יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל.
מבקר המדינה מותח ביקורת על משרד הכלכלה, שלא הכין כלל לפני 7 באוקטובר תוכנית מגירה כלכלית, המתואמת עם משרד האוצר, לסיוע לעסקים זעירים וקטנים בשעת חירום, אף שדווקא נערך תרגיל שמדמה תרחיש מלחמה בספטמבר 2023. אגף התקציבים באוצר אף לא אישר את תוכנית הסיוע לעסקים קטנים שהכין משרד הכלכלה מיד לאחר אירועי 7 באוקטובר.
עוד מותח המבקר ביקורת על אגף התקציבים באוצר שלא ביצע עם פרוץ מלחמת אוקטובר תהליך הפקת לקחים מסודר, הכולל מסמך מפורט של לקחים ותובנות מאירועי חירום קודמים כדוגמת משבר הקורונה, ועל כך שלא גיבש תוכנית מגירה כלכלית בשיתוף משרדי הממשלה השונים, ובכלל זה תוכנית סיוע לעסקים הקטנים לקראת אירועי חירום עתידיים בעלי השלכות תקציביות ניכרות, כדי שיהיה אפשר להגיש לאותם עסקים סיוע מהיר.
ב-19 באוקטובר 2023 פרסם משרד האוצר מתווה פיצויים ראשוני לעסקים, אולם מתווה זה לא תואם עם משרד הכלכלה ועם המגזר העסקי. לאחר שנמתחה ביקורת קשה בתקשורת על התוכנית והתקיימו דיונים בוועדת הכלכלה בכנסת, פרסם משרד האוצר מתווה פיצויים משופר לעסקים, ובו שולבו הפעם לראשונה בקשות של משרד הכלכלה והמגזר העסקי.
משרד מבקר המדינה מתח ביקורת קשה על משרד האוצר על כי רק ב-2 בנובמבר הובא המתווה לאישור הממשלה, ב-9 בנובמבר לאישור הכנסת ורק ב-19 בנובמבר הודיעה רשות המיסים על פתיחת המערכת שלה להגשת תביעות מקוונות ראשונות לפיצויים לעסקים בכל מסלולי הפיצוי. אילו היה תיאום מוקדם בין משרדי הכלכלה והאוצר לבין המגזר העסקי, אפשר היה לפוגג במידה רבה את אי הוודאות ששררה בשבועות הראשונים של המלחמה לגבי היקף הסיוע לעסקים.
גם בנק ישראל אינו חף מביקורתו של המבקר: על פי הדוח, במסגרת תוכנית ההיערכות של הבנק המרכזי לשעת חירום לא הייתה לו תוכנית מגירה כלכלית סדורה, שעיקרה סיוע לעסקים זעירים וקטנים בשעת חירום.
עוד מעיר המבקר כי חלק ניכר מתשלומי הפיצויים, בהיקף של 8.7 מיליארד שקל לחודשים אוקטובר עד דצמבר, שולמו לעסקים רק חודשיים וחצי לכל הפחות לאחר פרוץ המלחמה. "משמעות הדבר היא שהעסקים מימנו ממקורותיהם בתקופה זו את הנזקים שנגרמו להם, ללא פיצוי מקרן הפיצויים של רשות המיסים", כותב המבקר.
רק באפריל 2024, במהלך ביקורת מבקר המדינה, זירזה רשות המיסים את הטיפול בכ-10,000 תביעות של עוסקים פטורים ושל עסקים קטנים שמחזור העסקים שלהם הוא עד 300 אלף שקל. במועד סיום הביקורת טרם הושלם הטיפול ב-60 אלף מכלל התביעות, שהם כ-12%.
ביקורת נמתחה גם על צה"ל, ועל כך שהעביר לרשות המיסים את הנתונים המלאים על משרתי המילואים החל מ-7 באוקטובר רק שלושה חודשים מפרוץ המלחמה. מצב זה מנע מרשות המיסים ליישם את חוק דחיית המועדים לתשלומים כראוי ולתת קדימות לבעלי העסקים המשרתים במילואים. אשר לרשות המיסים, המבקר מציין כי עד למועד עריכת הדוח היא לא פיתחה מערכת לאיתור בעלי עסקים המשרתים במילואים שטרם הגישו תביעות לפיצוי כך שיוכלו למצות את זכאותם. באתר הרשות אין גם סימולטור שיאפשר לבעלי העסקים לבחור את המסלול המיטבי להגשת תביעה לפיצוי.
עוד עולה מהביקורת כי בנק ישראל לא מיפה את קבוצות העסקים הזעירים והקטנים ולא אבחן כלל את הצרכים השונים ואת המענה המתאים לכל אחת מהן. במועד סיום הביקורת (מאי 2025) לא היה עוד מענה בתוכנית בנק ישראל לבעלי עסקים ששירתו במילואים ולבעלי עסקים שפונו מבתיהם.
גם החשב הכללי באוצר סופג ביקורת בדוח המבקר. על פי הדוח, במועד סיום הביקורת לא היה מענה במסלול קרן ההלוואות בערבות מדינה לבעלי עסקים ששירתו במילואים.
את הסוכנות לעסקים קטנים תוקף המבקר באומרו כי השיעורים הנמוכים של העסקים שנעזרו בסוכנות עלולים להצביע על חוסר המודעות של בעלי עסקים לכלי הסיוע שהעמידה הסוכנות.
אשר לממשלה ולעומד בראשה בנימין נתניהו, המבקר מותח ביקורת על כך שמאז 7 באוקטובר לא התקיים בממשלה כל דיון בקרה ומעקב אחר יישום תוכנית הסיוע והפיצוי הכלכליים לעסקים קטנים. המבקר מציין כי במהלך 2024 כולה ועד סוף הביקורת במאי 2025 לא התכנס הקבינט החברתי-כלכלי ולא התקיים שום דיון בנושא.
בסיכום הביקורת מציין מבקר המדינה כי לאור שלל הכשלים הרבים שנתגלו בתחום המבוקר מן הראוי להקים גוף על אחד בעל סמכויות רחבות ותקציב משמעותי לתיאום בין פעולות משרדי הממשלה לסיוע לעסקים קטנים. "מומלץ כי משרד הכלכלה יוביל את הפעילות הנוגעת לעסקים קטנים בעת שגרה ובשעת חירום, יתאם בין הגופים המטפלים בנושא הסיוע לעסקים קטנים ויתכלל את פעילותם. התיאום ימנע כפילויות, חוסר יעילות ובזבוז משאבים".
המבקר אנגלמן ממליץ עוד שראש הממשלה נתניהו, כיו"ר הקבינט הכלכלי-חברתי, ושר האוצר סמוטריץ, כמ"מ היו"ר, יכנסו את הקבינט החברתי-כלכלי כדי לבצע בקרה שוטפת אחר תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים. כל זאת בראי התמשכות המלחמה והפגיעה הכלכלית בעסקים, בפרט באזורי קווי העימות".
"עד היום שולמו קרוב ל-19 מיליארד שקל"
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "במלחמת חרבות ברזל החליטה המדינה לראשונה בתולדותיה על מתן פיצויי עבור נזק עקיף בשל מלחמה לעסקים בכל הארץ וקידמה חקיקה בעניין. בנוסף, המדינה מצאה לנכון לקדם תקנות שיאפשרו לעסקים באזורים בהם היו הגבלות ביטחוניות מחמירות יותר לקבל פיצויי מוגדל בשלושה מסלולי פיצויי מיוחדים. אל אלה הצטרפו הישובים באזורי הספר הזכאים מכוח חוק מס רכוש לפיצויי מלא על ההוצאות והפסד הרווח במסגרת מסלול אדום ייעודי.
"יוצא מכך שרשות המיסים תפעלה במקביל שלוש חקיקות שונות באמצעות לא פחות משישה מסלולי פיצוי שונים. במסגרת זו נדרשה הרשות לתת מענה עד היום למספר שיא של למעלה מ-650 אלף תביעות, בגינן שולמו עד היום קרוב ל-19 מיליארד שקל. המענה הזה תרם רבות לאיתנות שהפגין המשק הישראלי בתקופת המלחמה.
"פתיחת המערכת להגשת תביעות מקוונות לפיצויים לעסקים ב-19 בנובמבר 2023 הייתה בצמידות למועד הדיווח על המחזורים למע"מ על תקופת הזכאות. לא נכון ולא ניתן היה לשלם פיצויי ללא דיווח זה. כדוגמא, נזכיר את הניסיון שנלמד מתשלום המענק הסוציאלי בתקופת הקורונה, ללא המתנה לדיווח מחזורים, אלא על בסיס הצהרה בלבד, שבעקבותיו אלפי עסקים נדרשו להשיב תשלומים ביתר.
"רשות המיסים הקלה עם מגישי התביעות בעלי מחזור עד 300 אלף שקל, כך שנדרשו למלא רק פרטים אישיים ולחתום על ההצהרות המתחייבות בחוק. לגבי עסקים עם מחזור גבוה יותר, הם נדרשו להזין פרטים על פעילותם העסקית, הכנסותיהם ותשלומי השכר שלהם - שכן הדיווחים המוגשים לרשות לא מספקים תמיד תמונה מלאה והיא הייתה עלולה במקרים רבים, ללא קבלת הנתונים, לשלם כפל פיצויי".
בנק ישראל מסר בתגובה: "במהלך שלושת החודשים דצמבר 2023 עד פברואר 2024 הועמד במסגרת תוכנית ההלוואות לעסקים קטנים וזעירים אשראי בהיקף של 6.4 מיליארדי שקל. מתוך אשראי זה כ-35% הועמדו לטובת עסקים זעירים. התוכנית הסתיימה בסוף חודש פברואר 2024. העובדה שבמקביל לפעילות התוכנית החלה מגמת ירידה בשיעור הפיגור והכשל של האשראי למגזר העסקים הקטנים והזעירים ממחישה היטב כי התוכנית בליווי תוכניות נוספות וכן מתווה הסיוע שהעמידה המערכת הבנקאית נתנו מענה הולם לצרכי עסקים אלו".
תגובת משרד הכלכלה והתעשייה: "משרד הכלכלה והתעשייה קיבל את דוח המבקר, ילמד את הדוח ואת המלצותיו. יודגש כי דו״ח מבקר המדינה מדבר בעד עצמו, עיקר הביקורת מופנית כלפי משרד האוצר וגופים מתכללים אחרים, ולא כלפי משרד הכלכלה. משרד הכלכלה והתעשייה פעל כבר ימים ספורים לאחר השבעה באוקטובר, באופן מסודר, מקצועי ושקוף – גיבש תוכנית סיוע כלכלי בשיתוף המגזר העסקי, ודחף לאימוץ פתרונות בשטח עוד בטרם התקבלו החלטות ממשלתיות. נזכיר כי סמכויות הפיצוי, השיפוי והקצאת התקציבים נמצאות אך ורק בידי משרד האוצר, ומשרד הכלכלה והתעשייה אינו אחראי על עיבוד תביעות הפיצוי או יישומן התקציבי.
"באשר לטענה בדבר היעדר תוכנית מגירה כלכלית – לסוכנות לעסקים קיימת תוכנית חירום בתחומי אחריותה, ולא כזו הנוגעת למשרדים אחרים, ובפרט משרד האוצר. לכן, הביקורת בנושא זה אינה במקומה. נכון יותר יהיה להמליץ שמשרד האוצר ייוועץ בסוכנות ככל שמדובר בכלי סיוע לעסקים בשעת חירום ואנו דוחים טענות העולות כלפי המשרד שאינו בסמכותו. דווקא אל מול כשלים מערכתיים של גופים אחרים – משרד הכלכלה והתעשייה עמד במשימה, וימשיך לעמוד לצד העסקים הקטנים והבינוניים בכל דרך".
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה לדוח המבקר.
