רשות המיסים דורשת מס שבח של 4.35 מיליון שקל מנאמנות זרה שהנהנים בה הם המיליארדר בני שטיינמץ ואישתו אגנס, בגין מכירת וילה על שטח של 2 דונם ביישוב ארסוף בסכום של 27 מיליון שקל. כך עולה מערעור על החלטת רשות המיסים שהוגש בסוף השבוע לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
העסקה נעשתה בנובמבר 2024. אז נמכר הנכס, ברחוב האלמוג 8, לבני הזוג פולג בתמורה ל-27 מיליון שקל. תמיר פולג הוא איש עסקים בתחום הנדל"ן וההייטק. הנכס נרכש במקור בשנת 1995 על ידי חברה זרה, שמוחזקת על ידי נאמנות זרה שהנהנים בה בחלקים שווים הם בני הזוג שטיינמץ, בתמורה ל-8.1 מיליון שקל. מס הרכישה עמד על כ-980 אלף שקל. בשומה עצמאית לרשות טענו בני הזוג כי מס השבח שעליהם לשלם - המס שמוטל על הפער בין הרכישה למכירה (כ-19 מיליון שקל) - הוא 222 אלף שקל בקיזוז הוצאות שונות, בעוד שרשות המיסים דחתה את הטענה ודורשת 4.3 מיליון שקל כמס שבח.
בני שטיינמץ
(צילום: רויטרס)
הנכס, כך מסמכי הערעור, נרכש בתקופה שבני הזוג שטיינמץ היו תושבי חוץ והתכוונו לעלות לישראל, כאשר הנאמן לנאמנות שיצרו והחזיק בשרשור את הבית הוא אביה של אגנס, לאון בואזיז – בפועל מי שביצע את הרכישה והמכירה של הנכס כנאמן. לטענת בני הזוג הם השקיעו בנכס סכום של 2.8 מיליון שקל לשיפוץ, ואגנס שטיינמץ התגוררה שם עד שנת 2014. בשנה זו היא עזבה את הנכס, שלא הושכר מעולם, וילדיה היו מגיעים לדבריה להתארח בנכס – ללא תשלום.
בני הזוג שטיינמץ, באמצעות הנאמן, דרשו מרשות המיסים לחשב את המס לפי "חישוב לינארי מוטב". כלומר, לחלק את חבות המס לפי התקופות השונות בחיי הנכס - השבח הישן שנוצר עד 2013 (פטור ממס), והשבח החדש מ-2014 – 25% בניכוי הוצאות. רשות המיסים דחתה את הבקשה. בנימוקיה היא כתבה כי יש לראות בעסקה המקורית לרכישת הנכס, 1995, כאילו חברה זרה רכשה אותה עבור הנהנים – בני הזוג שטיינמץ. מה שאומר שמכירת הנכס בהמשך, 2024, צריכה להיות מיוחסת גם היא לחברה שנהנים ממנה בני הזוג. לאור זאת, כך קבעה הרשות, הם לא זכאים לפי חוק ל"חישוב לינארי מיטבי", אלא לשיעור מס חברות.
