בית המשפט המחוזי מרכז קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה במסגרת סכסוך רכושי עם בעלה לשעבר, יזם הייטק, והורה לפתוח מחדש את בירור טענתה לפיה טכנולוגיה שפותחה במהלך נישואיהם הועברה לחברה חדשה שהקים הבעל לאחר מועד הקרע (מושג הקובע את מועד סיום השותפות הכלכלית והזוגית - ל.ד) .
בית המשפט המחוזי קבע כי יש למנות מומחה ניטרלי בתחום התוכנה וההייטק, שיבחן את הקשר הטכנולוגי בין שתי החברות. בכך הפך המחוזי את קביעת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לסוגיה זו.
גרושים. המומחה יצטרך לקבוע את החידוש הטכנולוגי
(צילום: shutterstock)
הערעור בו דן בית המשפט המחוזי נסוב בעיקרו על כך שבית משפט לענייני משפחה לא איפשר מינוי מומחה בתחום הטכנולוגיה אשר יבחן האם הוברחה טכנולוגיה שהומצאה במהלך הנישואין מחברה, שהגבר בעל מניות בה, ושנסגרה לאחר מועד הקרע לחברה שנפתחה לאחר מועד הקרע, שגם בה יש לגבר מניות.
מדובר בזוג שהתגרש לפני מספר שנים ויש להם ילדים משותפים. במסגרת ההליך בו דן המחוזי טענה האישה באמצעות עו"ד אברהם עזריאלנט, כי בעלה לשעבר הבריח טכנולוגיה בעלת ערך רב שפותחה במהלך הנישואין. עוד טענה האישה כי הטכנולוגיה והפטנט שפותחו בחברה המקורית הוברחו לחברה החדשה, אשר חלק ממניותיו נמכרו למשקיע זר לפי שווי חברה של כ-3.1 מיליון דולר. לפיכך, נטען כי חלקו של בעלה לשעבר בטכנולוגיה הוערך על-ידה בכ-1.5 מיליון דולר ולא ב- 150 אלף דולר בלבד כפי שטען הגבר.
הבעל טען שהחברה השנייה היא נפרדת לחלוטין
הבעל לשעבר, באמצעות עו"ד ישי מויאל, הכחיש טענות אשתו לשעבר וטען כי פעל בשקיפות, וכי החברה הראשונה אשר נסגרה הייתה חברת ייעוץ בלבד שהתבססה על רעיון של צד שלישי ואשר לא הגיעה לכדי מוצר או פיתוח טכנולוגי ממשי, ולא היה לה פטנט כלשהו, וכי החברה השנייה שהוקמה היא חברה נפרדת לחלוטין.
בית משפט לענייני משפחה דחה במהלך שנת 2025 את טענות האישה בדבר הברחת נכסים, וקבע כי האישה לא הרימה את נטל הראייה להוכיח הברחת נכסים, או טכנולוגיה מהחברה שהוקמה כשעוד היו נשואים, ונסגרה לחברה האחרת שהוקמה לאחר מועד הקרע.
שלושת שופטי בית המשפט המחוזי קבעו כי "הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל בסוגיית מינוי המומחה הטכנולוגי". השופטים קבעו כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה לצורך מינוי מומחה ניטרלי בתחום ההייטק והטכנולוגיה אשר יבחן את הקשר והזיקה הטכנולוגית בין שתי החברות. "נחה דעתנו כי בניגוד לקביעת הערכאה הדיונית, המערערת (האישה-ל.ד) הציגה צבר ראיות משמעותיות המהווה, למצער, ראשית ראיה מספקת ואף מעבר לכך, המצדיקה ואף מחייבת מינוי מומחה מקצועי לפענוח הרכיבים הטכנולוגיים של המיזמים ולהכרעה בשאלת זהותם או קיומו של דמיון ביניהם", קבעו השופטים.
עוד קבעו כי בית משפט לענייני משפחה קבע מצד אחד כי תקופה של כשישה חודשים במהלכה פעלה החברה המקורית אינה מאפשרת כל פיתוח טכנולוגי אמיתי אך, מצד שני, קיבל בה בעת את הטענה כי בחברה החדשה פותחה טכנולוגיה עצמאית לחלוטין ונמכרה למשקיע זר לפי שווי חברה של כ-3.1 מיליון דולר תוך כחודש בלבד. "עניין זה תמוה ובוודאי ראוי לבדיקה מעמיקה, ובוודאי שיש כבר ברכיב עובדתי זה ראשית ראיה לסברה כי ייתכן שטכנולוגיה בעלת ערך רב כבר פותחה בחברה המקורית והועברה לחברה החדשה - סברה הטעונה בחינה באמצעות מומחה בתחום הטכנולוגיה".
לבסוף, קבעו השופטים כי הערעור מתקבל במובן זה שפסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בסוגיית הברחת הטכנולוגיה ואיזון המאזנים בחברות מתבטל, והתיק מוחזר לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שימנה ללא דיחוי מומחה טכנולוגי ניטרלי בעל מומחיות בתחום התוכנה וההייטק, ויקנה לו סמכויות חקירה לבדוק את התוכניות, המצגות, הקוד, הפטנטים והקשר הטכנולוגי בין החברה המקורית לחברה החדשה. עוד נקבע כי המומחה יגיש את חוות דעתו לבית משפט לענייני משפחה, אשר ישוב ויכריע בטענות הרכושיות של הצדדים ובסוגיית איזון משאבי החברות והטכנולוגיה בהתאם לממצאי חוות הדעת ולאחר השלמת הבירור העובדתי בעקבותיה.
עו"ד אוהד הופמן, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה שלא ייצג בתיק מציין כי "פסק הדין מחדד עד כמה המושג 'רכוש משותף' כבר אינו מסתכם בדירה, בחשבון בנק או בתיק השקעות. בסכסוכי גירושים הרכוש שבמחלוקת יכול להיות גם קוד, פטנט, פיתוח טכנולוגי או מיזם שנמצא בתחילת דרכו, והשאלה למי הוא שייך ומה מקורו עשויה להיות שווה מיליוני שקלים. המחוזי מעביר כאן מסר חשוב - כאשר קיימת תשתית ראייתית משמעותית לכך שטכנולוגיה או נכסים בלתי מוחשיים עברו מחברה שפעלה בתקופת החיים המשותפים לחברה חדשה שהוקמה בסמוך לפרידה, לא ניתן להסתפק בגרסאות של בני הזוג. במקרים כאלה יש מקום להכניס לתמונה מומחה טכנולוגי ניטרלי שיוכל להיכנס לקרביים של המיזם ולבחון את הקוד, המצגות, הפטנטים והזיקה הטכנולוגית בין החברות".
עו"ד ישי מויאל, המייצג את הבעל לשעבר, מסר בתגובה: "לאחר הליך שנמשך כחמש שנים, שבמהלכו נשמעו עדים ונחקרו הצדדים, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי לא הוכחה כל הברחה של נכסים או של טכנולוגיה, ודחה את כל טענות ההברחה. לאורך ההליך קבע בית המשפט, בהחלטות חוזרות, כי האישה לא עמדה בנטל המינימלי הנדרש לבדיקת טענותיה. בית המשפט ציין כי כבר בתחילת ההליכים הסכים מרשי לגילוי מסמכים גורף לשש שנים לאחור, וצירף לתביעתו את מלוא המסמכים הנוגעים לפעילותו העסקית. מרשי נהג בשקיפות מלאה מתחילת ההליכים. עוד קבע בית המשפט כי לא נרשם פטנט כלשהו. הוגשה בקשה לרישום פטנט בארה"ב, והיא נזנחה. בית המשפט המחוזי לא קבע שהוברחה טכנולוגיה, אלא הורה על בדיקה של מומחה בלבד. על פסק הדין של המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, והיא תלויה ועומדת".
עו"ד אברהם עזריאלנט, בא כוח האישה מסר בתגובה: "אלפי גברים ונשים הנשואים לאנשי הייטק עלולים להפסיד בגירושים את רוב רכושם מאחר והם אינם מבררים את זכויותיהם ולא תמיד מבינים מה זה נכסים וירטואליים. עליהם לפנות למומחים על מנת שיסבירו להם מהם נכסים וירטואליים וכיצד משיגים אותם".
