חלוקת הג'ובים במוסדות הציוניים מסתבכת. מפלגת עוצמה יהודית עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל דיון על שכר יו"ר קק"ל שהאספה הכללית של הקרן אמורה לקיים מחר. קבלת העתירה תמנע את מינוי היו"ר החדש.
תנאי השכר של יו"ר קק"ל ידועים והם זהים לשכר של שר, אך הליך האישור הפורמלי נחוץ כדי לעבור לשלב הבא – מינויו של היו"ר שזהותו עדיין לא ידועה. על פי ההסכם הקואליציוני שנחתם בקונגרס הציוני הל"ט בנובמבר, סיעה שמורכבת ממרצ, הקונסרבטיבים והרפורמים תמנה את היו"ר שיכהן במשך שנתיים וחצי, בשנתיים וחצי שלאחר מכן יכהן נציג של סיעת הליכוד בראשות מיקי זוהר. ההערכות הן כי מרצ ושותפיה ימנו את אייל אוסטרינסקי כיו"ר קק"ל. אוסטרינסקי היה איש מפלגת העבודה בעבר, אך עד עתה היה מאחורי הקלעים, בין היתר שימש עוזר של דני עטר בעת שזה כיהן כיו"ר קק"ל, היה יועץ של איתן כבל, וכיום הוא מנהל תחום בהסתדרות הציונית.
עוצמה יהודית שסיעתה נקראת "ארץ ישראל בהסתדרות הציונית" עתרה מכיוון שאינה חלק מההסכם הקואליציוני, ולא נהנתה מחלוקת השלל. סוגיית השכר שנציגי עוצמה יהודית מבקשים לדחות את הדיון בה מופיעה בסדר היום של האספה הכללית של קק"ל שאמורה להתכנס מחר. את העתירה מוביל משה גלסנר שבין היתר שימש יועץ של השר איתמר בן גביר, באמצעות עורך הדין נתנאל רוזנשטיין.
ממסמכים שצורפו לעתירה עולה כי מספר משרות האמון בקק"ל (יועצים, עוזרים, ונהגים) זינק ב-105% בתוך שש שנים, מ-17.5 ב-2020 ל-36 כעת. התואר משרת אמון מוענק לתפקידים עם קשר הדוק ויומיומי לבכיר שממנה אותם. לכן האנשים שמאיישים את המשרות האלה נבחרים על פי מידת ההיכרות והאמון של הבכיר בהם ולאו דווקא על פי כישורים.
הישיבה ביום חמישי של האספה הכללית של קק"ל כוללת גם דיון במספר משרות האמון שרשאים למנות העסקנים הפוליטיים שיאיישו תפקידים בקק"ל. מהחומר שהוגש לבית המשפט עולה כי בין היתר יו"ר קק"ל יוכל לאייש 9.5 משרות שבהן שני יועצים בכירים בשכר של 25 אלף שקל ברוטו בחודש ורכב, ארבעה יועצים רגילים בשכר של 20 אלף שקל ברוטו, מנהל לשכה, מזכיר, נהג ונהג נוסף בחצי משרה.
יו"ר עמית בקק"ל יוכל למנות תחתיו ארבעה אנשים, וכל אחד מ-11 סגני יו"ר קק"ל זכאי לעוזר בחצי משרה. כל הסיעות בהסכם הקואליציוני קיבלו סגן יו"ר אחד או יותר, סיעה שמורכבת ממרצ, הקונסרבטיבים והרפורמים תמנה ארבעה סגני יו"ר. שניים מהם לכהונה מלאה של חמש שנים ושניים לשנתיים וחצי.
המסמך נוצר בעקבות הליך ביקורת שנערך בקרן וקבע כי עליה לקבוע סטנדרטים הולמים למינויים.
התפקידים בקק"ל שבהם אפשר למנות משרות אמון הם יו"ר קק"ל שזכאי לשכר של שר וגם יו"ר עמית ללא שכר. גם סגני היו"ר זכאים למנות אנשי אמון, וכך גם מנכ"ל קק"ל, יו"ר החברה-הבת המינותא והמנכ"ל שלה. גם יושבי הראש של ועדות גדולות בקק"ל זכאים לעוזר בחצי משרה. כמו בתחומים אחרים במוסדות הציוניים גם בתחום הזה נרשמה אינפלציה – ב-2015 היו בקק"ל שמונה ועדות דירקטוריוניות, ב-2023 היו 26 ועדות, והשנה (2025) 28 ועדות – 15 מהן מוגדרות דירקטוריוניות ו-13 ועדות משנה.
וחזרה לעתירה של גלסנר מעוצמה יהודית. הבסיס לעתירה הוא העובדה שעוצמה יהודית אינה חלק מההסכם הקואליציוני שלפיו מונו בעלי התפקידים בקק"ל. הקרן היא חברה לתועלת הציבור ולכן לטענת גלסנר היא כפופה לחוק החברות. על פי גישתו, מינוי היו"ר הוא עסקה חריגה של בעלי השליטה בחברה ומחייב את הסכמת רוב בעלי המניות מקבוצת המיעוט.
הטענה המשפטית של עוצמה יהודית נשענת על חוק החברות. קק"ל היא חברה לצורכי הציבור ולכן נטען כי היא כפופה לחוק. זו הפעם הראשונה שסיעות מסוימות בקונגרס הציוני לא חתומות על ההסכם הקואליציוני, התקדים הזה הוא גם הבסיס לטיעון המשפטי של עוצמה יהודית. הטענה היא כי כל הסיעות החתומות על ההסכם יצרו יחד קבוצת שליטה בחברה הכוללת רוב מובהק של יותר מ-50% באספה הכללית. כך לראשונה נוצר מבנה של בעלי שליטה ובעלי מניות מיעוט. תנאי העסקתו של היו"ר הם עסקה חריגה על פי חוק החברות. עוצמה יהודית טוענת כי עסקה כזו דורשת אישור משולש: של ועדת ביקורת, הדירקטוריון והאספה הכללית של בעלי המניות ובמיוחד רוב מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה.
בהסכם הקואליציוני שנרקם בעקבות הקונגרס הציוני הל"ט שנערך בנובמבר חולקו עשרות משרות במוסדות הציוניים ובעיקר בקק"ל. ההסכם תקף לחמש שנים עד כינוס הקונגרס הבא. סיעת יש עתיד פרשה מההסכם הקואליציוני לאחר הניסיון למנות את יאיר נתניהו לבכיר בהסתדרות הציונית.
