הכנסת אישרה את הצעת התקציב לשנת 2026 בקריאה ראשונה וממשיכה בהצבעות על שאר החוקים הנלווים לה. החוק עבר בקריאה ראשונה ברוב של 62 נגד 55. אישור התקציב התאפשר לאחר שש"ס ודגל התורה התרצו לתמוך בו למרות העדר התקדמות בנושא חוק ההשתמטות. חברי הכנסת של אגודת ישראל הצביעו נגד. במהלך הדיונים קרא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לנגיד בנק ישראל "להוריד את הריבית ומהר"נפתח בכרטיסייה חדשה. בנק ישראל הגיב שהדברים אינם ראויים לתגובה.
תקציב המדינה לשנת 2026 יעמוד על 662 מיליארד שקל (ללא החזר חובות). תשלומי החוב של המדינה, למעט לביטוח הלאומי, יסתכמו ב-151.8 מיליארד שקל. תקרת הגירעון תעמוד על 3.9% מהתוצר - גבוה ב-0.7% תוצר מתקרת הגירעון המתוכננת של שר האוצר סמוטריץ' בתחילת נובמבר, וגבוה ב-2.4% מתקרת הגירעון שנקבעה בחוק לשנת 2026. הקואליציה צריכה לאשר את התקציב בקריאה שנייה ושלישית עד סוף מרץ שאחרת הכנסת תתפזר ותלך לבחירות.
תקציב הביטחון ב-2026 עומד על 112 מיליארד שקל, לעומת 135 מיליארד שקל ב-2025. לשם השוואה - ערב המלחמה תקציב הביטחון עמד על כ-65 מיליארד שקל בשנה. מערכת הביטחון דרשה בתחילה כי התקציב יעמוד על 144 מיליארד שקל כדי לענות על הצרכים מול האיומים הנשקפים על המערכת, ומנגד במשרד האוצר נקבו בתקציב נמוך שנמוך מ-100 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעד גירעון התחלתי של 3.2% כדי לאפשר לממשלה להיכנס לתוואי יורד של יחס החוב-תוצר אחרי שזינק כתוצאה מהמלחמה.
על פני השטח, מדובר בעלייה מתונה למדי של 10 מיליארד שקל בתקציב הביטחון לעומת תקציב 2025 שעמד על כ-650 מיליארד שקל. אלא ששנת 2025 היתה שנת מלחמה ולכן הוצאות הביטחון בה היו גבוהות בהרבה מההצעה ל-2026. תקציב הוצאות הביטחון השונות, שנחשב לסעיף שמתקצב את הגופים החשאיים יעמוד ב-2026 על כ-22 מיליארד שקל לעומת כ-26 מיליארד שקל ב-2025. גם תקציב תוכניות השיקום (הכולל את מנהלת תקומה, ותוכניות שיקום לטווח הארוך) הופחת מ-6.2 מיליארד ב-2025 ל-3.3 מיליארד ב-2026. אם מנטרלים את הוצאות המלחמה של 2025, התקציב גדל ב-6.5%, שהם 40 מיליארד שקל. תקציב החינוך גדל בשבעה מיליארד מ-94.7 מיליארד ל-101.4 אבל רובה המכריע של התוספת מוקדש למימון גידול טיבעי והגידול בחינוך המיוחד.
