במרץ 2023, קארין קלר-סוטר, אז שרת האוצר של שווייץ וכיום נשיאת המדינה, הייתה על הגג הפוליטי של המדינה. לאחר שורה של סקנדלים, השקעות רעות וחיבור לעסקים ולאנשים פרטיים מפוקפקים, "קרדיט סוויס" היה על סף קריסה. זו לא הייתה רק מכה כלכלית, אלא מכה תדמיתית קשה למערכת הבנקאות והכלכלה השווייצרית.
בדיוק כפי שפעלה במרץ ובקור רוח במהלך ניהול הכלכלה בעת משבר הקורונה, גם כאן קלר-סוטר, רק חודשיים בתפקידה כשרת האוצר, גילתה תושייה, קריאטיביות ובעיקר אומץ: בניגוד למדיניות של המפלגה הליברלית שעל שורותיה היא נמנית היא הבינה ותפסה את הרגע, חילצה את הבנק בעזרת כספי המדינה, לאחר מכן מצאה לו "נישואי נוחות" עם UBS, והכל במהירות בזק בת 48 שעות.
רק שמתברר, לפי דיווחים השבוע בעיתונות השווייצרית והבינלאומית, כי ההישג הזה עמד בעוכריה כשהגיעה העת, ב-31 ביולי, לשוחח בטלפון עם הנשיא דונלד טראמפ כדי לסכם סופית את הסכם המכסים בין המדינות. שניהם הגיעו לשיחות הללו לאחר מגעים של אלפי שעות בין גורמים בין שני הממשלים שהכינו את השטח להסכם מכסים שינוע בין עשרה אחוז (הסכם המכסים של טראמפ עם בריטניה) ל-15 אחוז (ההסכם עם מדינות האיחוד). טראמפ הגיע לשיחה הזו על גל של הצלחות. קלר-סוטר הגיעה לשיחה בהרגשה שהיא פורמלית בלבד. כעת מתברר כי לא לקחה בחשבון את הגורם האנושי, מי שנמצא איתה מהצד השני של השפופרת.
לפי הטבלואיד "בליק", המצטט גורמים בבית הלבן, השיחה בין השניים עלתה כמעט מיידית לטונים גבוהים. "אף נשיא, כולל אובמה וקלינטון, לא היה משאיר את השיחה הזו על יותר מעשר דקות", אמר אחד הגורמים לעיתון. מתברר שקלר-סוטר קטעה את טראמפ שוב ושוב, כשהיא "מעבירה לו בפטרוניות שיעורים בכלכלה ובמדיניות כלכלית". טראמפ זעם: במקום להתחנף אליו ולאגו שלו כמו שעשו מנהיגים אחרים, קלר-סוטר נתנה לו הרצאות והקריאה לו מספרים. השיא הגיע כשטראמפ התלונן על גירעון אמריקאי ביחסי הסחר בין המדינות בסך של 39 מיליארד דולר. קלר-סוטר טענה כי הסכום אינו נכון, וגם אם נכון, הוא אינו פוגע בארצות-הברית. טראמפ טען כי מדובר בשוד. קלר-סוטר המשיכה להרצות לו על דיני כלכלה. טראמפ טרק את הטלפון, ומספר ימים לאחר מכן הטיל מכסים על סך 39% על המדינה, והכניס את תושביה לדיכאון חרדתי ולהלם.
"נמאס לי", רטן טראמפ, "זהו כבר לא סכסוך בין שתי מדינות אלא בין שני מנהיגים". הרשויות בשווייץ עובדות עכשיו מסביב לשעון על נוסחה ממותקת של מכסים שתוכל לפייס את הנשיא האמריקאי ולהביא את שווייץ לאותו מעמד כמו בריטניה ומדינות האיחוד, כולל יבוא מסיבי של בשרים מאמריקה, כשאחד מהסקטורים האלקטורליים היותר מוגנים בשווייץ הוא מגדלי הבשר (כולל נגיעה לאביה של קלר-סוטר, שהיה קצב), יבוא רכבים, והשקעות באנרגיה ובמוצרי ביטחון מאמריקה שיעלו למשלם המסים השווייצרי כ-400 מיליארד פרנקים שווייצריים.
אבל יותר ויותר אזרחים בשווייץ מביעים את דעתם בקולניות כי קלר-סוטר כבר לא צריכה להיות חלק מהניסיון המחודש לפייס את טראמפ. סוויס קרדיט קרה לפני שנתיים וקלר-סוטר קיבלה מספיק קרדיט על התרומה שלה להצלה של המוסד הבנקאי. כעת היא נתפסת כאישה שחצנית עם כישורים נמוכים מאוד בכל מה שקשור לקשרים בין-אישיים, וכאחת שכל עוד תישאר בתפקיד תמיד תהווה סרט אדום לשור מוושינגטון. טראמפ, כאמור, מזהה את קלר-סוטר כשווייץ. הוא לא אמר מילה, אבל להרבה שווייצרים ברור כבר כי עסקה עם טראמפ עוברת דרך הדחה של הנשיאה.
"היא השתמשה יותר מדי בפדגוגיה, ופחות מדי באגרוף"
קלר-סוטר נולדה ב-1963 למשפחה קתולית בקנטון סנט גאלן, בחלק דובר הגרמנית של שווייץ. האחות הכי צעירה לשלושה אחים בוגרים. היא השיגה תארים בתרגום ובפדגוגיה, כשהיא נעה בין אוניברסיטאות בציריך, לונדון, קנדה וגרמניה. אחד מתחביביה העיקריים הוא אִגרוף.
"היא השתמשה יותר מדי בפדגוגיה, ופחות מדי באגרוף", נכתב בעיתונות השווייצרית על המגעים הישירים שלה מול הנשיא טראמפ. הנשיאה האפורה, הנחבאת אל הכלים, שתמיד העדיפה לעבוד מאחרי הקלעים ולשרת את הציבור, מובאת כעת למשפט ציבורי פומבי במדינה כשהיא מתויגת כרשעית הגדולה, והאחראית העיקרית למשבר הגדול מול אמריקה ולמצב הרוח המדוכדך במדינה מאז 7 באוגוסט, היום שבו נכנסו המכסים החדשים לתוקף. וכל זה, יודע כל זאטוט שווייצרי בקונפדרציה, עוד לפני שטראמפ התחיל לטפל ביצוא הפרמקולוגיה השווייצרי לארצות-הברית. הרבה קרחונים נמסו מאז שה"פייננשל טיימס" בחר בה כאחת הנשים המשפיעות ביותר בעולם ב-2023.
עוד שני גורמים עומדים לרעתה של קלר-סוטר לקראת המהלכים השווייצריים הבאים, בתקווה להוריד את נטל המכסים. היא ממשיכה להתנהג בשחצנות ולתרץ את התנהגותה, תוך כדי כך שהיא מתעלמת לחלוטין מכך שאפילו אם היא צודקת, הקרב הפך כעת לפסים אישיים, וכן העובדה שלכולם ידוע שבגלל שיטת הרוטציה הנהוגה בשווייץ, היא לא עומדת לכהן מעבר לשנה הזאת.
נכון לעכשיו, נכתב בטור פרשנות, "האישה החשובה במדינה היא נטל בנושא החשוב ביותר עבור שווייץ כעת". לאחר השיחה בת 34 הדקות עם טראמפ, שאחריה אמר טראמפ ליועציו כי "אינו מעוניין לדבר עם האישה הזו שנייה אחת נוספת", מסרה לשכת הנשיאה בתגובה לשאילתה כי "אין שום עדות לוויכוח או סכסוך אישי בינה לבין הנשיא טראמפ".
מי שאמור להחליף את קלר-סוטר בתפקיד הוא גאי פרמלין, כרגע שר הכלכלה השווייצרי. פרמלין אולי נושא באחריות עקיפה למשא ומתן הכושל מול אמריקה, אבל לפחות מולו אין לטראמפ ונדטה אישית. וכך, ומול רבעון שני של האטה כלכלית ותחזיות קודרות לגבי המחצית השנייה של השנה, גוברת הדאגה בשווייץ מפני העתיד הכלכלי הקודר של המדינה, ואיתה הכעס על הנשיאה. במדינה שחלק מכלכלתה המוצלחת וההשקעות הרבות בה מגיע מהיציבות הפוליטית-כלכלית שהיא מציעה והעובדה כי ניתן לתכנן בה מהלכים ארוכי-טווח בזכות היציבות הזו, פוחדים עכשיו גם מרעידת אדמה פוליטית.
אם מזכירים לרעה את הפן הבין-אישי של קלר-סוטר, צריך גם לתת קונטקסט לדברים. לפי הדיווחים ב"בליק", היא הגיעה לשיחות עם טראמפ על סמך שיחות מוקדמות שנערכו בין כלכלנים בשתי המדינות. אולם בשיחה עצמה נאלצה להתמודד גם עם הקפריזות של טראמפ, וכשניסתה להעמיד אותו על טעויותיו ולהסביר שמדובר למעשה בנתונים ובעובדות שניתנו לה וליועציה על ידי יועציו של טראמפ, הוא ביטל את דבריה בהינף יד וטען כי יועציו אינם תחרותיים וחכמים מספיק כדי לנתב את השיחות לערוץ שמיטיב עם האמריקאים.
הפגיעה של המכסים החדשים בשווייץ היא רב-שכבתית. היא גם תפגע בייצור של שעוני יוקרה (אם כי בטווח מאוחר יותר: יצרני השעונים חזו את המשבר וייצאו כבר כמויות עצומות של שעונים לארצות-הברית), מכונות וכלים תעשייתים, מוצרים כמו קפסולות קפה, שוקולד וגבינה.
הפגיעה הנוספת היא תדמיתית. נכון לעכשיו שווייץ מתחילה כל תחרות יצוא לאמריקה בפיגור של 24 אחוז מול מתחרותיה ממדינות האיחוד. למוצרים שמיוצרים בשווייץ יש אולי תו איכות גבוה יותר, אבל לא מדובר בהבדל שמצדיק הפרש גדול כל כך בתמחור. כדי לחפות על כך שווייץ תהיה חייבת ליצא חלק מתהליך הייצור למדינות אחרות, וכך תאבד גם את התג של "יוצר בשווייץ". הלך הרוח בשווייץ, בימים רגילים מדינה נייטרלית ונינוחה, חסרת קיצוניות או תגובות רגשניות, גובל ברוח נכאים. שערי עיתונים בשחור ועליהם מרוחים המספרים "39 אחוז". "התקפה על שווייץ", הודיע עיתון אחר, ויותר ויותר אנשי עסקים כבר אמרו כי אם רוע הגזירה יישאר על כנו, תעשיות שלמות של יצוא שווייצרי לאמריקה, בעיקר בסקטור הטכנולוגיה, יקרסו, ואילו המדינה עצמה תהפוך לפחות ופחות אטרקטיבית למשקיעים.
לפעמים צריך טיפה של מזל בחיים. קרל-סוטר הייתה במקום הנכון ובזמן הנכון, האישה הרגועה והמפוקסת כדי לטפל במשבר הכלכלי העצום של סוויס קרדיט לפני שנתיים. איתרע מזלה ובשנה היחידה שבה תתפקד כנשיאת הקונפדרציה היא נאלצת להיאבק בקפריזות של טראמפ. היא דווקא התחילה ברגל ימין כשהודתה שקראה את ספרו של דונלד טראמפ וחיזקה את דבריו של סגן הנשיא ג'יי די ואנס בוועידת הביטחון במינכן, למרות שהאחרון ביקר בחריפות על ערכיהן של מדינות אירופה. היא אמנם הצליחה לעכב את המכסים של טראמפ באפריל, אבל בסופו של דבר זה לא ממש עזר לה.
"אני לא פסיכולוגית ולא מגדת עתידות", ענתה כשנשאלה לגבי התחזית שלה על היחסים בין המדינות לאחר ביקור בזק בוושינגטון בעקבות הודעת טראמפ על המכסים המחודשים. תשובה ששוב מדגישה את החולשה שלה ביחסי אנוש, ושבטח לא תעזור לתדמית שלה בברן ובוושינגטון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
