שש שנים חלפו מאז התכנס בפעם האחרונה מטה הפל-קל – המטה המקצועי-הנדסי לטיפול במבני פל-קל שהוקם בהמלצת ועדת זיילר לפני כ-25 שנה בעקבות אסון ורסאי – וזאת למרות שהטיפול ביותר מממחצית המבנים שהועברו לטיפולו של המטה טרם הסתיים. כך עולה מדוח חריף של מבקר המדינה על פעילות מטה הפל-קל במינהל התכנון ופעילות הרשויות המקומיות בנושא, שפורסם היום (ג') במסגרת דוח הביקורת על הרשויות המקומיות.
נכון למועד הביקורת, בחודשים מאי-אוקטובר 2025, המטה ניצל רק כ-46% מהתקציב שניתן לו בהחלטת הממשלה משנת 2006 (כ-7.1 מיליון שקל מתוך כ-15.5 מיליון שקל), והעביר אפס דיווחים לשר הפנים. בנוסף, גם הרשויות המקומיות שנבדקו לא העבירו ולו דיווח אחד לגבי מבני פל-קל בתחומן בין השנים 2025-2018. הרשויות שנבדקו הן בני ברק, ירושלים, המועצה המקומית דאלית אל כרמל והמועצה האזורית עמק המעיינות.
1 צפייה בגלריה
1,400 מבנים החשודים כמבני פל-קל הועברו לטיפול המטה ערב הקמתו. אסון ורסאי
(צילום: שאול גולן)
על פי הדוח, כ-1,400 מבנים החשודים כמבני פל-קל הועברו לטיפולו של מטה הפל-קל ערב הקמתו לפני כשני עשורים, כאשר הטיפול ב-55% מהם (769 מבנים) טרם הסתיים. כ-300 מבנים בבעלות פרטית, בין היתר אולמות אירועים ומרכזים מסחריים, החשודים כמבני פל-קל, טרם עברו בדיקת זיהוי ראשונית; וכ-32 מבני פל-קל בבעלות הרשויות המקומיות, מהם 15 מבני חינוך, נמצאו טעונים חיזוק במסגרת פרויקט מיפוי שקידם המטה – וטרם דווח כי חוזקו.
"השלכה ישירה על חיי אדם"
נזכיר כי במאי 2001 קרסה תקרה שנבנתה בשיטת הפל-קל בעת חתונה באולמי ורסאי בירושלים. באסון נספו 23 בני אדם. בסוף 2001 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי אז ורדימוס זיילר. הוועדה פרסמה ב-2002 מסקנות ביניים, ובהן המלצה לאסור על שימוש נוסף בפל-קל שאינה עומדת בתקן הישראלי, ולבדוק את יציבות המבנים הרבים שנבנו בשיטה זו. בהחלטת ממשלה מינואר 2006 נאסר השימוש בפל-קל בבנייה חדשה, והוחלט להקים מטה מקצועי הנדסי לטיפול במבנים שנבנו בשיטה זו, בראשות מנהל מינהל התכנון.
ביוני 2007 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים, שהטיל את האחריות לטיפול במבנים קיימים מפל-קל על הרשויות המקומיות. חוזר המנכ"ל כלל הנחיות לרשויות לטיפול במבנים קיימים שנבנו בשיטה זו, כדי להביא אותם לרמת בטיחות סבירה. הודגש כי הסמכות המקצועית ברשות היא מהנדס העיר. ההנחיות מאפשרות למהנדס הרשות להורות לבעל המבנה לחזק את המבנה, לפנות או להרוס אותו.
הביקורת העלתה כי מטה הפל-קל, שמעצם טיבו אמור לקיים באופן שיטתי בקרה ומעקב כדי לוודא שהחלטותיו מיושמות ושהתקציב הייעודי העומד לרשותו מוקצה כראוי ומנוצל במלואו, לא התכנס באופן רציף
הביקורת הנוכחית העלתה כי מטה הפל-קל, שמעצם טיבו אמור לקיים באופן שיטתי בקרה ומעקב כדי לוודא שהחלטותיו מיושמות ושהתקציב הייעודי העומד לרשותו מוקצה כראוי ומנוצל במלואו, לא התכנס באופן רציף ותדיר; לא קבע תוכניות עבודה; לא ניהל מסד נתונים עדכני ומהימן; ולא יישם מנגנון סדור למעקב אחר העברת דיווחי הרשויות המקומיות.
"בכך לא מילא המטה את תפקידו כגוף מתאם ומנחה, ונפגעה יכולתו לשקף תמונת מצב ארצית עדכנית על מבני הפל-קל", כתב המבקר. הוא הוסיף כי במטה החלו לפעול לסיום עבודתו, מבלי להביא בחשבון את הריק שיוותר במקרה זה. בדוח הדגיש מבקר המדינה כי הוא רואה את המצב בחומרה וכי יש לו השלכה ישירה על חיי אדם.
"אין אכיפה"
בביקורת נמצא, בין היתר, כי על אף שמהנדס הרשות המקומית אמור לנהל רשימת מבני פל-קל ולעדכנה באופן שוטף, בדאלית אל-כרמל לא החזיקו רשימה של מבני פל-קל ולא העבירו מידע לוועדה המרחבית לתכנון ובנייה רכס הכרמל. רק בעקבות הביקורת, המועצה והוועדה עדכנו את הרשימה. עיריות בני ברק וירושלים והמועצה האזורית עמק המעיינות אומנם החזיקו רשימה של מבני פל-קל, אך לא ניהלו מעקב שוטף ועל כן הרשימה שניהלו לא הייתה עדכנית. אף לא אחת מבין הרשויות המקומיות שנבדקו העבירה כנדרש דיווח שנתי למטה הפל-קל מאז 2018.
הביקורת העלתה עוד כי היישובים שנבדקו לא ניהלו מעקב שנתי על מבני הפל-קל שבבעלותן או באחריותן, ובהם מבני חינוך המשמשים תלמידים רבים מדי יום ביומו. כמו כן, נמצא כי בדאלית אל-כרמל ובעמק המעיינות לא ידעו שמחובתן לנהל מעקב שנתי כזה. עיריות בני ברק וירושלים גם לא בדקו אם מיושמת חובת המעקב השנתי אחר מבני פל-קל בבעלות פרטית או ממשלתית. בדאלית אל-כרמל דווקא פנו לבעלי המבנים הפרטיים, התריעו על הסיכונים הנשקפים מהם והנחו את בעלי המבנים לטפל בהם, אך לא פעלו לאכיפת ההנחיה.
בביקורת נמצא כי מטה הפל-קל לא מילא את המשימה שהוטלה עליו בהחלטות הממשלה, לקבוע שיטות וסדרי עדיפויות לתיקון מבנים שנמצאו בהם ליקויים. זאת, אף שבהליכי בדיקה שונים נקבע שכ-45% ממבני הפל-קל שנבדקו טעונים חיזוק (132 מתוך 295), וחלקם לא חוזקו בפועל (32 מתוך 132).
עוד נמצא כי המטה לא פרסם מידע לציבור, לרבות מבנים שקיים חשד שנבנו בשיטה זו אך טרם נבדקו, או מבנים שנמצאו טעונים חיזוק וטרם חוזקו. עוד נמצא כי הממשלה לא קבעה מדיניות לגבי פרסום המידע.
בנוסף, הרשויות שנבדקו לא הציבו שלטים בדבר הימצאות תקרת פל-קל ובדבר העומס המרבי המותר על אותה תקרה במבני פל-קל שבבעלותה, כנ"ל במבני הפל-קל שבאחריות משרד החקלאות ומכון וולקני. עם זאת, המבקר ציין את עיריית בני ברק על כך שבמהלך הביקורת ובעקבותיה, היא העלתה את המידע על מבני הפל-קל בתחום שיפוטה למערכת ה-GIS (מערכת מידע גיאוגרפי) שהיא מפעילה.
בשורה התחתונה, קבע המבקר כי על משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות ליישם בהתמדה את חובת המעקב השנתי אחר המבנים שבאחריותם; וכן קבע שעל משרד הפנים, מינהל התכנון, משרד השיכון ובהתייעצות עם פיקוד העורף להסדיר את מעמד המטה, את סמכויותיו ואת הבסיס לפעילותו. עוד המליץ המבקר לפעול להסדרה והקניה בדין של סמכויות אכיפה לרשויות המקומיות למול בעלי המבנים בתחומן.
מינהל התכנון: "המטה מיצה את כלל הפעולות ב-2019"
ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מטה הפל-קל מיצה כבר בשנת 2019 את כלל הפעולות שבסמכותו, בהתאם להחלטות הממשלה ולהוראות הדין, לרבות מיפוי המבנים, גיבוש הנחיות מקצועיות ועדכון שוטף של הרשויות המקומיות בדבר המבנים שבתחומן והטיפול הנדרש בהם.
"יש להבהיר כי בהתאם לחוק, הסמכות לפעול מול בעלי הנכסים - לרבות דרישה לביצוע בדיקות, חיזוק מבנים, תחזוקה שוטפת ונקיטת הליכי אכיפה - נתונות לרשויות המקומיות ולמהנדסי הערים בלבד. מטה הפל-קל אינו גוף אכיפה, אלא גוף מקצועי מתכלל, שתפקידו להנחות, לרכז ולעקוב אחר יישום ההנחיות.
"מינהל התכנון פנה למשרד הפנים בבקשה לקדם בהקדם החלטת ממשלה שתסדיר את סיום פעילותו של מטה הפל-קל, לצד העברת מלוא האחריות לטיפול השוטף, הפיקוח והאכיפה לרשויות המקומיות, שלהן הסמכויות החוקיות והמעשיות לפעול בנושא".
מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים, פועלת לאורך השנים לטיפול במבנים שנחשדו כמבני פל-קל, בשיתוף מטה הפל-קל ובהתאם לסמכויותיה על פי דין. כל המבנים הרלוונטיים מתוך הרשימה המקורית אותרו ונבדקו, והרשימה העירונית, המפורסמת באתר העירייה, כוללת את סטטוס הטיפול בהם. על פי המידע המצוי בעירייה, אין כיום מבנה המוגדר ככזה שטרם טופל, ולא התקבל מידע על מבנים חדשים או תיקים פעילים בנושא. במסגרת הטיפול, נדרשו בעלי המבנים להציג חוות דעת הנדסיות ובדיקות מתאימות. במקרים שנדרש לכך, בוצעו חיזוקים או הוצגו דוחות שקבעו כי המבנה אינו מסוכן. במקרה הצורך, מבצעת העירייה אכיפה כנגד בעלי מבנים מסוכנים על פי חוקי העזר הקיימים. באשר לנושא המעקב והדיווחים, העירייה העבירה למטה הפל-קל את המידע שנדרש ותמשיך לפעול בתיאום עם הגורמים המוסמכים. לצד זאת, עמדת העירייה היא כי נדרשת חקיקה ראשית ייעודית שתסדיר את הנושא ותעניק לרשויות המקומיות כלים משפטיים ואכיפתיים ברורים. עיריית ירושלים מכבדת את מוסד מבקר המדינה, מתייחסת בכובד ראש להמלצותיו וטענותיו, ותמשיך לפעול באחריות לשמירה על בטיחות תושבי העיר ומבקריה".
