לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא הייתה הפעם כלל ברירה והריבית שוב עולה, אך הפעם מדובר בשיעור העלייה החד ביותר ב-20 השנים האחרונות, ומדובר על מלחמה אמיתית של הבנק בהתייקרויות שיא במשק ובמחירי הדירות.
כאשר מכהנת בפעם החמישית תוך שלוש שנים וחצי ממשלת מעבר, היא בעצם כמו בובה שקשורה על חוט. אסור לממשלה הפסיבית הזאת למעשה לבצע דבר: לא להזרים כספים למשק, לא להוביל רפורמות חדשניות ותוכניות כלכליות דחופות, לא להוריד מיסים ולא לטפל במונופולים. הגורם היחיד שיכול בימים אלה לבצע מהלכים שישפיעו על המצב במשק הוא בנק ישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
פרופסור אמיר ירון
פרופסור אמיר ירון
הנגיד, פרופ' אמיר ירון
(צילום: עמית שעל)
הלבטים בדיוני הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד ירון, שהתכנסו לשעות רבות של דיונים שלשום ואתמול (ב'), היו רבים וכללו מספר שאלות שהובילו להחלטה על שיעור העלאת הריבית הפעם:
האם האינפלציה הגבוהה היא זמנית או שהיא תמשיך לעלות, על פי התחזיות, גם בחודשים הבאים? התשובה לכך הייתה תחזית של בנק ישראל שהאינפלציה תתמתן כבר לקראת סוף השנה ותחילת שנת 2023 וסימנים לכך מצויים כבר בעולם ובמשק הישראלי.
האם העלאות ריבית חדות אכן ימתנו את הצריכה ויגרמו לבלימת ההתייקרויות? בבנק ישראל העריכו שהעלאות הריבית הקודמות כבר יגרמו לתחילת תהליך ההאטה, אך זה דווקא ממש לא קרה. השאלה הייתה לכן מהו המינון הנכון בהעלאת הריבית הפעם, כדי שההשפעה תהיה מהירה ונכונה.
האם מחירי הדירות יתמתנו אם הריבית במשק תזנק בשיעור גבוה במיוחד הפעם? מההעלאות האחרונות, שהיו כולן גבוהות ממה שנצפה על ידי החזאים, עלה כי הציבור לא מאמין כעת שמחירי הדירות לא ימשיכו לעלות, באין ממשלה שיכולה לבצע תוכניות ומהלכים וזה מצב שיימשך עוד חודשים עד להקמת הממשלה הבאה. לכן יש רק לבנק ישראל סמכות לבצע מהלך בתחום ההתייקרויות. העלאת הריבית המשמעותית צפויה להעלות את הריביות במשק לרמה שתביא לנסיגה בביקושים לדירות בחודשים הקרובים ובתקווה לעצירת חלק גדול מההתייקרות.
האם תהיה בעיה לרבים מנוטלי משכנתאות לעמוד בהחזרים החודשיים אם הריבית תעלה שוב בשיעור חד? כאן סבורים בבנק ישראל שרמת הריבית עדיין לא מסכנת את נוטלי הלוואות הדיור ושיעור המתקשים בהחזרים יהיה נמוך ביותר, בשברירי אחוזים. הנגיד התייחס אמש לנושא ואמר: "המספרים שלנו מראים שאם מסתכלים על לוקחי הלוואות בחמש שנים האחרונות, העלאת הריבית עד כה מסתכמת בהעלאה של 245 שקל. יש תמהיל מאוד גדול. אבל חשוב להבין, שהכאב היום, ואנחנו מבינים אותו ומשקללים אותו, זה כדי למנוע כאב הרבה יותר גדול בעתיד".
האם העלאת ריבית רצופה רביעית, ובשיעור גבוה, עלולה להוביל את המשקל למיתון? כאן התשובה ניתנה בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע האחרון והבהירו שבישראל מצב המשק מצוין, הצמיחה מגיעה ל-6.8%, ואין כל סכנת מיתון בפתח, כאשר המשק לא משדר אפילו מצב של האטה התחלתית.
שאלה מרכזית נוספת, שעליה נתנו חברי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל את דעתם היא מה יעשו נגידי בנקים מרכזיים במדינות אחרות בתחום הריבית בחודשים הקרובים? כאן התשובה הידועה כעת היא שהנגידים ימשיכו בהעלאות ריבית אגרסיביות, בעיקר בארה"ב וגם באירופה, שבה האינפלציה מרימה ראש באופן מדאיג, וזאת גם אחרי העלאת הריבית הראשונה באירופה שבוצעה רק לאחרונה, לראשונה מזה 11 שנים.
היום כבר ברור כי כל התשובות לשאלות הללו הובילו את חברי הוועדה המוניטארית להחלטה שאין מנוס מהעלאת ריבית גבוהה במיוחד, אחרי ההעלאה הקודמת בשיעור של חצי אחוז. כעת יבחנו בבנק המרכזי את מידת ההשפעה על המחירים במשק ומחירי הדירות, לפני החלטת הריבית הבאה ב-3 באוקטובר וזאת אחריה, ב-21 בנובמבר, שתהיה האחרונה לשנת 2022.
בכל מקרה ייקור הריבית בפעם הרביעית צפוי להעלות את ההחזרים החודשיים של רוב נוטלי המשכנתאות במאות שקלים בחודש, לעומת החזרי הריבית שהיה עליהם לשלם עד לחודש אפריל השנה.
זאת בהחלט גזירה שתחייב את הלווים לחשיבה על מסלול מחדש ואולי גם למחזר את המשכנתא לתקופה ארוכה יותר ובתנאי ריבית אחרים. זאת, במקביל לכניסתה לתוקף של רפורמת המשכנתאות בשבוע הקרוב.
פורסם לראשונה: 17:04, 22.08.22