הלסינג היא חברת טכנולוגיית ביטחון ובינה מלאכותית, שהמטה הראשי שלה נמצא במינכן. בתוך הנראטיב הפסימי של הכלכלה הגרמנית המדרדרת והלא חדשנית, היא נחשבת לסיפור הצלחה מסחרר: נולדה רק ב-2021 ונחשבת לאחד הסטארטאפים הביטחוניים המצליחים והמוערכים ביותר באירופה.
המספרים הללו, העובדה שתעשיית הרכב המתמוטטת של גרמניה, בעבר גאוות הכלכלה המקומית, עוברת יותר ויותר לשימושים צבאיים, בין אם עבור כלי רכב ומטוסים צבאיים או על ידי מכירת או השכרת חלק מרצפות הייצור לחברות זרות לייצור רכיבים לכלי נשק (כפי שעשתה פולקסווגן עם רפאל הישראלית), וכמובן השינוי בחוקה שאפשר לגרמניה להיכנס לחוב גדול יותר בעיקר כדי שתוכל להשקיע בצבא גדול וחזק יותר, מעידים על כך שעד עכשיו רוסיה ופוטין הצליחו במלחמה שלהם: הם הפכו על פניו את הרעיון הגרמני הפציפיסטי שאחרי המלחמה. עכשיו הקנצלר פרידריך מרץ ופוליטיקאים אחרים מדברים בגלוי על כך שהם רוצים שלגרמניה יהיה את "הצבא החזק ביותר באירופה". ר
גלריה
הצבא הגרמני מתעצם מול האיומים של פוטין
(צילום: ALEXANDER NEMENOV / Pool via REUTERS, shutterstock)
הלסינג לא לבד. לפי דוח שפורסם לאחרונה, קרנות הון סיכון השקיעו השנה יותר משמונה מיליארד אירו בסטארטאפים גרמנים, יותר מכלל ההשקעות ב-2025. לפי הדוח, יש בגרמניה 39 חברות סטארטאפ עם שווי שוק של יותר ממיליארד דולר (יוניקורן), שיא חדש במדינה. כשעשר מתוך החברות הללו הצטרפו רק השנה לרשימה.
הדוח מצביע על כך שבגרמניה יש כרגע קרוב ל-25 אלף חברות סטארטאפ שמוגדרות כ"חברות שיוסדו לפני פחות מעשר שנים, מביאות מוצרים ומודלים עסקיים חדשניים לשוק, ועם יכולות ואמביציות לצמיחה". מתוך החברות הללו, לשליש אין אף עובד, לכמעט שליש יש עד ארבעה עובדים ואילו רק ל-4.3 אחוז יש יותר מחמישים עובדים.
השקעה בשדה הקרב המודרני
אבל החדשות היותר מעניינות מהדוח הזה הן שהוא מגלם בתוכו את השינוי העצום שעובר על דמותה וזהותה של גרמניה כמדינה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, והיחסים הקרים את ארצות הברית שלאחר בחירתו של דונלד טראמפ לקדנציה שנייה כנשיא. אם בעבר גרמניה הייתה מודל למדינה שמהווה את חוד החנית במלחמה במשבר האקלים, מה שהשפיע גם על כיוון ההשקעות בחברות סטארטאפ, הרי שהמצב הגיאופוליטי הנוכחי, עם פוטין שדופק על שערי המדינה מהמזרח, עשה ניתוח אופי לסדר העדיפות הגרמני. מתוך שמונה מיליארד הדולר שהושקעו השנה בחברות גרמניות, שלושה מיליארד דולר הלכו לחברות נשק, שמהוות נדבך עיקרי במערך ההגנה האירופי בשדה הקרב המודרני שמבוסס על כטב"מים ואפליקציות מבוססות על אינטלגנציה מלאכותית.
הפוליטיקאים הגרמנים קיבלו את ההחלטה שלהם: פוטין דופק על הגדרות ומאיים על גבולות מדינות האיחוד, דונאלד טראמפ הוא לא נשיא שאפשר לסמוך עליו וכך גם ברית נאט"ו. גרמניה ומדינות האיחוד חייבות לדאוג לביטחון שלהן. ההימור של חברות הון סיכון על חברות נשק גרמניות זה לא דבר שהולך להיפסק בשנים הקרובות
המספרים הללו, העובדה שתעשיית הרכב המתמוטטת של גרמניה, בעבר גאוות הכלכלה המקומית, עוברת יותר ויותר לשימושים צבאיים, בין אם עבור כלי רכב ומטוסים צבאיים או על ידי מכירת או השכרת חלק מרצפות הייצור לחברות זרות לייצור רכיבים לכלי נשק (כפי שעשתה פולקסווגן עם רפאל הישראלית), וכמובן השינוי בחוקה שאפשר לגרמניה להיכנס לחוב גדול יותר בעיקר כדי שתוכל להשקיע בצבא גדול וחזק יותר, מעידים על כך שעד עכשיו רוסיה ופוטין הצליחו במלחמה שלהם: הם הפכו על פניו את הרעיון הגרמני הפציפיסטי שאחרי המלחמה. עכשיו הקנצלר פרידריך מרץ ופוליטיקאים אחרים מדברים בגלוי על כך שהם רוצים שלגרמניה יהיה את "הצבא החזק ביותר באירופה".
הרצון הזה מתבטא במספרים. בפברואר, לדוגמא, אישרה ועדת התקציב של הפרלמנט הגרמני חוזה רכישה של כטב"מים לתקיפה מהלסינג וחברה נוספת בשם "סטארק מערכות בטחון" בשווי של 540 מיליון אירו. סטארק עצמה היא דוגמא מצוינת נוספת לשינוי שעוברת הכלכלה הגרמנית, בעיקר המתחדשת. מדובר בחברה שהוקמה רק ב-2024, מחזיקה במאות חוזים עם חברות ברית נאט"ו, קונה שטח ייצור אחד אחרי השני בחמש מדינות שונות כדי לעמוד בקצב ההזמנות ממנה - ושווי השוק שלה נאמד בכ-3.5 מיליארד אירו. בין המוצרים הבולטים של החברה: רחפן קמיקזה בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית, סדרה של כלי שיט אוטונומיים בלתי מיואשים למשימות סיור, הגנת נמלים ומעקב ימי ללא צורך באנשי צוות, ותוכנות שליטה ובקרה מבוססות בינה מלאכותית לשדה הקרב.
משתמשת בשדה הקרב באוקראינה כמעבדת ניסוי
חיילים אוקראינים כבר התלוננו מספר פעמים בפומבי כי חידושי מלאי הנשק שלהם מחברות גרמניות הן "פיאסקו". לדבריהם, כטב"מים לא התרוממו, התרסקו מיד לאחר המראתם או לא תקפו או ביצעו את משימות המעקב שלהם כנדרש. "גרמניה משתמשת בשדה הקרב באוקראינה, מקום עם הכרעות לחיים ולמוות על אנשים אמיתיים, כמעבדת ניסוי לכלי הנשק שהיא מייצרת", אמר חייל אוקראיני ל"אירו ניוז".
חיילים של צבא גרמניה בטקס השקת גדוד חדש שיוצב בקביעות בליטא
(צילום: Petras Malukas / AFP)
לתלונה המוצדקת הזו יש עוד שני ממדים: הראשון מראה באיזו מהירות גרמניה הפנימה את שדה הקרב החדש. היא משקיעה הרבה פחות בכלי נשק ישנים מתוך ההבנה ששדה הקרב הנוכחי והעתידני הוא מבוסס בינה מלאכותית, והשני הוא המחאה האזרחית של המהפך הזה. אזרחים רבים מוחים על העובדה שגרמניה שינתה את הנראטיב שלה והפכה שוב לדמות מרכזית במאמצי המלחמה הנוכחיים ובבהלת החימוש, ואילו כלכלנים רבים מזהירים כי ההשקעות הללו הן הימור בסיכון גבוה שכלל לא ברור אם יש בהן תשואה כלכלית עתידית לטווח ארוך.
יכול להיות שהאזרחים והכלכלנים צודקים, אבל הפוליטיקאים הגרמנים קיבלו את ההחלטה שלהם: פוטין דופק על הגדרות ומאיים על גבולות מדינות האיחוד, טראמפ הוא לא נשיא שאפשר לסמוך עליו וכך גם ברית נאט"ו. גרמניה ומדינות האיחוד חייבות לדאוג לביטחון שלהן, לא ברמה התיאורטית, אלא כסיכון אקוטי מיידי. ההימור של חברות הון סיכון על חברות נשק גרמניות זה לא דבר שהולך להיפסק בשנים הקרובות.
