איך קרה שתוספת נתרן מביאה לסימון אדום על גבי מוצר דווקא בשל תכולת שומן רווי גבוהה? טחינה בארכה החזירה את המלח לטחינה ואיבדה את הסימון הירוק שהתנוסס עד לאחרונה על גבי אריזות הטחינה של המותג, שהעיד כי זהו מוצר טבעי העשוי מ-100% שומשום. כעת אריזות טחינה בארכה מסומנות בסימון אדום למרות שאין בטחינה הזאת תכולת נתרן גבוהה. הסימון האדום ניתן לה כמוצר בעל תכולת שומן רווי גבוהה, למרות שלא חל שינוי בכמות השומן במוצר. בטחינה משומשום מלא אגב, בארכה שמרה על הסימון הירוק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הסיבה לתחלופת הסימונים המוזרה היא שאחרי הוספת מלח לטחינה היא כבר לא יכולה להיחשב למוצר טבעי שזכאי לסימון ירוק. עקב כך, למרות שכמות הנתרן שבה לא גבוהה, היא הופכת למוצר שיש לסמן באדום בשל תכולת שומן רווי גבוהה.
4 צפייה בגלריה
טחינה בארכה
טחינה בארכה
טחינה בארכה. משמאל: הסימון הירוק לפני השינוי. מימין: הסימון האדום אחרי השינוי

הקפיצה את כמות הנתרן פי 21

בעבר הטחינה של בארכה הכילה 7 מ"ג נתרן בלבד ל-100 גרם. כעת הכמות זינקה ל-150 מ"ג נתרן. כלומר החברה הקפיצה את כמות המלח במוצר פי 21, כששאר הערכים נותרו זהים. לרשימת הרכיבים שכללה עד כה רכיב אחד בלבד: שומשום, נוסף כעת רכיב נוסף: מלח. רכיב השומשום הצטמצם מ-100% ל-99.6%.
מהחברה נמסר: "כחלק מההכנות לחוק ליצמן, הוצאנו את המלח מהטחינה. בחוק ליצמן טחינה מוחרגת מתוויות אדומות מכיוון שהיא עשויה מחומר גלם אחד: שומשום. אבל ברגע שמוסיפים אפילו פחות מאחוז חומר גלם אחר לשומשום, חייבים לסמן את המוצר בתווית אדומה של שומן, שקיים באותו אחוז גם אם הוסיפו מלח או לא, ואפילו לא סימון אדום של נתרן. בבדיקה של הסטנדרט בשוק ובהמשך לדרישת הצרכנים ולשינוי הטעם, החלטנו להחזיר פחות מאחוז של מלח למוצר, בכדי לשפר אותו בטעם ובמרקם. כמובן שכחברה שומרת חוק ומתוך אחריות לצרכנים החלפנו והוספנו את התווית האדומה של השומן לאריזה".
4 צפייה בגלריה
טחינה בארכה
טחינה בארכה
משמאל: רכיב אחד (טחינה) לפני השינוי. מימין: שני רכיבים (טחינה ומלח) אחרי השינוי

כמה מלח יש בטחינות האחרות ואלו מהן מסומנות בירוק

כמה מחברות הטחינה פנו לאחרונה למשרד הבריאות בבקשה שיאפשר להן לכלול מלח במוצר ולא לקבל סימון אדום על שומן. לכאורה בקשה לגיטימית, שכן כמות השומן קבועה לפני ואחרי הוספת הנתרן, אבל מדובר במדרון חלקלק להוספת שלל חומרים לטחינה והפיכתה למוצר שהולך ומתרחק מטבעי. במקביל, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד כמה חברות שנטען כי הן מסתירות הוספת מלח למוצר.
בשוק יש מותגי טחינה עם סימון ירוק ומותגי טחינה עם סימון אדום. למשל, טחינה היונה מכילה 56.4 מ"ג נתרן וברשימת הרכיבים שלה מופיע שומשום בלבד, על כן היא זכאית לשאת סימון ירוק. בטחינה אחוה יש 9 מ"ג נתרן בלבד (מה שהופך אותה לטחינה עם כמות הנתרן הנמוכה ביותר שבדקנו, כאשר לפני השינוי טחינה בארכה הכילה עוד פחות נתרן) וברשימת הרכיבים גם כאן מופיע שומשום בלבד.
4 צפייה בגלריה
טחינה היונה
טחינה היונה
טחינה היונה. לא מוסיפים נתרן לכן מסמנים בסימון ירוק שמעיד שהמוצר טבעי ומומלץ
לעומת זאת, בטחינה הר ברכה מציינים תוספת מלח שמביאה ל-220 מ"ג נתרן, כש-0.4% מהמוצר הוא מלח, כמו בטחינה בארכה. הטחינה הזאת מסומנת בסימון אדום כחוק, לפיו יש במוצר תכולת שומן גבוהה. כאמור, הסימון הזה ניתן לה רק כי הוסיפה נתרן לטחינה. המותג הפרטי של רמי לוי מתוצרת בראשית מכיל 229 מ"ג נתרן וגם הוא מסומן באדום, משום שברשימת הרכיבים נכתב כי המוצר מכיל 99.5% שומשום ו-0.5% מלח.
4 צפייה בגלריה
טחינה אל ארז
טחינה אל ארז
טחינת אל ארז מסמנים בירוק, אם כי תכולת הנתרן גבוהה יחסית לטחינות אחרות שמסומנות בירוק
ישנם גם מותגי טחינה עם סימון ירוק, שלמרות הסימון הזה שמעיד על מוצר ללא מלח לכאורה, הם מכילים כמות נתרן גבוהה יחסית למותגי טחינה אחרים עם סימון ירוק. למשל, בטחינה קרוואן יש 144 מ"ג נתרן והיא בכל זאת מקבלת סימון ירוק כשברשימת רכיביה מופיע שומשום בלבד. בטחינת אל ארז יש 180 מ"ג נתרן, יותר מטחינה בארכה, אבל גם כאן ברכיביה מצוין שומשום בלבד, לכן המוצרים מסומנים בסימון ירוק.