בעשור האחרון (2022-2014) הטיל משרד החינוך מאות קנסות על מוסדות חינוך חרדיים שלא עמדו בדרישות לימודי הליבה. אלא שבתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ בחודש שעבר היא מודה כי בפועל הקנסות לא יושמו.
קנסות אלה נקראים קיזוזים והם היו סמליים מאוד יחסית לרווח של המוסדות מהצטרפותם לרשתות שבהן מקבלים תקציב שווה לחינוך הממלכתי. ב־2024 נחשף בכלכליסט שאיש אינו יודע אם הקיזוזים בוצעו בכלל.
בית ספר חרדי
(צילום: עוז מועלם)
ב־23 ביולי הגישה המדינה תשובה לעתירות נגד העברות הכספים הבלתי חוקיות בהיקף של מיליארד שקל בדצמבר האחרון. בתשובתה הודתה המדינה: "בפועל לא בוצע קיזוז". הסיבה לכך היא שיטת התקצוב שהיתה נהוגה ברשתות החרדיות – החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס – ובוטלה לפני שנה. בשיטה זו, רשתות אלה היו היחידות שתוקצבו לפי ההוצאה בפועל ולא לפי מה שמגיע להן על פי חוק. בדיקת כלכליסט מגלה כי היקף הקיזוזים שעליהם המדינה מוותרת מגיע ל־103 מיליון שקל ב־346 מקרים שונים.
הקיזוזים הפיקטיביים הם רק דוגמה אחת לקומבינות שנחשפו בשנים האחרונות בעקבות עתירות של עמותת חדו"ש ושל הפעיל החברתי ישראל קרויזר בנושא אי־הסדרים המינהליים ברשתות. למעשה, הרשתות החרדיות פעלו ביקום רגולטיבי משלהן שבו ממציאים חוקים כדי שיתאימו להן.
העתירה האחרונה של חדו"ש עוסקת בחובה של כל המוסדות בשתי הרשתות ללמד 100% ליבה בתמורה למימון שווה לחינוך הממלכתי. בעשורים האחרונים הוכנסו יותר מ־100 תלמודי תורה לבנים לרשתות כדי לקבל את תוספות התקצוב, ולרבים מהמוסדות לא היתה שום כוונה לעמוד בדרישות הליבה.
בתשובת המדינה מפורטת רשימת ההקלות שקיבלו המוסדות: בכיתות ז'־ח' שבהן הבנים עסוקים בהכנות לישיבה יש פחות 5 שעות שבועיות מהנדרש במתמטיקה, אנגלית ומדעים; אם מוסד לא רוצה ללמד אנגלית הוא יכול ללמד שפה אחרת, עברית למשל; אם מוסד מלמד מדעים או אנגלית רק מחזור אחד, מחשיבים לו את זה כאילו כל בית הספר לומד את המקצוע; אם מוסד מלמד אחרי 1 ביולי (כל תלמודי התורה החרדיים מלמדים עד ט' באב), הוא מקבל פטור של 50% מתוכנית הליבה. חלק מההקלות האלו בוטלו בעקבות העתירות אך חלקן עדיין קיימות בהוראת מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני.
לתשובת המדינה לעתירה צורפו תחשיבים של האוצר ולפיהם 176 מוסדות (34%) אינם עומדים בדרישות תוכנית הליבה החרדית. 134 מוסדות (43 בחינוך העצמאי ו־91 בבני יוסף) מתוך 524 מוסדות הרשתות אינם עומדים אפילו ב־75% מתוכנית הליבה. בסך הכל חסרות ברשת בני יוסף 1,877 שעות לימודי ליבה ובחינוך העצמאי 674 שעות. כלומר, המדינה מתקצבת 2,551 שעות ליבה שאינן ניתנות בפועל.
עוד עולה מהניתוח של האוצר כי ב־68% מהמוסדות החרדיים חלק משעות הלימוד מועברות על ידי מורים שאין להם הכשרה להוראת המקצוע. רבים מהמורים החרדים הם בוגרי ישיבה ללא לימודי ליבה ותעודת בגרות. ב־44 מוסדות אין אף לא מורה אחד שהוכשר ללמד מתמטיקה, אנגלית או מדעים.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה קבעה בתשובה לעתירה כי יש להתנות כבר בשנת הלימודים הקרובה את תקצוב הרשתות בעמידה מלאה בדרישות הליבה, אבל הניסיון מלמד שמשרד החינוך לא ימהר לשתף פעולה.
שר החינוך לשעבר שי פירון, המכהן היום כנשיא ארגון פנימה המוביל מתווי חינוך, סבור שהפתרון לבעיית לימודי הליבה הוא חיזוק החינוך הממלכתי חרדי (ממ"ח). לדבריו, לשם כך חייבים להעביר חקיקה שתחייב לפתוח מוסדות ממ"ח בכל מקום שבו יש ביקוש מספיק של הורים כפי שנעשה היום עם החינוך הממלכתי דתי (ממ"ד). הבעיה היא שביישובים רבים ראשי הערים רבים מסכלים את פתיחתם של מוסדות ממ"ח בשל לחץ השותפים הקואליציוניים החרדיים שאינם רוצים תחרות לרשתות החינוך שלהם.
ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.
