המשבר בענף הבנייה: חברת דניה סיבוס, מחברות הביצוע הגדולות בישראל, עתרה היום לבג"ץ נגד הלמ"ס בדרישה שתעדכן באופן מיידי את מדדי תשומות הבנייה למגורים, למסחר ולמשרדים, וכן לסלילה וגישור, לאחר שלא עודכנו קרוב ל-14 שנה. זאת במטרה שהמדדים ישקפו את התמורות שחלו בענף הבנייה בישראל, ובפרט את התמורות הדרמטיות במרכיבי עלות הבנייה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
דניה סיבוס היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב, המתכננת ומבצעת פרויקטים בתחום הבנייה עבור גופים ציבוריים ויזמים פרטיים, ובכלל זה בנייה למגורים, מבני ציבור, משרדים, מסחר ותעשייה. בנוסף, דניה עוסקת בביצוע פרויקטים בתחום התשתיות בעיקר עבור מיזמים ציבוריים, לרבות הקמת גשרים, סלילת כבישים, כריית מנהרות, הנחת תשתית מסילות ברזל, חניונים, פיתוח תשתיות נלוות ועוד.
הלמ"ס אמונה על עדכון מדדי תשומות הבנייה, שמטרתם למדוד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים, בין השאר לבניית מגורים, מבני מסחר ומשרדים ולגישור וסלילת כבישים. עדכון המדדים מבוצע על ידי הלמ"ס באופן שוטף אחד לחודש (במסגרת מדד המחירים לצרכן).
בעתירה נטען כי בעוד שהלמ"ס נדרשת לעדכן את הסלים במדד אחת למספר שנים, בפועל לא עשתה כן מזה כעשור. לפיכך דורשת העותרת מבית המשפט העליון לתת ללמ"ס צו על תנאי המחייב אותה לפעול "באופן מיידי וללא כל שיהוי נוסף" ביחס לעדכוני מדדי תשומות הבנייה.
בעתירה, שמתפרשת על פני 24 עמודים, כותבים באי כוחה של דניה סיבוס, משרד עוה"ד ש.הורוביץ ושות, כי היא מוגשת "משהגיעו מים עד נפש, והעותרת אינה יכולה לשאת עוד את הנזקים הכבדים אותם היא סובלת בשל התנהלותה הלקויה של הלמ"ס". עוד מסבירים כי מלחמת חרבות ברזל "הביאה לשינוי סדרי עולם בענף הבנייה. בין לילה איבד הענף בישראל שליש מעובדים, עובדים מיומנים במגוון מלאכות בענף הבנייה, שהיו נכנסים לישראל משטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה, ומאז ה-7 באוקטובר כניסתם נמנעת באופן כמעט מוחלט".
החברה הסבירה בעתירה כי "ההשפעה של חסרון העובדים הפלסטינים בענף על ענף הבנייה מתבטאת במחסור בידיים עובדות בכלל, ובידיים עובדות מיומנות בבנייה בפרט. הדבר הביא לייקור דרמטי של רכיב העבודה בעלויות הבנייה: שכרם של העובדים הפלסטינים היה נמוך משמעותית משכרם של העובדים הזרים והעובדים הישראלים".
עוד נטען כי "השינוי בתמהיל העובדים בשל היעדרם של עובדים פלסטינים, ועליית השיעור היחסי של עובדים ישראלים וזרים במקומם, ייקר מאוד את עלות העבודה. אם בכך לא די, המחסור הביא לכך שהעובדים שמראש היו יקרים יותר, זרים וישראלים כאחד, זכו גם לכוח מיקוח עודף שאיפשר להם להעלות את שכרם עוד יותר".
בענף הבנייה רשומים 3,103 קבלנים שעוסקים גם בתשתיות, מתוכם 1,269 שעוסקים רק בתשתיות. קבלנים אלה מבצעים עבודות בטון, אספלט, עפר וחציבה, עבודות להקמת קווי מים, ביוב וניקוז, גשרים, הנחת קווי תקשורת, התקנת רמזורים, סלילת כבישים, הקמת ממגורות, מגדלי מים וארובות ועוד.
על פי נתוני הלמ"ס, היקף הישראלים שהועסקו בעבודות הנדסה אזרחיות תחת ענף הבנייה ב-2022 עמד על 32,600 עובדים. לאורך השנים הועסקו עובדים זרים במיזמי תשתיות באמצעות חברות ביצוע זרות לפרויקטים לאומיים. מתוך כ-90 אלף עובדים פלסטינים בענף הבנייה, כ-10,000 עובדים הועסקו בענף התשתיות.
מלחמת חרבות ברזל, שסגרה את השערים בפני כ-90 אלף עובדים פלסטינים, הובילה למשבר חמור גם בענף התשתיות, שכמו ענף הבנייה סובל גם הוא ממחסור בידיים עובדות. קבלני תשתיות חוששים מקריסה ומעיכובים בקידום תשתיות לאומיות, לצד תשתיות הכרחיות בשכונות מגורים.
המשק, שנמצא במצוקה גדולה מאוד כתוצאה מהמחסור בידיים עובדות, הביא להעלאת יוקר המחיה ולהאטה במיזמי תשתיות מרכזיים. אפילו קבלני הבנייה הזהירו כי המשך מחסור בעובדים בענף התשתיות יוביל לעיכובים בקבלת טפסי 4 (טפסי אכלוס) לאלפי דירות חדשות, משום שלא יחוברו לתשתיות הכרחיות כגון חשמל, ביוב, ניקוז ועוד.
מהלמ"ס נמסר בתגובה: "הלמ"ס תלמד את העתירה ותשיב כמקובל".