"אשפה לא יוצאת לחופשה – גם במלחמות ומגפות. הישראלי הממוצע מייצר חצי טון אשפה בשנה, וזה רק הולך וגדל. האוכלוסייה צומחת – ואיתה גם האשפה", אומר דניאל לבנטל, יו"ר ר.ג.א (לשעבר ואליו קפיטל – בעבר פסגות), שעוסקת באיסוף ופינוי אשפה עבור רשויות מקומיות, והחלה להיסחר היום (רביעי) בבורסה לניירות ערך בת"א תחת שמה החדש, עם עלייה של 8%.
ר.ג.א, שבעליה מעדיפים לכנותה חברה בתחום "איכות הסביבה", היא למעשה החברה הראשונה בבורסה שזה תחום עיסוקה הבלעדי. שתי חברות ציבוריות נוספות, ורידיס ולהב, עוסקות, בין היתר, בתחום באמצעות חברות בנות, אך זה אינו תחום עיסוקן המרכזי.
ר.ג.א פועלת מזה 40 שנה והגיעה לבורסה באמצעות הנפקה הפוכה: היא נרכשה על ידי ואליו קפיטל הציבורית – לשעבר חברת פסגות, שהייתה בבעלות רני צים. לאחר כישלון הפעילות נמכרו נכסיה לטובת כיסוי חובות שצבר צים בגין הרכישה. בהמשך נרכשה החברה הציבורית (שכבר הייתה ריקה מתוכן) על ידי מנכ"ל פסגות בעבר, יניב בנדר, ששם החברה הוסב חזרה ל"ואליו קפיטל". זו רכשה את ר.ג.א תמורת כ-80 מיליון שקל, ומיזגה אותה לתוכה. חתיכת סיבוב.
המיזוג כלל "תרומה" של חוב בסך 94 מיליון שקל שניתן לניצול לצורכי מס של רג.א, שנסחרת כיום לפי שווי של 150 מיליון שקל – לאחר עלייה של 120% מתחילת השנה, בציפייה של המשקיעים כי עיסוקה החדש יניב רווחים. החברה עובדת עם כ-50 רשויות מקומיות. לבנטל, ששימש כיו"ר ואליו קפיטל (פסגות), משמש כיום כיו"ר ר.ג.א.
מחזור שנתי של 400 מיליון שקל
בסרטים התחום מזוהה עם המאפיה, איך ההרגשה?
"כבר שאלו אותי אם עכשיו אני טוני סופרנו. אנשים רבים אמרו לי שזה תחום של עבריינים, אבל לא נתקלתי בזה. זה אולי נחמד בטלוויזיה. אני זוכה במכרזים של רשויות מקומיות, אז הכול שקוף. מודה שאחרי 30 שנה בשווקים הפיננסיים ובעולם ההשקעות – כששמעתי לראשונה על חברת אשפה, הייתה לי רתיעה.
דניאל לבנטלצילום: יח"צ"המספרים מדברים בעד עצמם: קשה להתווכח עם הרווחיות התזרימית של התחום – אפילו שזה לא טק או פיננסים. מחזור שנתי של 400 מיליון שקל ורווח נקי בסך 14 מיליון שקל ב-2024 (ר.ג.א תפרסם דוחות כספיים עצמאיים עבור הרבעון השני של 2025 בהמשך החודש). צבר ההזמנות שלנו, כלומר חוזים חתומים עם רשויות מקומיות, מתקרב למיליארד שקל.
"החברה מעסיקה כ-2,000 עובדים, מחציתם עובדי קבלן. כל צי משאיות האשפה וציוד ניקיון הרחובות בבעלותנו. זה תחום יציב – תמיד יש אשפה. הלקוחות שלך הם רשויות מקומיות שמשלמות, אין פשיטות רגל של הלקוחות, ולהפך – הן רק מבקשות להרחיב את סל השירותים כדי להיטיב עם התושבים.
אתם עובדים במכרזים. היו מקרים של גופים שרוצים לחדור לתחום מסוים ומציעים מחירים זולים במיוחד. איך אתם מתמודדים?
"יש יתרון במכרזים – כשאתה זוכה, יש לך שקט למספר שנים. הרשויות מבינות שעדיף להן קבלן איתן פיננסית מאשר מישהו שייתן מחיר נמוך יותר ואחרי שנה יתמוטט, או יבין שהוא לא יכול לספק את השירות במחיר שהציע. יש ניקוד לקריטריונים נוספים, וניתן ניקוד גבוה יותר לאיתנות פיננסית לעומת למחיר".
כמי שהיה בפסגות בתקופת רני צים – למה החברה התרסקה?
"פסגות, שעסקה בניהול קרנות נאמנות וניהול תיקים עבור לקוחות, נפלה על שני אירועים. הראשון חיצוני – המקרו השתנה. החברה, שנרכשה על ידי צים ב-2021 במינוף גבוה, סבלה מזינוק בריבית (צים שילם עבור פסגות 405 מיליון שקל, וצבר חוב של כ-200 מיליון שקל בגין הרכישה הממונפת). בעקבות עליית הריבית, הביקוש למוצרים הפיננסיים מצד הציבור השתנה, והרווחיות של פסגות ירדה.
"מה שגרם לה להפסדים הגדולים ביותר היה תחום האשראי החוץ-בנקאי שצים הוסיף לחברה – היה גל של חובות אבודים מלקוחות שלקחו אשראי ולא יכלו להחזיר".
