קופתאן חלבי לא עוצר לרגע. תמיד מציב לעצמו מטרות ונע קדימה באמונה שאם הוא בעצמו לא ייצור את השינוי - הוא לא יתרחש. הוא דור חמישי של עשייה ציבורית ענפה, מייסד המרכז הראשון לחדשנות טכנולוגית בעדה הדרוזית (D-Tech), משמש כיו"ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי המשוחרר וזוכה אות נשיא המדינה. עכשיו הוא גם בדרך לפוליטיקה כדי להבטיח שהברית ההיסטורית בין העדה הדרוזית לעם היהודי תתורגם לשוויון מלא, לא רק בשדה הקרב. "לא באנו לכאן במטוסים ואוניות, אנחנו כאן מדורי דורות. הדרוזים אינם אורחים אלא שותפי אמת מתוך ברית היסטורית עם היהודים, וככאלה אנחנו דורשים את מקומנו סביב שולחן קבלת ההחלטות ולא רק בשדה הקרב", הוא אומר בכאב.
חלבי רואה במאבק לשוויון דרישה לשותפות מלאה במנועי הצמיחה של המדינה, ודרך גיוס המיליונים למכון להעצמה טכנולוגית, הוא כבר התחיל לייצר את השוויון הזה בשטח. "הברית בין העם היהודי לעדה הדרוזית נכרתה הרבה לפני קום המדינה", הוא אומר. "העם היהודי הגיע לפה מוכה וחבול אחרי השואה, הדרוזים היו מיעוט נרדף, ומתוך שותפות הגורל הזו נכרתה ברית היסטורית".
הוא מציין כי בני העדה הדרוזית ממשיכים לקיים את הברית הזו, ולראייה אחוזי הגיוס בקרב בני העדה שממשיכים להיות מהגבוהים במדינה, תוך הפגנת נאמנות מלאה ונוכחות מרשימה בחוד החנית הביטחונית של ישראל. החל ממח"ט בגולני, דרך טייסים בחיל האוויר, ועד ללוחמים ולמפקדים הניצבים בקו הראשון במערכה המורכבת מול איראן. אולם, לדבריו, עם פשיטת המדים, צעירים דרוזים רבים נתקלים בהפניית עורף. "חקיקת חוק הלאום העמיקה את תחושת השבר והפכה לסמל של חוסר שוויון ממוסד, המעכב באופן ישיר את המוביליות החברתית שלהם. כך נוצר מצב אבסורדי שבו אותם צעירים שמצטיינים ומובילים בשדה הקרב, מתקשים לפלס את דרכם בעולם האזרחי, וזו מהות העשייה החברתית והציבורית שלי", אומר חלבי.
החיים שאחרי השחרור
החיבור של חלבי לחיילים ולבטחון ישראל מגיע מהמקום הכי אישי. הוא אב לשני בנים, שניהם בוגרי חיל האוויר. אחד מהם משרת ביחידה מסווגת כל כך, שעד היום חלבי עצמו אינו יודע מה בדיוק תפקידו. תפיסת הביטחון והאחריות שלו חוצה את גבולות ישראל. במסגרת "העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי" שייסד הוא מעניק לחיילים ולמשוחררים מעטפת רחבה של סיוע ברווחה וליווי אישי. במרכז העשייה עומד פרויקט D-Tech המציע מסלול ישיר להשתלבות בתעשיית ההייטק ובאקדמיה באמצעות הכשרות טכנולוגיות מתקדמות, חלוקת מלגות ומערך השמה. העמותה פועלת גם בזירה הבינלאומית, וחלבי מוביל מסעות הסברה חובקי עולם וגיוס כספים מקהילות יהודיות ואוונגליסטיות למען פרויקטים תומכי לחימה, רווחה וחדשנות. במסגרת העמותה, הוקמו מרכז העצמה לחיילים משוחררים וחדר הנצחה, בהשקעת ענק של כ-10 מיליון שקלים.
בעשור האחרון הוא נסע 12 פעמים לארה"ב, קנדה, לונדון ושווייץ, כדי לייצג את תרומתה של העדה הדרוזית לביטחון ישראל ולגייס את הקהילה הבינלאומית לתמיכה בלתי מסויגת. המסעות האלו הפכו אותו לשגריר דרוזי ישראלי, הנפגש עם שועי עולם. בחיוג המקוצר שלו תמצאו את אחת התורמות הנלהבות של ישראל, ד"ר מרים אדלסון.
איך נוצר הקשר עם משפחת אדלסון?
"ב-2014, השתתפתי בכנס של איפא"ק (AIPAC) בוושינגטון. היו שם אלף איש, כולם יהודים, ואני הייתי הדרוזי היחיד באולם. כששלדון אדלסון נכנס, כל ההמון קפץ עליו וניסה להחליף איתו מילה או לגייס תרומות. אני המתנתי, ניגשתי אליו בעדינות ואמרתי: ‘אני דרוזי שרואה בך שותף ורוצה לדבר איתך’. ברגע ששלדון שמע את המילה ‘דרוזי’, הוא פשוט נעצר. הוא אמר בקול: ‘אני אוהב דרוזים! בוא נשב!’. הוא הזיז את כולם וישב לדבר רק איתי. שם החל הרומן בינינו. סיפרתי לו מי אני ומה אני עושה למען המדינה. הקשר הזה התפתח בצורה יוצאת דופן. ד"ר מרים אדלסון הפכה לשותפה אמיתית לדרך. היא ביקרה אצלי שלוש פעמים, נאמה פה, והפכנו לחברים קרובים שמדברים באופן שוטף. בזכות החיבור הזה והתמיכה שלהם, גייסנו כסף רב להקמת מכון דרוזי להעצמה טכנולוגית, מבית העמותה לחייל הדרוזי. זה כוח שמגיע מהבנה אמיתית של שותפות גורל".
מניע את מהפכת ההייטק בעדה הדרוזית
כמי שיודע לחוש את השטח, חלבי מבין שהמהפכה בעדה הדרוזית תגיע באמצעות הכשרה טכנולוגית שתסייע להם באזרחות. יש למדינת ישראל טייסים דרוזים מבריקים ומפקדי חטיבות שלוקחים החלטות הרות גורל", הוא אומר, "אבל אין לנו בכיר באל על או מנהל בכיר באינטל. לא ייתכן שמפקד שלדג דרוזי, שלוקח 500 חיילים לתוך לבנון, יגלה שהבן שלו חסום מלהיות יזם הייטק בגלל חסמים אזרחיים. את המשוואה הזו החלטתי לשבור".
המרכז הראשון לחדשנות טכנולוגית (D-Tech) בעדה הדרוזית שהקים עושה את המהפכה מלמטה. המרכז הכשיר עד כה למעלה מ-350 בוגרים במקצועות הליבה של ההייטק, כגון סייבר ובדיקות תוכנה (QA) והוא מתגאה באחוזי השמה חסרי תקדים של 40% בתוך תעשיית ההייטק הישראלית.
הקמת מרכז החדשנות הייתה עבורו הגשמת חלום וצעד ראשון בדרך לשינוי לאומי. "ישראל היא מעצמה טכנולוגית שנמצאת בחמישייה הפותחת בעולם", הוא קובע. "אנחנו אזרחים שווים, שמשלמים מחירים כבדים, וצריכים להיות שותפים לא רק לשגשוגה הביטחוני, אלא גם לפסגה הטכנולוגית שלה".
מה החזון הטכנולוגי שלך לעשור הבא?
"שילוב אמיתי של הצעירים הדרוזים, משוחררי צה"ל ושירות הלאומי, בתעשיית הטכנולוגיה וההייטק. לשם כך, אני פועל להקמת אזורי תעשייה טכנולוגיים ביישובים שלנו. היעד הוא להקים לפחות שלושה מפעלי הייטק גדולים שיעסיקו את הנשים הדרוזיות. אישה ששלחה, כמו אמא שלי, 15 גברים למערכות צה"ל השונות, ראויה להזדמנות לעבוד בהייטק קרוב לבית. במקביל, אני פועל להקמת קרן השקעות בדיפ-טק (DeepTech) כדי להצמיח כאן יזמים דרוזים שישפיעו על הכלכלה הישראלית, בדיוק כמו אסף רפפורט".
עובר לשדה הפוליטי
חלבי (56), בן דליית אל-כרמל קרוי על שם סבו הדגול, קופתאן חלבי, שהיה ראש המועצה הראשון שמונה על ידי משרד הפנים ב-1956, ואף אירח בביתו את ראש הממשלה לוי אשכול ב-1965. עבור חלבי, מי שקיבל את אות נשיא המדינה על פועלו החברתי, זוהי מורשת מחייבת. מי ששירת במג"ב והקים אימפריה של עשייה למען צעירי העדה, מסמן כעת את היעד הבא: השפעה מתוך כנסת ישראל, במטרה להפוך את הברית הזו למציאות אזרחית יומיומית.
הפוליטיקה לא זרה לו. בעברו שימש כיועץ במשרד ראש הממשלה תחת אהוד אולמרט ועמד בחזית המאבק הציבורי למען חוק הלאום וקידום שוויון אזרחי. "היחס של העם היהודי לעדה הדרוזית הוא חם, אוהב ומחבק, אבל ממשלות ישראל בעשור האחרון, במיוחד סביב סוגיות כמו חוק הלאום, דחקו אותנו הצידה. תארו לכם שהמדינה הייתה משקיעה בעדה הדרוזית רק 2% ממה שהיא משקיעה במגזרים שלא משרתים בצבא, איזה רנסנס של הייטק וכלכלה היינו רואים פה?".
את השינויים האלו הוא רוצה עכשיו להביא גם מתוך הכנסת, כמי שמבין שההשפעה על חלוקת התקציב מהותית לשינוי אמיתי. אחרי 15 שנה של עשייה גלובלית מול ארה"ב, אירופה והקהילות היהודיות, הוא טוען שהבין כי אי אפשר יותר לעשות דברים רק מבחוץ, צריך לשבת ליד שולחן קבלת ההחלטות בוועדות הכנסת. "אני בא כדי לשנות חוקים, להביא תקציבים של ממש ולסלול את הדרך לדור שאחרינו, כדי שירגיש אזרח שווה זכויות באמת. אני לא מחכה שהמציאות תשתנה, אני פשוט משנה אותה בעצמי", הוא מסכם.
