לפני חודש בערך קיבלתי טלפון מאחד הפקידים הכי חמודים במשרד התרבות והספורט. איש מקסים ומלא בכוונות טובות. "מילנה", הוא אמר בקול שקט ומבויש. "השנה המשרד לא יתמוך בזומו. עידכנו את הקריטריונים לתמיכה עתידית וכדי שנוכל להתחיל עם דף חלק - ב-2025 אף פרויקט בתחום האמנות הפלסטית לא ייתמך על ידי המשרד".
כך, בשיחה אחת, מלאה באמפתיה, נעלמה לה כל התמיכה הממשלתית בזומו, המוזיאון הנייד שאני מובילה בשמונה השנים האחרונות ברחבי הארץ.
1 צפייה בגלריה
 מילנה גיצין-אדירם, בתערוכה שהקימה בעיר לוד
 מילנה גיצין-אדירם, בתערוכה שהקימה בעיר לוד
מילנה גיצין-אדירם, בתערוכה שהקימה בעיר לוד
(צילום: יובל חן)
זומו (שילוב של המילים זוז ומוזיאון) הוא מוזיאון אמנות עצמאי ופורץ דרך, שמבוסס על אמנות, קהילה וחינוך. אנחנו מגיעים בכל פעם למקום אחר בארץ ומציגים תערוכות ענק מבוססות על הקהילה המקומית מתוך אמונה שתרבות ואמנות הם גשר מחבר לכל חלקי החברה הישראלית. עד כה היינו בירוחם, ערד, חצור הגלילית, קריית-ים, לוד, נהריה, יפו ד', עכו ולאחרונה סגרנו את התחנה העשירית בשער הנגב. אנחנו פועלים בזכות קואליציית תורמים למרות שהצענו את הפרויקט בשותפות כמעט לכל משרד ממשלה.
אבל אל תדאגו לזומו. אנחנו נצליח להתגבר. משרד התרבות אחראי על 1.125% מהתקציב השנתי שלנו. בחיי. זה המקסימום תמיכה שהצלחנו לגייס עד כה מכל 33 משרדי הממשלה לפרויקט שלנו, שבעיניי (ובעיני רבים אחרים) חייב להיות פרויקט לאומי במימון ובבעלות המדינה. אבל חשוב שתדעו שבזמן שזומו ימשיך לפעול בדרום ובצפון שהוזנחו על ידי הממשלה, יש עוד מאות פרויקטים מיוחדים וחשובים בתחום התרבות שפשוט לא ייצאו אל הפועל בגלל ההחלטה הזו.
"עיני אינה צרה בחצי מיליון השקלים שתקבל הישיבה הגדולה אהל שמעון, או ברבע המיליון שיגיעו לעמותת בית ועד הר חברון. אבל אני כן חוששת שהקשר בין הגופים האלה לבין תרבות הוא רופף"
השבוע קראתי שאותו משרד בדיוק דווקא כן מוצא דרכים יצירתיות לתקצב מכוני מחקר תורניים (בזמן שיש תמיכה בתרבות תורנית בהמון משרדים אחרים) בעשרות מיליונים. מבחינתי גם התנ"ך הוא יצירת אמנות, אז אם חוקרים אותה - אני ממש בעד. עיני אינה צרה בחצי מיליון השקלים שתקבל הישיבה הגדולה אהל שמעון, או ברבע המיליון שיגיעו לעמותת בית ועד הר חברון. אבל אני כן חוששת שהקשר בין הגופים האלה לבין תרבות הוא רופף.
האמת העצובה היא ששום דבר שהממשלה והמשרד הזה בפרט עושה כבר לא מפתיע אותי או מזעזע אותי. זה רק עצוב, ומדכא ומביש. כל כך מביש.
אותי חינכו שדרך ארץ קדמה לתורה ואני מאמינה שתרבות חזקה היא הבסיס להכל – אז אם עוד אפשר לסווג גם אותנו בזומו כמכון מחקר תורני, כבוד השר תדע שגם תורתנו אמונתנו. אבל האמת העצובה היא שתרבות כנראה כבר לא מעניינת פה אף אחד. מזל שיש את הציבור שעוזר, ונקווה שימשיך לתמוך.