‏"יש לנו בחברה צוות שלם שעוסק ב'הנדסת מכסים' - אנשים שעובדים לצד המפתחים ומעצבי המוצרים כדי לוודא שדרגות המכס לכל קטגוריית מוצרים מובאת בחשבון בתהליך העיצוב והייצור". את הדברים הללו, שנשמעים אקטואליים מתמיד, אמר ג'ף טוז, סגן נשיא המכס ‏והסחר העולמי ב-‏Columbia Sportswear‏, ב-2019, בעיצומה של מלחמת הסחר הקודמת של דונלד טראמפ כנשיא האמריקני.‏
כעת, שש שנים לאחר מכן, יצרנים ויבואנים נאלצים לאמץ טקטיקות חדשות-ישנות כדי להתמודד עם צונאמי המכסים הנוכחי של ממשל טראמפ, שבהשוואה אליו נראית מדיניות הסחר שלו בקדנציה הקודמת כמשחק ילדים.
1 צפייה בגלריה
סניקרס אולסטאר של קונברס
סניקרס אולסטאר של קונברס
נעלי אולסטאר עם סוליה עשויה לבד. קיימים יותר מ-5,000 סיווג שונים לצורכי מכס
(צילום: Stuart Wilson/Getty Images)
שתי הטקטיקות הללו כוללות את אותה "הנדסת מכסים", וכן שימוש בפתרון שמכונה בעגה המסחרית "מחסני ערובה" (bonded warehouses) - שטחי אחסון שהיבואנים שוכרים כדי לשמור בהם את המוצרים המיובאים עד יעבור זעם, בתקווה ששיעורי המכס יירדו והם יוכלו לשחררם אל השוק בתעריפי מכס נמוכים יותר.

מהי "הנדסת מכסים"?‏

קיימים יותר מ-5,000 קודי סיווג למוצרים שונים שממשלות ברחבי העולם משתמשות בהם בעת הערכת ‏מכסים. עבור מי שמעוניין לרכוש סניקרס אין זה משנה אם הן מסווגות כציוד ספורט או כנעלי בית, למשל, אבל ‏ההבחנה הזו יכולה להיות ההבדל בין שיעורי מכס נמוכים וגבוהים יותר – ואולי בין רווחיות להפסד. וכדי ‏להיות זכאי לשיעור הנמוך יותר, כל מה שיצרן צריך לעיתים לעשות הוא לשנות מעט את החומרים שמהם ‏עשויה הסוליה.‏
כך, למשל, במהלך שעשוי להיות מתוכנן מלכתחילה לחוקי המכס, לנעלי האולסטאר המפורסמות של קונברס יש ‏סוליה המכילה לֶבֶד במקום סוליית הגומי המסורתית של נעלי ספורט. באותו ציטוט מ-2019, ‏Columbia ‎Sportswear‏ לא הסתירה את השימוש שלה במהלך הזה של "הנדסת המכסים".‏
בשיחה עם ‏CNN‏ הוסיף אריק סמיתוויס, שותף במשרד ‏עורכי הדין ‏GDLSK‏, כי גם בסביבת הנכסים הנוכחית יש לעסקים אפשרויות רבות לכוון את המוצרים ‏המיועדים ליבוא למדיניות המכסים החדשה של ממשל טראמפ.‏
אף שקשה עד בלתי אפשרי להתחמק מתשלום של 20% שטראמפ הטיל על סין מוקדם יותר השנה, יש כמה ‏הזדמנויות להימנע מה-125% הנוספים שנכנסו לתוקף בחודש שעבר, במיוחד לאור הפטור השקט שהעניק ‏הממשל במקרים מסוימים לחלק מהמוצרים. "אנחנו עובדים עם חברות שמבקשות להכניס אותן לרשימה ‏הפטורה מהמכסים הנוספים הללו", אמר סמיתוויס. "אם אנחנו חושבים שיש משהו שאפשר לשנות ‏במוצר כך שסיווג המכס שלו ישתנה, אנחנו מנסים לסייע להן בכך".‏
כדי לעשות זאת, לא מספיק לשנות את קוד המכס המודבק על גבי המוצר, משום שסוכני מכס והגנת גבולות ‏של ארה"ב יכולים לבחון סחורות מקרוב, כולל שליחת המוצרים למעבדה כדי לבדוק אם הם עומדים בדרישות ‏הרלוונטיות. לכן, יש בדרך כלל צורך בשינוי ממשי במוצר.‏

"מחסני הערבות": מאחסנים סחורות "עד יעבור זעם"

המסלול השני של "מחסני הערבות" הוא שונה בתכלית: במקום להתעסק עם תכולת המוצר, העסקים יכולים לייבא מוצרים ‏מכל העולם בלי לשלם מכסים כלשהם כשהם נכנסים לארה"ב – כל עוד הם נשארים נעולים במחסן מיוחד ‏המפוקח על ידי המכס. עסקים יכולים לשמור סחורות במחסנים אלה עד חמש שנים ללא תשלום מכס. הם ‏משלמים את שיעור המכס הרלוונטי במועד הוצאת הסחורות מהמחסן לשיווקן בשוק המקומי, מתוך תקווה ‏ששיעורי המכס יירדו בטווח הקצר או הבינוני.‏
עם תחילת מלחמת הסחר של הנשיא טראמפ, יבואנים אמריקניים רבים בוחנים כל ‏מיני ‏דרכים לעכב את הגעת הסחורות שלהם מתוך תקווה שיושג הסכם טוב יותר. והאפשרות של "מחסני הערבות", רעיון שקיים כבר 100 שנים, הפך למבוקש מאוד, וכתוצאה מכך גם מחיריו עלו, כך לפי ‏Flexe‏, ‏רשת של מתקני אחסון.‏ ‏
‏"מתקני ערבות במערכת האחסון האמריקנית מהווים אפשרות לדחיית מכס עבור עסקים שמביאים ‏סחורות ‏לארה"ב, אך לא בהכרח צריכים לצרוך אותן בתקופה קצרה", אמר בן דין, מנהל רשת ‏Flexe‏, ‏בשיחה עם ‏‏Business Insider‏.‏ לדבריו, ‏Flexe‏ קיבלה 19 בקשות למקום במחסני ערבות בארבעת החודשים הראשונים של ‏השנה ‏‏(בעיקר באפריל), לעומת שתיים באותה תקופה בכל אחת מהשנתיים הקודמות. ארבע בקשות נוספות ‏כבר ‏הוגשו במאי, עד כה.‏ לדברי דין, שותף אחד שעובד עם ‏Flexe‏ באזור לוס אנג'לס דיווח על 60 בקשות ‏לאחסון במחסני הערבות שלו נכון ל-29 ‏באפריל.‏