104 מנפגעי מסיבת הנובה מבקשים מבית המשפט לדחות את בקשת המדינה בעניין תביעת הענק שהגישו נגדה. כזכור, בדצמבר הגישה המדינה בקשת דחייה לתביעה שהגישו 104 נפגעים במסיבת הנובה, בטענה כי היא עוסקת בנושאים של שיקול דעת שלטוני וביטחוני של רשויות הביטחון השונות של מדינת ישראל, שאין מקום שייבחנו במסגרת תביעת נזיקין בבית משפט אזרחי. במסגרת בקשת התובעים שהוגשה היום (רביעי) לביהמ"ש המחוזי בתל אביב מציינים התובעים כי כל מטרתה של בקשת המדינה היא לעכב את הדיון המשפטי בעניינם של השורדים, לאחר שניצלו בנס וממשיכים לחיות את הגיהינום שעברו מדי יום ביומו.
עוד נטען כי המדינה מנסה להפקיע מבית המשפט את סמכותו לדון בתביעה שעילותיה נזיקיות טהורות. "אם התביעה תידחה, המסר לאזרחי ישראל הוא שהרשות המבצעת יכולה לגרום עוול כלפי ציבור האזרחים ולקבל על כך 'פטור' מהרשות השיפוטית", טוענים התובעים בבקשה. "שורדי הנובה בטחו במדינה שנתנה אישור ורישוי למסיבה, אך למרבה הצער הנתבעים חדלו והתרשלו קשות, לרבות בפיזורה (של המסיבה; ל.ד). בית המשפט הוא האכסניה המתאימה לבירור תביעתם הנזיקית של השורדים הסובלים קשות כתוצאה ממחדלי המדינה".
השופטת שלומית יעקובוביץ ציינה כי מפאת חשיבות הדברים, היא מורה למדינה להגיש את תגובתה בתוך 30 יום.
104 התובעים ממסיבת הנובה שנפצעו בטבח ב-7 באוקטובר מייחסים רשלנות לגופי הביטחון השונים ומעריכים את תביעתם נגד המדינה, שהוגשה בינואר 2024, בכחצי מיליארד שקל. בבקשת הדחייה של התביעה בדצמבר טענה המדינה כי עם כל ההבנה לכאבם של השורדים, ערכאה נזיקית אזרחית אינה המקום לדון בתפיסות הביטחון והאבטחה החסויות של הרשויות, וכי מי שנכח במסיבת הנובה הוכר מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כך שדחיית התביעה על הסף לא תותיר אותם ללא פיצוי.
מנגד, באי כוח התובעים, עורכי הדין ענת גינזבורג וגלעד גינזבורג, טוענים כי על המדינה יהיה לספק תשובות למחדלים ולרשלנות הקשה. אשר לקצבאות נפגעי האיבה, הם טוענים כי מדובר בסכומים שאינם מאפשרים שיקום ומחיה סבירה.
בתשובה לטענת המדינה כי התביעה עוסקת בנושאים ביטחוניים ומבצעיים שאין מקומם בבית משפט אזרחי שבים התובעים על הטענה כי המדינה התרשלה בתפקידה בפיזור המסיבה: "שיחת טלפון אחת של גורמים צה"ליים למפקד האחראי על המסיבה בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר לפזר את המסיבה באופן מיידי לנוכח הסיכון הצפוי, הייתה מצילה את חייהם ומונעת את הפציעות בגוף ובנפש של מאות משתתפי המסיבה, לרבות התובעים. אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה". יש לציין כי בתחילה הוגשה התביעה על ידי 42 נפגעים, אולם בינתיים גדל מספר התובעים ל-104.
"אין לקבל התנהלות שכזו"
בבקשתם מביהמ"ש דורשים התובעים להמשיך לנהל את התביעה ומכנים את בקשת הדחייה של המדינה "בקשת סרק", שנועדה להפקיע מהרשות השיפוטית את סמכותה לדון בתביעה הנזיקית על עצם רישוי ואישור מסיבת הנובה ואי מתן הוראה לפיזורה, חרף ההתראות על אירוע ביטחוני חמור באזור, שהתקבלו שעות לפני הטבח. "התביעה עוסקת בעוולות נזיקיות טהורות, לרבות הפרת חובות חקוקות ועוולת הרשלנות", טוענים התובעים. "מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. אין לקבל התנהלות שכזו מצד אזרח פרטי, וקל וחומר מהמדינה".
עו"ד ענת גינזבורגצילום: תומר שלוםעוד טוענים הנפגעים כי העיתוי של בקשת המדינה אינו מקרי, ערב פרסום דוח מבקר המדינה בעניין אישור ורישוי המסיבה. "מדוע נזכרו הנתבעים (הכוונה למדינה; ל.ד) להגיש את הבקשה? התשובה היא שדוח מבקר המדינה בעניין עומד להתפרסם בקרוב, והם מקווים להדוף את התביעה טרם פרסומו. מדובר במסיבה שקיבלה אישור ורישוי מצה"ל ומשטרת ישראל, חרף הסיכון הרב במיקומה, ולמרות התנגדות קצין המבצעים של אוגדת עזה וקצינים נוספים - שטענו שמדובר בסיכון ביטחוני".
עו"ד גלעד גינזבורגצילום: תומר שלוםיש לציין כי בספטמבר 2024 החליט בית המשפט כי תביעת נפגעי הנובה נגד המדינה לא תסולק ולא תימחק כפי שביקשה המדינה. הוסכם כי המדינה תצטרך להגיש כתב הגנה עד אמצע פברואר 2025. המשמעות היא כי התיק יתחיל להתנהל לאחר שיוגש כתב הגנה מטעם המדינה.
החלטת בית המשפט מספטמבר ניתנה בהסכמת הצדדים לאחר שקיבלו את הצעת השופטת שלומית יעקובוביץ. בדצמבר הגישה המדינה בקשה לדחיית התביעה. אם לא תתקבל הבקשה, תצטרך המדינה להגיש כתב הגנה והמשפט ינוהל. בשלב זה ביקשה כאמור השופטת את תגובת המדינה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "תשובת המדינה תימסר לבית המשפט כמקובל".
