בזמן שטילים נפלו על תל אביב, כמו גם על ערים רבות אחרות בישראל, ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ת"א החליטה שלא לאשר לבעלי הדירות בבניין ברחוב דיזנגוף 276 להקים מגדל ממ"דים במסגרת פרויקט לחיזוק מסוג תמ"א 38/1. בעקבות זאת, דיירי הבניין ייוותרו ללא ממ"ד גם במערכות הבאות.
ההחלטה בנוגע לבקשת ההיתר התקבלה בספטמבר 2025 על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א, שדנה בהתנגדויות שהגישו דיירי הבניין הסמוך. מגדל הממ"דים היה אמור להיבנות על פי התוכניות עד לקו המגרש הגובל עימם והשכנים התנגדו לכך שהממ"דים יגיעו עד לקו אפס ויצמצמו להם את מרחב האוויר והשמש. הוועדה המקומית העדיפה את שיקולי השכנים על פני החשיבות שבהקמת ממ"דים, וכך ביטלה את פרויקט הממ"דים ואפשרה רק את חיזוק המבנה. בעקבות כך הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית.
הבניין נמצא בתחום תוכנית הרובעים (רובע 3), אך מחוץ לאזור ההכרזה של אונסק"ו (העיר הלבנה). מדובר במבנה משנות ה־40 בן 3 קומות הכולל 7 דירות מעל קומת מסחר. הוא בנוי עם קיר משותף חלקי עם הבניין הדרומי שדייריו התנגדו לפרויקט. הדיון בוועדת הערר התקיים בתחילת פברואר 2026, כלומר אחרי מבצע עם כלביא, ולפני שאגת הארי, וההחלטה פורסמה ב־9 במרץ, כלומר בזמן ששוגרו מטחי טילים לעבר ישראל.
בערר טענו הדיירים באמצעות עו"ד איתן סגל, כי השיקול המרכזי בעת קבלת החלטה האם לאשר או לא לאשר את התוכנית צריך להיות מיגון הדיירים, וכי התנגדות השכנים היא קניינית באופייה ולא צריכה להישקל על ידי מוסדות התכנון. "זה לא נכון שמקימים בקו אפס, אבל המיגון קריטי... המדינה שמה בראש מעיניה למגן אנשים, נתנו הטבות", אמר עו"ד סגל. לדבריו, מדובר בהיבטים טכניים שניתן לתקן בתכנון אדריכלי נכון.
מפרוטוקול הדיון עולה כי נציגי עיריית ת"א לא הציגו פתרונות במהלך הדיון, אלא רק העלו נקודות שבגינן לא ניתן לאשר את הפרויקט. כך למשל, עו"ד עופר אורן שייצג את העירייה אמר כי חייבת להיות הסכמה של הבניין השכן בפרויקטים ברובע 3. יו"ר הוועדה עו"ד מיכל דגני הלברשטם השיבה לו: "הסוגייה של בניית מרחבים מוגנים על קו אפס עולה בהרבה מקומות. ובאופן כללי ועדות הערר אישרו כזו בנייה גם ללא הסכמת השכן, לרבות החלטה שלנו בנווה צדק שנמצאת כיום בעתירה מינהלית... האם ההוראה בנוגע להארכת קיר משותף קיים גוברת על שיקול הדעת בנוגע למרחבים מוגנים?". בהמשך אמר עו"ד אורן כי ניתן לשפר את המיגון במבנה הקיים, אך היו"ר דגני השיבה: "כולנו יודעים ששיפור מיגון הוא חלופה פחותה".
למרות שהוועדה המחוזית הציגה גם אפשרות לשיקול דעת רחב יותר של העירייה במקרים מסוג זה, היא העדיפה שלא להתערב בהחלטה של עיריית ת"א ובהוראותיה שלפיהן לא ניתן לאשר בניית מרחבים מוגנים בהמשך לקיר משותף ללא הסכמת הבניין השכן. "תוצאה תכנונית זו מאזנת בין שני שיקולים כבדי משקל. מחד, היתרון התכנוני המובהק בהקמת מרחבים מוגנים במגדל ממ"דים על פני תוספת מיגון אחרת. מאידך, בנייה עד גבול המגרש תפריע לזרימת אוויר לחלונות הבניין הקיים ותפגע בדירות הקיימות", קבעה ועדת הערר.
