חברות נפט ישראליות נקלעו למוקד עימות דיפלומטי חריף, לאחר שנשיא ארגנטינה חאווייר מיליי הודיע על סנקציות נגד חברות הקידוח הפועלות מול חופי איי פוקלנד השנויים במחלוקת. מיליי, שידוע כתומך נלהב של ישראל, הצביע אתמול (חמישי) על פרויקט הנפט "סי ליון" (Sea Lion) כמטרה מרכזית, כאשר העונשים הצפויים עלולים לחול גם על בעלי מניות, דירקטורים וספקים.
הבעלים של הפרויקט קשורים הדוקות לישראל. את סי ליון מפעילה חברת נביטס פטרוליום, שנסחרת בתל אביב ומחזיקה ב-65% מהפרויקט. יו"ר החברה, גדעון תדמור, דמות בולטת בענף האנרגיה הישראלי, מחזיק כ-9% ממניות נביטס. יתרת 35% מהפרויקט בבעלות חברת רוקהופר אקספלוריישן, שנסחרת בלונדון, כאשר בין חמשת בעלי המניות הגדולים בה נמנות קרנות ישראליות - נוקד קפיטל, ברוש פאנדס ו-ION Fund Management, כל אחת עם אחזקה של בין 4.6% ל-9.2%.
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי
(צילום: Nelson ALMEIDA / AFP)
נביטס ורוקהופר מסרו כי הן מחזיקות ברישיונות חוקיים ואינן צופות פגיעה מהותית בפרויקט. בהודעה רשמית ציינה נביטס כי השותפות פועלת מכוח רישיונות נפט שהוענקו לה כדין על ידי ממשלת איי פוקלנד, טריטוריה בריטית בעלת שלטון עצמי, ובגיבוי מתמשך של ממשלת בריטניה. עם זאת, מניות שתי החברות צנחו בשיעורים חדים - נביטס ירדה עד 6% ורוקהופר עד 12%.
מיליי, שבחודש אפריל נפגש עם ראש הממשלה נתניהו וחתם עמו על הסכמי שיתוף פעולה בהשראת הסכמי אברהם, מציב את ישראל בעמדה עדינה. שר החוץ הארגנטיני פבלו קווירנו הבהיר כי הצעד לא יפגע ביחסים עם ישראל, וציין כי החברות כבר היו תחת סנקציות בארגנטינה מדצמבר 2025.
מאגר סי ליון, ששוכן כ-225 ק"מ צפונית לפוקלנד, מוערך ב-1.7 מיליארד חביות נפט. הפקת הנפט הראשונה צפויה ב-2028, במסגרת שלב א' שעליו התקבלה החלטת השקעה סופית אשתקד, בהיקף השקעה של 2.2 מיליארד דולר.
