בשיתוף המרכז לצמיחה פיננסית מבית בנק הפועלים
הורות באמת: איך מנהלים מריבות אחים?
( bepo)
צליל, אמא לשני בנים – אביתר בן 12.5 וזוהר בן 9 – כבר הבינה מזמן שאין דבר כזה "הורות מושלמת". היא לא מחפשת טיפים, לא פתרונות קסם, ובטח לא משפטי מחץ. כשהיא מגיעה לפודקאסט "הורות באמת" עם אפרת לקט (אמא מאמנת), היא מבקשת דבר אחר לגמרי: להבין איך נשארים יציבים בתוך סערות ההורות.
”אני רוצה לצאת מפה עם תחושה שאני עושה את המקסימום שלי בתנאים שלי“, אומרת צליל, גרושה ואמא לשני ילדים, שאחד מהם על הרצף. "לא עם אמת אחת או דרך אחת נכונה - אלא עם איזשהו סנטר פנימי". אבל מהר מאוד מתברר שהלב של הסיפור נמצא במקום עמוק הרבה יותר: במערכת היחסים בין שני הילדים שלה, ובפחד שילד אחד ילמד לשים את עצמו בצד כדי שימשיכו לאהוב אותו.“.
אלא שאצל בנה הבכור, אביתר, הדרך הייתה מורכבת יותר. כבר בגיל צעיר הופיעו קשיים בוויסות רגשי, תסכול וקשרים חברתיים, ובהמשך הוא אובחן על הרצף האוטיסטי עם הפרעת קשב. ”התחלתי להבין שיש קושי בלהיות בקבוצה, בלהבין סיטואציות חברתיות“, היא משתפת. ”וכל הזמן שאלתי את עצמי – מה אני עושה לא נכון? איך אני לא מצליחה לקרוא את הילד שלי?“. ואז נולד אחיו הקטן, זוהר.
"הוא הפך להיות הפסיכולוג של אח שלו"
כשהיא מתארת את זוהר, קשה לפספס את הרגישות העצומה שלו. לדבריה, הוא גדל להיות ילד שמרגיש את כולם – ובעיקר את אחיו הגדול. ”הוא ממש לקח על עצמו לטפל בו“, היא מספרת. ”אביתר היה בהתפרצות תסכול, וזוהר ניגש אליו ואמר לו: ‘אני יכול להיות הפסיכולוג שלך לערב’“.
אפרת לקט עוצרת בדיוק שם. מבחינתה, זו לא רק עדות לרגישות – אלא גם סימן אזהרה. ”יש ילדים שמתרגלים להיות המטפלים של הבית“, היא מסבירה. ”והם לומדים שהדרך לקבל משמעות ואהבה היא דרך ויתור על עצמם“. צליל מודה שזה בדיוק הפחד שלה. ”אני כל הזמן חושבת – מה הוא מרגיש? האם הוא מרגיש שהוא תמיד צריך להיות הילד שמסתדר?“.
לקט מסבירה שהתחושות האלו לא מופיעות רק ברגעים של קושי רגשי, אלא גם במקומות הכי יומיומיים בין אחים: סביב תשומת לב, חוקים, מתנות וכסף. "בכל בית שיש בו יותר מילד אחד, יש גם השוואות", היא אומרת. "'למה הוא קיבל יותר?', 'למה לה מותר ולי לא?' – אלה לא באמת ויכוחים על כסף. הילדים מחפשים להבין מה המקום שלהם בתוך המשפחה". לדבריה, ילדים רגישים במיוחד לפערים בין אחים, בעיקר כשהם מוחשיים. "הם לא תמיד מבינים את שיקול הדעת של ההורים. הם רואים את ההבדל – וזה מה שמפעיל אותם".
"ילד מרצה לא נולד בגיל 29"
השיחה מקבלת תפנית כשלקט מבקשת מצליל לדמיין את זוהר בגיל 29. ”מה קורה לאדם שכל החיים למד להתפשר, להסתדר, לרצות?“ היא שואלת. ”הוא עלול למצוא את עצמו בעבודה שלא טובה לו, בזוגיות שלא מתאימה לו, בלי חיבור לעצמו“. צליל מזהה מיד את הדפוס גם אצלה. ”כילדה הייתי נורא נעלבת ושומרת הכול בפנים“, היא אומרת. ”אם מישהו פגע בי, ישר חשבתי שאולי אני לא מספיק טובה“.
מכאן נולדת אחת התובנות המרכזיות בפרק: המטרה היא לא להפוך את זוהר לפחות רגיש – אלא ללמד אותו לשים גבולות. ”אני רוצה שהוא ידע שלהיות רגיש זה מדהים“, אומרת לקט, ”אבל שגם לו מותר להגיד: פה זה כבר לא טוב לי“.
לדבריה, אותו עיקרון תקף גם ביחסים בין אחים. "הוגנות בבית לא אומרת תמיד שווה בשווה", היא מסבירה. "ילד בן 15 לא צריך את אותם הדברים שילדה בת 7 צריכה. וגם ילד אחד שזקוק כרגע ליותר תמיכה רגשית או טיפולית, לא אומר שהאח השני פחות חשוב".
היא מדגישה שהמפתח הוא לא לנסות למחוק את ההבדלים – אלא לדבר עליהם. "ברגע שמשתפים ילדים בשיקולים שלנו, הרבה יותר קל להם להבין את השונות ולא להסתכל רק על הפער".
"הוא נתן לכולם – ואז נשבר"
אחד הרגעים הכי חזקים בפרק מגיע כשצליל מספרת על יום הולדת של חבר. הילדים שיחקו עם רובי מים, וזוהר השאיל את הרובה שלו שוב ושוב לכולם. אבל כשביקש אותו חזרה – אחד הילדים סירב.”הוא פשוט נשבר“, היא מספרת. ”הוא בא אליי בוכה ואמר: ‘הם לא אוהבים אותי’“.
לקט לא ממהרת להרגיע. במקום זה, היא מסבירה שדווקא הרגעים האלה הם "מגרש האימונים" של החיים. ”העניין הוא לא למנוע ממנו להיפגע“, היא אומרת. ”אלא ללמד אותו מה לעשות עם הפגיעה. להגיד: זה לא הוגן. לעמוד על שלו. לא לברוח מהסיטואציה“. לדבריה, ילדים לא לומדים גבולות מהרצאות – אלא מתרגול חוזר בתוך מערכות יחסים אמיתיות, במיוחד מול אחים. "דווקא בבית הם מתאמנים על קנאה, על חלוקה, על תסכול ועל שיתוף פעולה", היא אומרת.
גם על כסף צריך לדבר
בפרק משולבת גם פינה של המרכז לצמיחה פיננסית מבית בנק הפועלים, שבה מתייחסת רנין מורדי, מנהלת המרכז, לאחד ממוקדי החיכוך הכי נפוצים בין אחים: כסף. "הילדים לא באמת מחפשים את הכסף", מסבירה מורדי. "הם מחפשים משהו עמוק יותר – תחושת צדק ושייכות. הכסף מבחינתם מסמל כמה אוהבים אותי ואיפה אני ממוקם בתוך המשפחה".
מורדי ולקט מסבירות שאחת הטעויות הנפוצות היא הניסיון לתת לכל הילדים בדיוק אותו הדבר בשם השוויון. בפועל, זה עלול דווקא להגביר את תחושת חוסר ההוגנות. "ילד בן 15 לא צריך את אותם הדברים שילדה בת 7 צריכה", אומרת לקט. "וגם ילד שמשחק כדורגל ויש לו ציוד שמתבלה כל הזמן, לא דומה לילדה שנמצאת בחוג בלט".
איך לנהל מריבות אחים על כסף?
מורדי מוסיפה כי גם הגיל והאחריות משחקים תפקיד. "ככל שהילדים מתבגרים, הצרכים משתנים וגם האחריות הפיננסית גדלה. לכן טבעי שגם התקציב משתנה בהתאם". לדבריה, הדבר החשוב ביותר הוא להסביר לילדים את ההיגיון שמאחורי ההחלטות.
להפוך כסף לשפה של שיתוף פעולה
במקום שכסף יהיה מקור למאבקים, השתיים מציעות להפוך אותו לכלי שמחבר בין האחים. "אם יוצאים לטיול משפחתי, אפשר לתת להם תקציב לחטיפים או לבילויים ולתת להם להחליט יחד איך משתמשים בו", אומרת לקט. "ככה הכסף הופך להזדמנות לשיתוף פעולה".
מורדי מציעה לקחת את זה צעד קדימה: "אפשר לתת לילדים לתכנן אירועים בעצמם – יום הולדת, מסיבת כיתה או פעילות משפחתית – בתוך מסגרת תקציב. כך הם לומדים לנהל כסף יחד". דווקא במצבים כאלה האחים הגדולים יכולים להפוך לדמויות מסייעות עבור הצעירים יותר: "כשאח גדול עוזר לאח קטן לתכנן מסיבה או לנהל תקציב, הילדים מבינים שלכל אחד יש צרכים אחרים – אבל אפשר גם לעבוד יחד".
"אני לא רוצה שהוא יחכה עד גיל 40"
החלק המפתיע בפרק מגיע דווקא משיחה על הורדת פח הזבל. צליל מספרת שהיא מתקשה כשהילדים אומרים לה "לא". מבחינתה, יש בבית מחויבויות – וצריך לעמוד בהן. אבל לקט מציעה הסתכלות אחרת: ”אם אני רוצה לגדל ילד שלא מרצה אוטומטית, אני חייבת לאפשר לו לפעמים לסרב גם לי“.
היא מסבירה שילדים מרצים מתאמנים מגיל צעיר ב"צייתנות עיוורת", ושיום אחד אותה צייתנות יכולה לעבור גם לחברים, ללחץ חברתי או לדמויות סמכות אחרות. ”אני רוצה שילד ישמע שגם ‘לא’ זו תשובה לגיטימית“, היא אומרת. ”לא תמיד, לא בכל מצב – אבל לפעמים כן“.
לקראת סוף הפרק, צליל מבינה שהשיחה בכלל לא הייתה רק על הילדים שלה – אלא גם עליה. ”אני מתחילה להבין איפה אני עצמי זזה מדברים שמפריעים לי“, היא אומרת. ”איפה אני לא שמה גבולות“. לקט מסכמת עם משימה אחת פשוטה: להתחיל להתבונן. ”תבדקי איפה את מצפה לצייתנות עיוורת“, היא אומרת לה. ”ואיפה אפשר לתת מקום גם לרצון של הילד“.כי בסופו של דבר, מבחינתה, המטרה היא לא לגדל ילדים "נוחים". אלא ילדים שיודעים להגיד:
“אני חשוב. גם לי מותר לרצות משהו”.
בשיתוף המרכז לצמיחה פיננסית מבית בנק הפועלים
האמור מהווה מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ המתחשב בצרכיו של כל אדם
