מנכ"ל קצא"א עמית שקד מסתכל על המתחולל בעולם בשנים האחרונות, ובצורה ממוקדת יותר בשנה האחרונה, ויודע שעולם האנרגיה לא יחזור לקדמותו גם אם מיצרי הורמוז ייפתחו מחדש במתכונת הקודמת שלהם. למוד מלחמות ואיומים בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז שבעה באוקטובר, הוא מביע אופטימיות באשר לעתידה של מדינת ישראל, שפועלת כל העת כדי לבסס את עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית, אך גם מחדד שהיא לא לבד במשחק. "אנחנו רואים מרוץ תשתיתי משמעותי: הקמת טרמינלים חדשים בטורקיה ובסוריה, בניית טרמינלים במצרים, וכן הסכמי אחסון אסטרטגיים בין מדינות המפרץ להודו וליפן", הוא מציין. "מדובר במהלך רחב של יצירת תשתיות וחיבורים חדשים בין מקורות אנרגיה לשווקים".
המשבר המתחולל במצרי הורמוז הוכיח לעולם שני דברים מהותיים: תלות בנתיב אנרגיה אחד היא תלות מסוכנת, ושנפט עדיין מהווה מנוע מרכזי של הכלכלה העולמית. בהתאם לכך, מציין שקד, התודעה במזרח התיכון בכל הנוגע לנתיבי אנרגיה השתנתה מן היסוד. מדינות האזור פועלות כדי לבסס לעצמן חלופות יציבות ואמינות ולייצר נתיבי אנרגיה חלופיים בטוחים, יציבים ועמידים יותר בפני משברים, כך שבעוד מספר שנים היכולת של האיראנים לפגוע בכלכלה העולמית תהיה פחותה משמעותית.
לדברי שקד, בתוך המציאות הזו, למדינת ישראל יש יתרון גיאוגרפי ותשתיתי ברור באמצעות קצא"א. "ישראל נמצאת בנקודת חיבור טבעית בין ים סוף לים התיכון ובין מזרח למערב. הייחוד של קצא"א הוא השילוב בין המיקום הזה לבין תשתית לאומית קיימת, פעילה ומוכנה, שנבנתה מלכתחילה כדי לחבר בין שני המרחבים ולאפשר קליטה, אחסון והזרמה של אנרגיה. מדובר במערכות תשתיתיות מתקדמות, ביכולות תפעוליות מוכחות ונרחבות ובניסיון שנצבר לאורך עשרות שנים, אך מנגד מרחב התמרון הוא קצר. מדינות באזור כבר פועלות ומפתחות חלופות, ולכן ישראל צריכה לפעול עכשיו, מתוך ראייה אסטרטגית צופה פני עתיד, למנף את היתרון הקיים ולבצע את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות".
שמירה על רציפות תפקודית
קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, ומהווה נכס אסטרטגי לאומי ונדבך מרכזי בביטחון האנרגטי של ישראל ואחת מהתשתיות האסטרטגיות החשובות של המדינה. "החברה היא הלכה למעשה שער האנרגיה של ישראל, בשגרה ובחירום. קצא"א מפעילה מערכות של נמלים, מתקני אחסון ומסופי אנרגיה, המחברים בין ים סוף לים התיכון ומאפשרים קליטה, אחסון והזרמה של נפט ומוצרי אנרגיה למשק הישראלי".
בשלוש שנים האחרונות אנחנו במצב מלחמה בכמה חזיתות. כיצד הצליחה קצא"א לשמור על רציפות תפקודית, ולתת מענה למשק ולגופי הביטחון גם בזמן מלחמה?
"ניהול תשתית לאומית כמו קצא"א מחייב היערכות מתמדת ויכולת לפעול בכל תרחיש. ההיערכות שלנו מבוססת על שילוב של תשתיות מתקדמות, מערכות טכנולוגיות מהטובות בעולם, עובדים מיומנים ומקצועיים, נהלי חירום סדורים ויכולות תפעוליות גבוהות, תוך הקפדה בלתי מתפשרת על בטיחות ושמירה על הסביבה. היכולת הזו להמשיך לפעול גם תחת אש ולהעניק לישראל רציפות באספקת האנרגיה היא חלק מרכזי מהחוסן הלאומי והביטחון האנרגטי. היא מאפשרת למקבלי ההחלטות, בדרג המדיני והביטחוני, לבצע את המהלכים הנדרשים בזמן שאנחנו מחזקים את משק האנרגיה בעורף ובחזית".
כיצד מייצרים מחויבות, מוטיבציה וחוסן בקרב העובדים, כאשר הם נדרשים להפעיל מתקנים אסטרטגיים בתנאי אי-ודאות ובמצבי חירום?
"מחויבות וחוסן נבנים באמצעות הכשרה מקצועית ותרגול, תחושת משמעות וגיבוי ניהולי. חשוב לנו שכל עובד יכיר היטב את תפקידו ואת האחריות המוטלת עליו, יבין את משמעות העשייה שלו למדינת ישראל, וידע שיש מאחוריו הנהלה שמקבלת החלטות, נושאת באחריות ועומדת לצדו גם בתנאים של אי-ודאות".
עובדים גם תחת סיכון
שקד מוסיף כי במהלך המלחמה ובאירועים ביטחוניים נוספים, עובדי קצא"א הוכיחו את המחויבות הזו בפועל: "הם הפעילו את המתקנים, עלו על אוניות בלב ים תחת מתקפת טילים והמשיכו לקיים את הפעילות התפעולית תחת סיכון חיים כדי להבטיח את המשך אספקת האנרגיה למשק ולגופי הביטחון. בסופו של דבר, החוסן של קצא"א הוא בראש ובראשונה חוסן אנושי. הוא נבנה מהמקצועיות והמסירות של העובדים, מהאמון בינם לבין ההנהלה ומהבנה משותפת של גודל האחריות הלאומית המוטלת על כולנו".
ישראל היא מדינה בעלת תלות משמעותית בייבוא אנרגיה. כיצד עובדה זו משפיעה על תפיסת הביטחון האנרגטי הלאומי, ומה תפקידה של קצא"א בהבטחת רציפות האספקה בשגרה ובחירום?
"תלות בגורמים זרים לאספקת אנרגיה יכולה להיות נקודת תורפה. לכן, מילת המפתח פה היא גיוון במקורות הייבוא, הן ברמה של המדינות מהן אנחנו נייבא והן ברמת התשתיות בים התיכון ובים האדום. כשנמלי הים התיכון מאוימים חייבת להיות האפשרות לקלוט נפט גולמי ותזקיקים מהים האדום באמצעות נמל אילת. ראינו הוכחה לכך במסגרת מבצעי ‘עם כלביא’ ו’שאגת הארי’, כשהיה קושי לקלוט אוניות בים התיכון. לפיכך, קיימת חשיבות להוריד את המגבלות הרגולטוריות על נמל אילת בכל הקשור לקליטת נפט גולמי ולהכשיר את הנמל לקליטת תזקיקים בהקדם האפשרי".
תשתיות לאומיות בעולם עוברות בשנים האחרונות תהליכי שינוי משמעותיים - החל מדיגיטציה ואוטומציה ועד להתמודדות עם איומי סייבר חדשים. כיצד אתם נערכים לאתגרי העתיד?
"בקצא"א ישנו מערך חדשנות מתקדם ואנו פועלים באופן שוטף להטמעת טכנולוגיות ויכולות חדשות שיחזקו את המוכנות של החברה לאתגרים המתפתחים. החברה ערוכה להתמודדות עם איומי סייבר ברמת מוכנות גבוהה, תוך הפעלת יכולות הגנה מתקדמות, כחלק בלתי נפרד מההגנה על התשתיות הקריטיות. אנחנו עובדים באופן שוטף עם הגורמים המקצועיים והמוסמכים בתחום, עוקבים אחר התפתחות האיומים ומעדכנים את המערכות בהתאם. אגב, ההיערכות הזו היא חלק מתפיסה רחבה של מוכנות: לזהות איומים בזמן, לתת להם מענה ולהבטיח את רציפות הפעילות גם בתרחישים מורכבים".
בשנים האחרונות האנרגיה הפכה מזירה כלכלית בלבד לזירה ביטחונית וגיאו-אסטרטגית. כיצד השינוי הזה משפיע על פיתוח התשתיות וההשקעות של קצא"א?
"המלחמה עם איראן חידדה את הקשר ההדוק בין אנרגיה, כלכלה וביטחון. משבר אנרגיה משפיע ישירות על יציבותה של מדינה, על יכולתה לתפקד ועל הביטחון הלאומי שלה. האירועים באזור הוכיחו כי תשתיות אנרגיה הן נכס אסטרטגי, וכי אספקת אנרגיה סדירה היא תנאי בסיסי לתפקוד המדינה, במישור האזרחי והביטחוני.
"מבחינתנו, המשמעות היא לתכנן קדימה בהתאם לצורכי המשק וצורכי הביטחון והאנרגיה של ישראל. בימים אלה החברה נמצאת במגמת פיתוח והרחבה של תשתיותיה, כאשר במקביל אנחנו משקיעים בטכנולוגיות וביכולות תפעוליות, ומתאימים את התשתיות לצרכים המשתנים של המשק".
מה זה אומר בפועל?
"הראייה שלנו קדימה כוללת את הרחבת השימוש בתשתיות הקיימות ופיתוח יכולות חדשות הנשענות עליהן. דוגמה לכך היא הפרויקט לשילוב סיבים אופטיים לאורך קווי התשתית של החברה, שמקודם בימים אלה ויחזק את יכולות הניטור, השליטה וההגנה על התשתיות הקיימות ויתרום רבות לחיבוריות הבין-לאומית.
"המטרה שלנו היא לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל ולמצב את קצא"א כתשתית אסטרטגית המחברת בין מזרח למערב ומייצרת ערך לאומי, כלכלי וביטחוני. אנחנו רוצים להמשיך ולמנף את היתרונות הגיאוגרפיים והתשתיתיים של ישראל, להרחיב את יכולות החברה ולייצר חיבורים חדשים בהתאם לצרכים הלאומיים והאזוריים".




