האם ענף הבנייה בישראל, שסבל ממחסור חמור בכוח אדם מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מתמודד כעת עם מציאות הפוכה של ירידה בביקוש לעובדים? סקירה חדשה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, המתפרסמת היום (שני), מציגה את השינוי במגמות התעסוקה בענף הבנייה מאז פרוץ המלחמה - ומעלה סימני שאלה בנוגע להמשך המדיניות הממשלתית להגדלת מספר העובדים הזרים.
על פי הסקירה, לאחר התאוששות משמעותית במספר המועסקים בענף, שהגיע לשיא של כ-387 אלף עובדים בסוף 2025, נרשמה במחצית הראשונה של 2026 ירידה של כ-35 אלף מועסקים, לרמה של כ-352 אלף עובדים - ירידה של כ-9%. זאת, בעיקר בשל צמצום במספר העובדים הישראלים, ובמקביל להמשך הגידול במספר העובדים הזרים. ברבעון השלישי של השנה נרשמה התאוששות חלקית בתעסוקה המקומית, אולם נכון לספטמבר עדיין היה מספר העובדים הישראלים נמוך בכ-20 אלף, שהם כ-7%, לעומת השיא שנרשם בסוף השנה שעברה.
פועלי בניין בתל אביב
פועלי בניין בתל אביב
פועלי בניין בתל אביב
(צילום: שאול גולן)
הסקירה, שנכתבה על ידי נג'יב עמרייה ואסף גבע מצוות מחקר שוק העבודה באגף הכלכלן הראשי, מצביעה על כך שהירידה בתעסוקה מתרחשת במקביל לסימני האטה בענף הנדל"ן, ובהם ירידה בהתחלות ובגמר הבנייה, ירידות במחירי הדירות והצטברות מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו. באוצר אומרים כי בנסיבות אלה יש לבחון מחדש את המדיניות להגדלת מספר העובדים הזרים, תוך התחשבות בהשלכות האפשריות שלה על תעסוקת העובדים הישראלים.

ממחסור חריף לשיא בתעסוקה

עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל התבסס ענף הבינוי בישראל על שילוב של עובדים ישראלים, פלסטינים וזרים. ההגבלות שהוטלו על כניסת עובדים פלסטינים בעקבות המלחמה הובילו לפגיעה מיידית בתעסוקה בענף. על פי הנתונים, ברבעון הרביעי של 2023 צנח מספר המועסקים לכ-235 אלף בלבד, ירידה של כ-124 אלף עובדים לעומת התקופה שקדמה למלחמה. מדובר ברמת תעסוקה הדומה לזו שנרשמה בענף כעשור קודם לכן, בשנת 2013.
אלא שבמהלך השנים 2024 ו-2025 נרשמה התאוששות מהירה יחסית. מספר המועסקים בענף טיפס בהדרגה והגיע בסוף 2025 לכ-387 אלף עובדים, הרמה הגבוהה ביותר בתקופה שנבחנה בסקירה, וכ-8% מעל הרמה שנרשמה ערב המלחמה. ההתאוששות התבססה הן על גידול משמעותי במספר העובדים הזרים והן על עלייה בתעסוקה המקומית, ובפרט בקרב ערבים ישראלים.
המגמה השתנתה בתחילת 2026, על רקע התעצמות העימות הצבאי מול איראן. ברבעון הראשון נרשמה ירידה מחודשת בתעסוקה בענף, אך בניגוד לענפים אחרים במשק, שהתאוששו לאחר העימות, בענף הבינוי נותר מספר המועסקים נמוך יחסית גם ברבעון השני. מספר העובדים הישראלים ירד מכ-284 אלף בסוף 2025 לכ-235 אלף בסוף המחצית הראשונה של 2026, צניחה של כ-17%. ברבעון השלישי נרשמה התאוששות, ומספרם עלה לכ-264 אלף בספטמבר, אך עדיין נותר נמוך משמעותית מרמתו בסוף השנה שעברה.
אחד הממצאים הבולטים בסקירה נוגע לשינוי בהרכב כוח האדם בענף בעקבות הפסקת כניסתם של מרבית העובדים הפלסטינים. ערב המלחמה, ברבעון השלישי של 2023, הועסקו בענף כ-109 אלף עובדים פלסטינים, שהיוו כ-31% מכלל המועסקים. ברבעון הרביעי של אותה שנה צנח מספרם לכ-6,000 בלבד, ירידה של כ-94%.
מאז נרשמה התאוששות מוגבלת, בין היתר בעקבות חזרה חלקית של עובדים, בעיקר בתחומי יהודה ושומרון. ברבעון השני של 2026 הגיע מספר העובדים הפלסטינים לכ-21 אלף, שהיוו כ-6% בלבד מהמועסקים בענף. במקביל, חל גידול חד במספר העובדים הזרים. מכ-30 אלף עובדים ערב המלחמה עלה מספרם לכ-89 אלף ברבעון השני של 2026, תוספת של כ-59 אלף עובדים. חלקם בכלל המועסקים בענף זינק מכ-9% לכ-26%, כמעט פי שלושה.
העלייה נבעה בין היתר מהחלטות הממשלה להגדיל את מכסות העובדים הזרים כדי להתמודד עם המחסור בכוח אדם שנוצר בעקבות המלחמה. לפי הסקירה, נכון לאוגוסט 2026 עמדה המכסה לענף הבינוי על כ-116 אלף עובדים, כולל פלסטינים, לעומת כ-30 אלף עובדים זרים ערב המלחמה.
גם בקרב העובדים הערבים הישראלים נרשמו שינויים משמעותיים. חלקם מכלל המועסקים בענף עלה מכ-26% ערב המלחמה לכ-37% בסוף 2025, אולם במחצית הראשונה של 2026 התהפכה המגמה, וברבעון השני ירד שיעורם לכ-32%.

ההאטה בשוק הדיור משפיעה

נתון נוסף שעולה מהסקירה נוגע להיקף שעות העבודה. ברבעון השני של 2026 עבדו העובדים הזרים בענף כ-48 שעות בשבוע בממוצע, לעומת כ-37 שעות בקרב עובדים ישראלים וכ-41 שעות בקרב עובדים פלסטינים. כלומר, העובדים הזרים עבדו בממוצע כ-11 שעות שבועיות יותר מהישראלים וכ-7 שעות יותר מהפלסטינים, פער שעשוי להוביל לתפוקה גבוהה יותר לעובד זר. עם זאת, למרות הגידול במספר העובדים הזרים, סך שעות העבודה בענף נותר נמוך בהשוואה לסוף 2025.
באוצר מציינים כי הירידה בתעסוקה בענף לא נובעת בהכרח רק משינויים בהרכב כוח האדם, אלא עשויה לשקף גם התמתנות בפעילות הבנייה עצמה. במהלך הרבעונים הראשונים של 2026 נרשמה ירידה בהתחלות ובגמר הבנייה, שעשויה להעיד על צמצום הביקוש לעובדים. זאת, לצד אינדיקציות לקשיים תזרימיים של חלק מהקבלנים ועלייה בסיכון בענף, בין היתר בשל גידול בהיקף הפרויקטים שבהם קצב הבנייה מהיר מקצב מכירת הדירות.
לכך מצטרפת העלייה במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) המובאים בסקירה, מאז 2022 הוכפל מספר הדירות החדשות המיועדות למכירה שטרם נמכרו. ייתכן שהירידה בביקוש לדירות וההאטה בפעילות היזמית מתחילות להשפיע גם על שוק העבודה בענף. במצב כזה, המשך הגדלת מספר העובדים הזרים עשוי להתקיים במקביל לצמצום במספר המועסקים הישראלים.
לדברי החוקרים, "על רקע הירידה הפוטנציאלית בביקוש לעובדים בענף וירידה משמעותית בתעסוקה המקומית, יש מקום לבחון מחדש את המדיניות הקיימת של הגדלת מספר העובדים הזרים בענף, וזאת תוך לקיחה בחשבון של השפעתה על תעסוקתם של עובדים מקומיים".