12 העשירים ביותר בעולם מחזיקים ב-2.635 טריליון דולר, יותר מהונם של מחצית מאוכלוסיית העולם, כך עולה מדוח האי-שוויון השנתי של אוקספם שפורסם עם פתיחת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. לפי הדוח, העושר המשותף של כ-3,000 מיליארדרים הגיע ל-18.3 טריליון דולר בשנת 2025 - עלייה שנתית של 16% וזינוק של 81% מאז 2020.
עוד לפי הדוח, 2.5 טריליון דולר התווספו להונם של המיליארדרים בשנה שעברה, סכום השווה לעושרם של 4.1 מיליארד האנשים העניים ביותר. במקביל, אחד מכל ארבעה אנשים מתקשה להשיג מזון, וכמעט מחצית מאוכלוסיית העולם חיה בעוני.
"הפער ההולך וגדל בין העשירים לשאר האוכלוסייה יוצר במקביל גירעון פוליטי מסוכן ביותר ובלתי בר-קיימא", אמר אמיתאב בהאר, מנכ"ל אוקספם, לפי CNBC. לדבריו, "ההשפעה העצומה שיש לעשירים ביותר על הפוליטיקאים, הכלכלות והתקשורת שלנו, פוגעת במאמצים לצמצם את העוני".
הכוח הכלכלי מתורגם לכוח פוליטי
הדוח, שאורכו 88 עמודים, העריך כי סיכוייו של מיליארדר להיבחר לתפקיד ציבורי גבוהים פי 4,000 מאלה של אזרח מן השורה. עוד נכתב כי מיליארדרים מחזיקים ביותר ממחצית מחברות התקשורת הגדולות ובכל פלטפורמות המדיה החברתית הגדולות. 100 משפחות עשירות בארה"ב הוציאו 2.6 מיליארד דולר במהלך המרוץ לנשיאות האחרון, והן סיפקו שישית מכלל הכספים שגויסו לקמפיין.
"הכוח הכלכלי של העשירים ביותר מתורגם יותר ויותר לכוח פוליטי ומערער עוד יותר את הדמוקרטיה", הזהירה שרלוט בקר, חברה במועצת המנהלים של אוקספם. הניתוח כינה את התופעה "השתלטות פוליטית", שבה לובינג להקלות במס, להחלשת חוקי ההגבלים העסקיים ולהקלה בפיקוח מגדיל את הון העשירים, אשר מממן אז עוד לובינג.
אילון מאסק יושב בראש פירמידת עשירי העולם - והפך לאדם הראשון שהונו האישי עלה על 500 מיליארד דולר. לפי הדוח, מאסק מרוויח בארבע שניות את מה שאדם ממוצע מרוויח בשנה. אוקספם ציין את העלייה בשווי הבינה המלאכותית כרווח נוסף למשקיעים עשירים.
המדיניות עוצרת את צמצום העוני
עוד נכתב בדוח כי 3.83 מיליארד בני אדם – 48% מאוכלוסיית העולם – חיו בעוני בשנת 2022, וכי צמצמום העוני בעולם נעצר. אוקספם גם הזהירה כי סגירתה של סוכנות הסיוע האמריקנית USAID על ידי הנשיא דונלד טראמפ עלולה לגרום ליותר מ-14 מיליון מקרי מוות נוספים במדינות העניות ביותר עד 2030. הם חישבו כי הרווח מהעושר בשנת 2025 לבדו יכול היה לתת לכל אדם על פני כדור הארץ 250 דולר, ועדיין להשאיר את המיליארדרים עשירים יותר ב-500 מיליארד דולר.
אוקספם האשים בחירות מדיניות כגון קיצוצים במס ואכיפה רופפת של חוקי התחרות. הוא קרא לממשלות לנסח תוכניות לצמצום אי-השוויון, להעלות את המיסים על עושר קיצוני ולהחמיר את הכללים בנוגע ללובינג ומימון קמפיינים. בארצות הברית, מדיניות שנתמכת על ידי העשירים ביותר נהנית מסיכוי של 45% להתקבל, בעוד שההתנגדות אליה מצד העשירים ביותר מצמצמת את הסיכויים ל-18%.
אוקספם ביקש מממשלות להעלות את שיעור המס המרבי ולהנהיג מס על מיליארדרים, והארגון הפעיל לחץ בינלאומי לתיאום מסים על הון ודרישות גילוי נאות מחמירות יותר. עד שיינקטו צעדים אלה, אוקספם הזהיר מפני "עשור של מיליארדרים" ואמר כי המגמות הנוכחיות מספקות "קרקע פורייה לכוחות אנטי-דמוקרטיים".
