התחזקותו הרבה של השקל מול הדולר, שהערימה בחודשים האחרונים קשיים מרובים על ענפי התעשייה וההייטק, הביאה היום לפרסום תוכנית סיוע שנהגתה במשרד האוצר, בשיתוף עם ראשי ענפי ההייטק והתעשייה. התוכנית הוגדרה כמתווה לחיזוק ענפי הייצוא וההייטק בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, סכום לא גבוה במיוחד שנועד לסייע למפעלים הרבים שנקלעו לקשיים וגם להפסדים וסגירת קווי ייצור ברחבי הארץ.
עם זאת, דווקא דרישתם העיקרית של היצואנים, התעשיינים וראשי ענף ההייטק לאפשר להם לשלם את המיסים מעתה בדולרים, לא נענתה לפי שעה ובאוצר מתקיימים דיונים אם להיענות לה. כפי שנודע צפוי שתהיה כנראה היענות חלקית בלבד לחברות גדולות מסוימות שנפגעו בעיקר מהיחלשות הדולר בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע היום (שלישי) כי הוא מאמץ את המלצות הצוות שמינה לבחינת מענה לענף ההייטק ברקע התחזקות השקל: חיזוק ותמיכה בהייטק, השקעות בתעשייה, הכשרות עובדים והרחבת הטבות המס לעידוד השקעות. זאת כאמור ברקע הייסוף הגבוה והמהיר של השקל בחודשים האחרונים, ולאחר שבועות של קיום שיח פתוח עם נציגי השוק, בהם חברות הזנק, חברות צמיחה, חברות רב לאומיות, קרנות השקעה ונציגי התעשייה.
המתווה, שגיבש הצוות במשרד האוצר עם רשות החדשנות לאחר שחבריו קיימו גם מגעים עם ראשי התאחדות התעשיינים, כולל צעדים מיידים לחיזוק ענף ההייטק, בהם:
- במסגרת התוכנית יוקצו כמיליארד שקל למסלול סיוע מהיר לחברות בשלבי הזנק וצמיחה, באמצעות מענקים כנגד הוצאות שלהם. כך למשל מפעל שירכוש השקעה במכונה שיוכח שהיא דרושה כעת במיליון שקלים יוכל לקבל השתתפות של חצי מיליון שקלים מהמדינה. הכוונה היא לאפשר את המשך הצמיחה ושימור הפעילות בישראל.
- תוקם ועדה בין משרדית שתבצע בחינת עומק של שימור התחרותיות של ענף ההייטק הישראלי בעולם, ותיבחן שינויים מבניים לקראת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2027.
- המתווה הנוכחי מצטרף לשורת צעדים שנקטה הממשלה בתקופה האחרונה לחיזוק הענף, ובהם הרחבת זיכויי המס למחקר ופיתוח במסגרת החוק לעידוד מחקר ופיתוח, הקמת קרן "יוזמה" לעידוד השקעות מוסדיות בהייטק בהיקף של 580 מיליון שקל, ותוכנית לאומית לבינה מלאכותית בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, הכוללת השקעה במחשוב-על ופיתוח הון אנושי, לצד פעילותה השוטפת של רשות החדשנות.
הצעדים שסוכמו לחיזוק ענף התעשייה נמוכים יחסית והם:
- במסגרת התוכנית יושקעו 175 מיליון שקל במיכון ובציוד מתקדם לתעשייה באמצעות מענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ומסלול פריון וייצור מתקדם.
- הקצאת סכום של 25 מיליון שקל לתמיכה ביצואנים באמצעות הרחבת פעילות מכון הייצוא ומענקים.
- יוקצו 10 מיליון שקל להכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים, עם השמה לעובדים במשרות בפריון גבוה.
- תורחב הטבת הפחת המואץ לחברות תעשייה ייצואניות בעלות מוערכת של כ-360 מיליון שקל.
באוצר אמרו היום כי "המתווה שגובש מבטא את מחויבות הממשלה לשמור על כושר התחרות של הייצוא הישראלי, לחזק את התעשייה המקומית, ולהבטיח את המשך צמיחתם של מנועי הצמיחה המרכזיים של המשק גם בתקופה של תנודתיות בשער החליפין.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ציין כי "הגבנו מהר להתפתחויות. אני מצפה שגם בנק ישראל יירתם לאתגר ויגיב למתרחש. אני אומר לכל החברות והמשקיעים בתחום: מדינת ישראל נמצאת בפריחה כלכלית. מי שישקיע כאן ירוויח הרבה כסף. המשק שלנו בדרך לצמיחה ופריחה גדולה יותר ממה שראינו".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות ציין כי "ההייטק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של ישראל ומהווה 18.3 אחוז מהתמ"ג ו-58 אחוז מהייצוא. המימון הזה יעניק לסטארטאפים ולחברות צמיחה בגודל בינוני יכולת להתמודד עם שינויים אלו ויסייע לחזק את האטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעות במחקר ופיתוח, גם בתנאי השוק המשתנים. בשבועות הקרובים נעמיד לרשות החברות מסלולים מהירים, שבאמצעותם נשקיע בחברות בשלבי ההזנק והצמיחה".
נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי: "התוכנית שהוצגה היום הינה נדבך חשוב במסגרת תכנון רב שנתי להבטחת תחרותיות המשק ועלינו להמשיך ולפעול יחד במטרה לגבש את צעדי ההמשך הנדרשים לחיסון המשק. יש להדגיש כי על מנת להבטיח הצלחה בטווח הארוך יש להמשיך לתכנון ארוך טווח במסגרתו יש להרחיב ולהתאים את התוכנית כך שתספק מענה ראוי לעומק הפגיעה בתעשייה".





