בית המשפט דחה בקשה של בני זוג עם ילדים לבטל כתב אישום שהוגש נגדם על ידי עיריית תל אביב. זאת, לאחר שהשניים הציבו מיגונית קטנה בחצר ביתם (שעדיין נמצאת במקום) במטרה להגן על בני המשפחה מפני מתקפת טילים. "אני מוצאת להעיר שהטענות של הנאשמים בדבר היעדר מיגון באזור מגוריהם נוגעות אל הלב, ואינני מקלה בהן ראש", כתבה השופטת בהחלטתה, אולם בפסק הדין המנומק היא פורטת את הסיבות לכך שהחליטה לדחות את הבקשה.
"הקושי שמתארים הנאשמים הוא בלתי נתפס, ואני מבינה שהוא מדיר שינה מעיניהם", נכתב בפסק הדין. "בלי לקבוע בכך מסמרות, ייתכן שישנן ערכאות אחרות שיוכלו לדון בסוגיות הרוחביות של בעיית המיגון שמתעוררת בתיק שלפניי, ואולם, עם כל ההבנה לקושי, לא אוכל להורות על ביטול כתב האישום ובתוך כך מתן היתר לבנייה שנעשתה שלא כדין".
החלטת השופטת ניתנה ב-18 בינואר השנה, בטרם החל המבצע הנוכחי מול איראן, והתייחסה לכתב אישום שהוגש באוקטובר 2025 המייחס לבני הזוג הקמת מבנה ללא היתר בשטח של 6.3 מ"ר, בחצר הפרטית של בית חד-קומתי. הזוג, המיוצג על ידי השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסט ועו"ד חיותה רובינשטיין, הגיש לבית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב בקשה לביטול כתב האישום בטענה של הגנה מן הצדק. כלומר, טענתם הייתה כי גם אם יוחלט שאכן עברו על החוק, אין זה הוגן לנהל נגדם הליך פלילי, מאחר והגשת כתב האישום עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות.
"ציון לשבח במקום העמדה לדין"
בני הזוג, שמתגוררים בשכונת הדר יוסף בתל אביב, טענו עוד בטרם החלה המלחמה הנוכחית מול איראן כי אין מדובר במבנה, אלא במיגונית ניידת קטנה, שהוצבה כדי להגן על חייהם ועל שלומם של שני ילדיהם הקטנים מפני איומי הטילים והמלחמה, והוסיפו כי המיגונית שימשה לעיתים גם את שכניהם - בין היתר משום שאין בקרבת מקום מקלט או ממ"ד. לטענת בני הזוג, עיריית תל אביב כשלה בתפקידה לספק מיגון מתאים לתושבים. "הרשויות לא דאגו למיגון נגד הטילים העוצמתיים", נכתב בבקשה מטעמם. "בהיעדר מקלט או מיגון להגנה על חיי התושבים הגרים בסמוך, הצבת מיגונית על ידי דייר אינה צריכה להוות שיקול להעמדה לדין - אלא להפך - לציון לשבח".
למעשה, טוענים השניים, עצם המטרה שלשמה הוצבה המיגונית, לצד המחדל של העירייה בהצגת פתרונות מיגון, מקימים הגנה מן הצדק המחייבת ביטול כתב האישום. בני הזוג הוסיפו וטענו כי הצבת ממ"ד מחייבת היתר בנייה, וכי גודל החצר אינו מאפשר את הקמתו של ממ"ד תקני, שנדרש עבורו גודל מינימלי. הצבת מיגונית, לעומת זאת, אינה מחייבת היתר בנייה, ולדברי בני הזוג, כך נוהגות רשויות מקומיות במקרים דומים, לרבות עיריית תל אביב. לפיכך, נטען כי אין למנוע מהנאשמים להציב מיגונית בחצר ביתם הפרטי.
השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסטצילום: איציק בירוהוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, שהגישה נגד בני הזוג את כתב האישום, לא חלקה על הטענה שמדובר במיגונית קטנה, ואפילו שיתפה את בית המשפט בכך שהייתה נכונה להציע לנאשמים בתיק זה הסדר מותנה, לנוכח גודלו הצנוע של המבנה. יחד עם זאת, נטען כי מדובר בבנייה הדורשת היתר לפי חוק התכנון והבנייה.
הוועדה המקומית דחתה את הטענות ביחס לטיב הבנייה וביחס למדיניות העירייה לגבי התקנת מיגוניות בשטחים הציבוריים, וטענה כי הצבת מיגונית כזו אינה מקימה הגנה מן הצדק, וממילא זו לא הוכחה על ידי בני הזוג. עוד נטען מטעם העירייה כי על פי ההצעה שנשלחה לנאשמים, הם נדרשו לסלק את המבנה ולשלם תשלום לוועדה המקומית ובכך לפטור עצמם מהגשת כתב אישום, ואולם הם "העדיפו להתעלם מפניות של הרשות, תוך המשך ביצוע העבירה על החוק". כמו כן, נטען כי הטענה לאכיפה בררנית היא טענה נפסדת.
בתחילת השנה הנוכחית הוסיפו בני הזוג וטענו בפני בית המשפט כי מדובר במיגונית קטנה עד מאוד, וציינו כי היא ממוקמת סמוך לאתרים אסטרטגיים של מדינת ישראל, שלדעתם עשויים להוות יעד לטילים של מדינות אויב. הם שבו והדגישו את חיוניותה של המיגונית להצלת חיים, חזרו על טענותיהם בדבר מחדליה של המאשימה בהצגת פתרונות מיגון, וטענו כי אין מקום לאפשר הריסה של הבנייה בתקופה מתוחה מעין זו.
"בנייה בלתי חוקית"
השופטת נגה בליקשטיין שחורי קבעה כי היא דוחה את בקשתם של הנאשמים למחיקת כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק. השופטת קבעה כי אין חולק שמדובר בבנייה שנעשתה ללא היתר, והוסיפה כי על פניו, מדובר בעבירה על חוק התכנון והבנייה. "אני מוכנה לצאת מנקודת הנחה כעמדת הנאשמים כי מדובר במיגונית ניידת, שבנייתה, אפילו אם מהווה עבירה, נועדה לצורך החיוני של שמירה על בטיחותם", כתבה השופטת. "אני מניחה לצורך העניין בצד את הסוגיות הקשורות באינטרס הכלכלי של השבחת הנכס, כאשר אף אחד מהצדדים לא שם על כך את הדגש. השאלה היא אפוא האם עצם העובדה שמדובר בבנייה שנעשתה למטרת מיגון ביתם של הנאשמים, הורים לילדים קטנים, בהיעדר פתרון מיגון חלופי, מקימה להם הגנה מן הצדק. לטעמי, התשובה שלילית.
"בית המשפט אינו יכול להתיר לנאשמים את הבנייה הזו, חרף הוראות החוק הברורות, בדרך של ביטול כתב האישום שהוגש לגבי אותה הבנייה. מתן פטור מאחריות פלילית בשל מטרת המבנה עלול ליצור 'מסלול עוקף' למוסדות התכנון שקבע המחוקק ולפגוע במדיניות המשפטית הראויה... הגשת כתב האישום במקרה הנוכחי אינה סוטה מהמדיניות הנוהגת ברשויות האכיפה ובבתי המשפט... אשר לטענה בדבר הצבת מיגוניות על ידי הרשות עצמה בלי שאלו נאכפות - הטענה נטענה באופן כוללני, בלי להפנות למיגונית ספציפית שלפי הטענה אינה עומדת בדיני התכנון והבנייה". המשך הדיון בתיק נקבע ליוני 2026.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בתל אביב-יפו קיימים מאות מרחבים מוגנים, כולל כ-286 מקלטים ציבוריים ו-161 חניונים תת-קרקעיים שאושרו כמקומות מוגנים. עיריית תל אביב-יפו רואה חשיבות רבה במיגון הבניינים בעיר. הן העירייה והן המדינה פעלו רבות כדי לקדם ולתמרץ מיגון של מבנים. עם זאת, במקרה הנ"ל מדובר בבנייה בלתי חוקית שנדרש לה היתר בנייה, כפי שגם קבע בית המשפט".
