עלות שכרו של יו"ר הסתדרות העובדים ארנון בר דוד בשנת 2023 עמדה על 1.035 מיליון שקל. העלות מורכבת משכר שנתי ברוטו של 756 אלף שקל, שהם 63 אלף שקל בחודש, וכן הטבות נוספות כמו חסכונות פנסיוניים והחזרי הוצאות על ליסינג ודלק בגובה של כ-280 אלף שקל. כך עולה מהדו"חות הכספיים של ההסתדרות לשנת 2023 – האחרונים שפורסמו.
מדובר בדו"חות שאינם גלויים לציבור, לאור העבודה שההסתדרות היא אגודה עותומנית, והם ניתנים לעיון רק לחברי הסתדרות בהזמנה מראש. הדו"חות פורסמו בעקבות בקשת חופש מידע של העיתונאי העצמאי עמרי קלישר, והועלו למאגר המענים "מידע לעם".
על פי הדו"ח, בר דוד הוא מקבל השכר הגבוה בארגון. אחריו בחמישייה הפותחת של מקבלי השכר הגבוה נמצאים מ"מ היו"ר רועי יעקב עם 963 אלף שקל בשנה, מתוכם 710 אלף שקל כשכר ברוטו (59 אלף שקל ברוטו בחודש) והשאר בהטבות; יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי עם 946 אלף שקל בשנה, מתוכם 706 אלף שקל כשכר ברוטו (58 אלף שקל בחודש) והשאר בהטבות; היועץ המשפטי להסתדרות יחיאל שמיר שמקבל 933 אלף שקל בשנה, מתוכם 696 אלף שקל כשכר ברוטו (58 אלף שקל בחודש) והשאר בהטבות; ויו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל עם 932 אלף שקל בשנה, מהם 695 אלף שקל ברוטו (57 אלף שקל בחודש) ו-237 אלף שקל בהטבות.
שכר לא מפוקח
על ההסתדרות חלה לפי החוק חובה לפרסם רק פירוט אודות חמשת מקבלי השכר הגבוה באגודה, בדומה לעמותות. עם זאת, מדובר במנגנון לצורך שקיפות וביקורת פנימית בלבד, משום שלא חלה הגבלה הדומה למשל למגבלת השכר בחברות הממשלתיות, ושכר זה אינו מפוקח על ידי החשב הכללי.
שכרם של כל אחד מחמשת הבכירים בהסתדרות גבוה באלפי שקלים מרף שכר מנכ"ל ברוטו בחברה ממשלתית בסיווג העסקי השני בגובהו (רמה 10), שעומד נכון לינואר 2024 על 56,211 שקל בחודש, ללא הטבות ובונוסים. חברות ממשלתיות כמו הדואר, רכבת ישראל ומקורות נמצאות בדירוג 10. עם זאת, ביחס לרף שכר מנכ"ל בחברות הממשלתיות בדירוג הגבוה ביותר (10.1 עסקי), כמו התעשייה האווירית, חברת החשמל ורפא"ל, שכרם של חמשת הבכירים נמוך באלפי שקלים. הרף בחברות אלה עומד על 71,094 שקל ברוטו לחודש, נכון לינואר 2024.
דו"חות ההסתדרות מגלים גם את היקף גביית דמי החבר ודמי הטיפול מכ-800 אלף חבריה – מקור ההכנסות הכמעט יחיד של ההסתדרות. אלה עמדו על 866 מיליון שקל ב-2023, לעומת 769 מיליון שקל ב-2022. בשנת 2023 עמדו הוצאות ההסתדרות על 808 מיליון שקל, לעומת 756 מיליון שקל ב-2022.
אחד מסעיפי ההוצאות העמומים בדו"חות הכספיים הוא סעיף "פעולות למאבק ביוקר המחיה", שעמד על 14.2 מיליון שקל ב-2023, ו-15.6 ב-2022. לשאלה למה בדיוק הופנו הכספים נמסר מההסתדרות: "סעיף תקציבי זה יועד לסבסוד מארזי מזון במסגרת הפיילוט שנערך לקראת הקמת הסופר החברתי (דבר שקרה שנה לאחר מכן, ב-2024)". מדובר בפרויקט למכירת מאות מוצרים במחירים מסובסדים.
הקצבה לתנועת נוער
סעיף עמום נוסף הוא "הקצבות לאחרים", שעמד על 32 מיליון שקל ב-2023 לעומת 29 מיליון שקל ב-2022. מההסתדרות נמסר במענה לשאלה מה כולל הסעיף כי "מדובר בהעברות ותמיכות תקציביות לגופים אחרים בעלי זיקה להסתדרות ולפעילותה, כשההקצבות העיקריות בסעיף הן: כ-18 מיליון שקל לתנועת הנוער העובד והלומד; כ-3 מיליון שקל לוועדי העובדים בהסתדרות (מטה+מרחבים); 1.7 מיליון שקל - הקצבה לפעולות ורווחת גמלאים וגמלאיות; 1.2 מיליון שקל לטובת תשלומים לאיגודים וקונפדרציות בחו"ל שההסתדרות היא חלק מהן; והקצבות ותשלומים נוספים שמיועדים למגוון פעולות לרווחת העובדים".
עוד נמסר מההסתדרות: "הדו"חות ל-2024 טרם אושרו במוסדות ההסתדרות. הזכות לעיין בדו"חות הכספיים פתוחה בפני כל חברי הסתדרות. את הבקשה לעיון בדו"ח ניתן להגיש דרך אתר האינטרנט של הארגון. בכפוף לעמידת הפונה בתנאי הזכאות יישלחו לפונה דו"חות על הפעילות ועל תזרים המזומנים, יחד עם הזמנה ותיאום מועד לשם עיון בדו"ח הכספי המלא במשרדי הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב או באחד ממשרדי ההסתדרות במרחב הקרוב למקום מגוריו. נוהל זה עומד בתקנות ונועד לאזן את האינטרס החברתי, בין שיפור השקיפות למניעת פגיעה אפשרית בכוח המיקוח של ההסתדרות מול ארגוני מעסיקים".
