הימים שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, ובמיוחד תחת צילה של מלחמת "חרבות ברזל" והמלחמה מול אירן, מביאים איתם לא רק מטען רגשי רב אלא גם שאלות משפטיות ובירוקרטיות מורכבות. האם מקום העבודה מחויב לקצר את יום העבודה? מי זכאי להכרה כחלל צה"ל ומי כחלל פעולות איבה ומהן הזכויות של ארוסת לוחם שנהרג?
ynet גיבש באמצעות עו"ד רן כהן רוכברגר, אל"ם במיל', לשעבר הסנגור הצבאי הראשי, וכיום בעל משרד העוסק בדיני צבאי וביטחון ועו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי, מדריך המרכז מידע עדכני בתחום דיני עבודה ביום הזיכרון ועד השינויים הדרמטיים שנערכו באגף השיקום כדי להקל על פצועי המלחמה.
האם יום הזיכרון הוא יום עבודה רגיל?
עו"ד שירה להט מסבירה כי יום הזיכרון לחללי צה"ל וחללי פעולות האיבה מוגדר כיום זיכרון רשמי של המדינה, ולא כיום שבתון במובן של איסור עבודה כללי. בגלל שזה יום לפני חג (ערב חג), אורך יום העבודה ביום הזיכרון הוא קצר בשעה אחת מיום העבודה רגיל, כמובן מבלי ששכרם של העובדים יופחת בשל כך. במקומות עבודה רבים, ובמיוחד במגזר הציבורי, יש נהלים או הוראות מיטיבות לגבי עבודה או היעדרות ביום הזיכרון.
"מי שמבקשים לנצל חופשה שנתית ביום הזיכרון, במקרה של יציאה לחופש ביום הזיכרון, יכול המעביד לחייב את העובד ביום חופשה מלא, למרות שיום העבודה קצר יותר מכרגיל. מעסיקים גם רשאים להודיע לעובדיהם על חופשה מרוכזת ביום הזיכרון, וגם אז לנכות לעובדים יום חופשה מלא", מציינת עו"ד להט.
מה לגבי היעדרות ביום הזיכרון של בני משפחה שכולה?
קרובי משפחה של חללי צה"ל וחללי פעולות האיבה רשאים להעדר מהעבודה ביום הזיכרון, ללא ניכוי משכרם או מימי החופשה שלהם. קרובי המשפחה הזכאים הם: הורים, הורי הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים ואחיות. עובדים אחרים יכולים לבחור לנצל חופש ביום הזה, ואם הם מודיעים על כך למעסיק מספיק זמן מראש כנדרש בחוק, המעסיק לא יכול לסרב לבקשתם לחופשה ביום הזה. ישנם הסכמים קיבוצים המעניקים לעובדים הטבות נוספות בימים אלה.
מה דומה ומה שונה לפי החוק בין משפחת חלל צה"ל לבין משפחת חלל פעולת איבה?
עו"ד רן כהן רוכברגר מסביר כי "בצד המעשי, יש שוני בגורם המטפל, במסגרת החקיקתית שמסדירה את דרכי הטיפול ובהיבטי הנצחה וזיכרון. משפחות חללי צה"ל מוכרות על ידי קציני התגמולים באגף למשפחות והנצחה במשרד הביטחון לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, בעוד שמשפחות חללי פעולות איבה מוכרות על ידי הביטוח הלאומי לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. הזכויות הכלכליות זהות בעיקרן, אך בהיבטי ההנצחה והזיכרון קיים שוני מהותי - הליווי של משפחות חללי צה"ל נעשה על ידי קצינות וקציני הנפגעים, בעוד שהליווי של משפחות חללי פעולות האיבה נעשה על ידי עובדים סוציאליים מטעם הביטוח הלאומי. מי שהוכר כחלל צה"ל זכאי לקבורה בחלקה צבאית, עם מצבה צבאית, הלוויה צבאית וטקסי זיכרון צבאיים רשמיים מדי שנה. בנסיבות מסוימות, באפשרות משפחות חללי פעולות איבה ונפגעי פעולות איבה להגיש תביעה נזיקית אזרחית נגד הרשות הפלסטינית בכפוף להוכחת היותה מתגמלת של מעשה העוולה מכוח החוק לפיצוי קורבנות טרור".
מתי יוכר אדם שנהרג כחלל צה"ל?
עו"ד רן כהן רוכברגר מסביר כי הכרה באדם כחלל צה"ל מתבצעת על יסוד חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, כאשר הקריטריון העיקרי הוא הקשר הסיבתי בין המוות לבית השירות הצבאי. "ככלל, חיילים שנפטרו בעת שהיו במהלך שירות פעיל - בין אם בקרב, בתאונה, ממלחמה או בנסיבות אחרות - יוכרו כחללי צה"ל. הכרה תינתן גם כאשר חייל נפטר שלא במהלך שירות פעיל, כאשר הפטירה נגרמה כתוצאה מחבלה או מחלה שאירעו בעקבות השירות ובמהלכו - כשהפטירה נגרמה בהמשך עם קשר סיבתי לכך. במצב כזה, כמו פטירה של נכה צה"ל שנפטר עקב נכותו, ההכרה תהיה כחייל שנספה במערכה. במסגרת זו נכנסו גם מקרים טראגיים שבהם שלחו יד בנפשם מי שסבלו מפוסט טראומה בעקבות השירות. אם מדובר במשרתי קבע, ההכרה מצומצמת יותר והיא מצריכה שהחבלה תיחשב "חבלת שירות", שהיא חבלה שהתרחשה בפעילות מבצעית או באימון מבצעי, או באירוע אחר בעל אופי ייחודי לשירות הצבאי, או "מחלת שירות" על בסיס תבחינים מסוימים, ולא רק במהלך תנאים "רגילים" של השירות".
עוד מציין עו"ד כהן רוכברגר כי "החוק היבש מחייב לכאורה גיוס רשמי על מנת להכיר באדם כחלל צה"ל, ואילו בשביעי באוקטובר, וגם בהמשך, היו טרגדיות שבהן נפגעו מי שלא חוילו בפועל, בין אם לא המתינו לצו גיוס פורמלי, ובין אם מסיבות מגוונות אחרות והמערכת סירבה להכיר בהם כבחללי צה"ל. במספר מקרים השאלות בעניין כאוב ורגיש זה מגיעות עד לבג״ץ על מנת שייתן הכרעה פרטנית או עקרונית בעניין".
מי זכאי להכרה כנפגע פעולות איבה?
עו"ד כהן רוכברגר מסביר כי ככלל, ההכרה ניתנת למי שנפגע מפעולה של כוחות עוינים לישראל או ארגון עוין, ואינו איש כוחות הביטחון שנפגע במסגרת שירותו. הזכאות להכרה כנפגע פעולות איבה נקבעת על פי זהות הנפגע, מיקום האירוע ואופי הפגיעה (בין אם פיזית או נפשית). ייתכנו מקרים של הכרה כנפגע פעולות איבה גם כאשר מדובר בפגיעה שאירעה מחוץ לישראל, אם הפעולה כוונה נגד ישראלים או נגד העם היהודי. בקשת ההכרה במקרים אלה מוגשת לביטוח לאומי, ומועברת לאישור "הרשות המאשרת" במשרד הביטחון לצורך קביעה האם האירוע אכן נחשב לפעולת איבה. חשוב להגיש את התביעה בתוך שנה מיום הפגיעה כדי לא לפגוע בזכויות.
מה לגבי הכרה בידועים בציבור ובארוסות של חיילים/חיילות שנפלו?
עו"ד כהן רוכברגר מציין כי במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ההכרה בבני זוג של חללי צה"ל וכוחות הביטחון עברה שינויים משמעותיים, בעיקר עבור קבוצת הארוסים והארוסות. על מנת לזכות בהכרה של ידועים בציבור, נדרש ככלל להוכיח שני תנאים מצטברים: חיי משפחה (ניהול מערכת יחסים זוגית המקבילה לחיי נישואין) וניהול משק בית משותף: מגורים תחת קורת גג אחת וניהול משק בית כלכלי משותף לפני הפטירה. בעקבות תיקון חקיקה במהלך המלחמה, על מנת לקבל הכרה כארוס/ה, נדרש להוכיח כוונה להינשא, שברגיל מוכיחים באמצעות איזה מהתבחינים הבאים: רישום ברבנות, קיום הצעת נישואין או מסיבת אירוסין שפורסמה וידועה למשפחה והתקשרות עם ספקי חתונה. מי שהוכרו כארוסות, זכאיות להטבות דומות לאלו של אלמנות צה"ל, אך לפרק זמן קצוב למשך חמש שנים ממועד הפטירה.
עו"ד שירה להטצילום: ניקי וסטפהלתביעות נכי צה"ל - מה השתנה מאז המלחמה במנגנון של אגף השיקום ?
מאז פרוץ המלחמה, אגף השיקום במשרד הביטחון ביצע שינויים משמעותיים במנגנון ההכרה והטיפול כדי להתמודד עם גל חסר תקדים של אלפי פצועים חדשים. לדברי עו"ד כהן רוכברגר השינוי המרכזי מתבסס על מדיניות של "שיקום לפני בירוקרטיה", שמטרתה להעניק טיפול מיידי עוד לפני סיום הליכי ההכרה הרשמיים, שכולל טיפול נפשי ורפואי מיד עם הגשת הבקשה, וכולל סל זכויות זמני ומענק אוטומטי עוד טרם קביעת אחוזי נכות. בנוסף כונן "מסלול ירוק", לפצועי המלחמה המאפשר השלמת הליכי הכרה בתוך זמן סביר.
עו״ד רן כהן רוכברגרצילום: איליה מלניקוביחד עם זאת, גם לאחר שורה של שיפורים, עו"ד כהן רוכברגר מציין כי המחסור בפסיכיאטרים בוועדות רפואיות מוביל לזמני המתנה בלתי סבירים.
עוד מציין עו"ד כהן רוכברגר כי רפורמת "נפש אחת" שהושקה ב2021 חוללה שינוי משמעותי בתהליך הטיפול בנפגעי פוסט טראומה במשרד הביטחון. "הרפורמה הביאה איתה מספר שינויים, וביניהם: "המסלול הירוק" שמאפשר קבלת מענה זמני מהיר יחסית עד לקביעת אחוזי הנכות, ביטול ה"חטטנות" הבירוקרטית בבחינת פרטי חיים אישיים כגון גיליונות ציונים בבית הספר ותיק רפואי מהילדות במטרה לשלול קשר סיבתי לשירות, הכרה במספר מחלות נלוות בעקבות הפוסט טראומה (כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב), וחשוב מכל - שיעורי הכרה גבוהים יותר מבעבר בעשרות אחוזים. למרות כל אלו עדיין נותרו אתגרים וחסמים משמעותיים. הוכחת הקשר הסיבתי, בין השירות למצב הנפשי, היא עדיין אתגר לא פשוט. קיימים עומסים כבדים ועוד חסמים".
