טבע, אסם, אלביט, אינטל, שטראוס-עלית, רפאל, אתא, ויטה, תלמה, נשר, אוברזון, ויסוצקי, זוגלובק. שמות שכיכבו וממשיכים לכבוש את מדורי הכלכלה. התעשייה הישראלית היא ללא ספק אחת מנקודות האור של מדינת ישראל בראשית השנה ה-78 לעצמאותה.
בהסתכלות על התעשייה הישראלית כיום, מתגלית למעשה תמונה מורכבת ומרתקת, שמספרת סיפור של כוח, חדשנות ורלוונטיות מתמשכת בכלכלה המודרנית. זוהי תעשייה, שמעסיקה קרוב ל־400 אלף איש, מניעה 12.2% מהתמ"ג הישראלי, והיא המעסיק השני הגדול ביותר בסקטור העסקי והרביעי בגודלו בכלל המשק. אך מעבר למספרים המרשימים, התעשייה הישראלית מייצגת משהו הרבה יותר עמוק - את הליבה של החוסן הלאומי שלנו.
עמוד התווך והלב הפועם של הכלכלה
התעשייה הישראלית היא לא רק מנוע כלכלי, אלא גם ליבה הפועם של הכלכלה והסמל לחדשנות וליכולת להתמודד עם אתגרים. היא כוללת מגוון רחב של תחומים, החל מתעשיות מסורתיות, כמו טקסטיל ומזון, ועד לתעשיות מתקדמות, כמו הייטק וביוטכנולוגיה. כל תחום בתעשייה הישראלית תורם את חלקו ליצירת כלכלה חזקה ומגוונת.
אחד המאפיינים הבולטים של התעשייה המקומית הוא החדשנות הטכנולוגית. ישראל נחשבת מהמדינות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. חברות ישראליות רבות מפתחות טכנולוגיות מתקדמות, שמשפיעות על תחומים רבים, כולל רפואה, חקלאות, ביטחון ואנרגיה, והחדשנות הזו לא רק משפרת את איכות החיים בישראל, אלא גם תורמת לכלכלה העולמית.
תעשיית ההייטק שלנו היא אחת התעשיות המובילות בעולם. חברות סטארט־אפ ישראליות רבות זוכות להצלחה בינלאומית ומושכות השקעות זרות.
תעשיית ההייטק תורמת רבות לתמ"ג המקומי, ומספקת מקומות עבודה רבים, כאשר כ־40% מהצמיחה בתוצר המדינה בשנים 2018-2023 נבעו מהייטק, שמהווה כחמישית מהתוצר של ישראל.
בנוסף היא מהווה מקור לגאווה לאומית ומציבה את ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית.
לאחרונה ראינו ביתר שאת עד כמה תעשיית הביטחון הישראלית היא אחת התעשיות החשובות ביותר במדינה, אם לא החשובה שבהן. היא כוללת חברות שמפתחות ומייצרות מערכות נשק מתקדמות, טכנולוגיות הגנה ואבטחה ומערכות מודיעין. תעשיית הביטחון תרמה רבות לביטחון הלאומי בעיקר בתקופת המלחמה, וסיפקה פתרונות חדשניים שסייעו להגן על המדינה ועל אזרחי ישראל מפני איומים חיצוניים ובכללם טילים באליסטיים שנורו.
לפי נתוני משרד הביטחון, התעשייה הביטחונית מעסיקה כ־45 אלף עובדים ישירים בישראל, ותורמת 7 שקלים לתוצר הישראלי על כל שקל של רכש. התעשייה הביטחונית אחראית על 13.2 מיליארד דולר בייצוא(!), ומהווה עוגן תעסוקה משמעותי בפריפריה.
לא פעם מותקפת תעשיית המזון בישראל על לא עוול בכפה. יוקר המחיה, שאכן קיים ומכאיב לכל כיס, מוציא את דיבתה של תעשיית המזון הישראלית שלא בצדק. תעשייה זו מגוונת וחדשנית, וכוללת חברות שמייצרות מוצרי מזון איכותיים ומתקדמים, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות לשיפור הייצור והאיכות. תעשיית המזון תורמת רבות לכלכלה הישראלית ומספקת מקומות עבודה רבים, וצפינו בכך כאשר בתקופת המלחמה היא המשיכה לייצר ולספק תחת אש את כל מה שנדרש, ובכך סיפקה למדפי הצבא והבתים בישראל את כל המוצרים הנדרשים.
שבירת המיתוסים
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר על התעשייה הישראלית הוא שהיא "מיושנת". אך המציאות רחוקה מכך. על־פי סקר של התאחדות התעשיינים, כ־97% מהמפעלים כבר הטמיעו טכנולוגיות ברצפת הייצור, וכ־80% הטמיעו או נמצאים בתהליך הטמעה של טכנולוגיות ייצור מתקדמות. מדובר בשילוב של רובוטיקה, אבטחת סייבר, מחשוב ענן והדפסה בתלת־ממד - כל הטכנולוגיות החדישות ביותר, שנוהגות לייחס עצמן ל"Industry 4.0", שמשלב טכנולוגיות מתקדמות ליצירת תהליכי ייצור חכמים ואוטומטיים. כיום חברות ישראליות רבות מפתחות פתרונות חדשניים שמשפיעים על תחומים רבים, כולל רפואה, חקלאות, ביטחון ואנרגיה. החדשנות הזו לא רק משפרת את איכות החיים בישראל, אלא גם תורמת לכלכלה העולמית.
מיתוס נוסף הוא שהתעשייה הולכת ונעלמת. הנתונים מספרים סיפור שונה לגמרי: המכירות של התעשייה זינקו בכ־44% בין 2014 ל־2024 (מ־415.8 מיליארד ש"ח ל־598.8 מיליארד ש"ח), הייצוא התעשייתי עלה ב־16% באותה התקופה, והפריון עלה ב־66% (!) בעשור האחרון בלבד.
לאור כל אלה ועוד, ניתן לקבוע שהתעשייה הישראלית היא תעשייה מתקדמת וחדשנית, שממשיכה לצמוח ולהתפתח, ולכן היא רחוקה מלהיות מיושנת, ומהווה דוגמה מצוינת לחדשנות טכנולוגית וליכולת להתמודד עם אתגרים כלכליים.
השכר והמיומנויות - הפתעות נעימות
בניגוד לתפיסה השגויה ששכר הוא נמוך בתעשייה, המציאות מראה תמונה שונה לחלוטין. התעשייה הישראלית מציעה למעשה את השכר הרביעי הגבוה ביותר במשק, עם ממוצע של 19,600 ש"ח לחודש. זאת לעומת השכר הממוצע במשק, שעמד באביב 2025 על 13,510 ש"ח לחודש. הפער הזה אינו מקרי, והוא נובע מהדרישה הגבוהה לכוח אדם מיומן ומקצועי בתעשייה.
התעשייה הישראלית דורשת עובדים בעלי מיומנויות גבוהות והכשרה מתקדמת. למעשה, בשנת 2024 היו בתעשייה בממוצע 13,611 משרות פנויות. משלח היד הנחוץ ביותר בתעשייה הוא מהנדסים, המהווים את הליבה של החדשנות הטכנולוגית והיעילות התפעולית. מהנדסים בתעשייה נדרשים להתמודד עם אתגרים מורכבים ולפתח פתרונות חדשניים, שמניעים את התעשייה קדימה. בנוסף למהנדסים יש צורך בעובדים מיומנים בתחומים נוספים, כמו טכנאים, מפעילי מכונות, מומחי סייבר ומנהלי פרויקטים.
הדרישה לכוח אדם מיומן אינה מוגבלת רק לתחום ההייטק. גם בתעשיות המסורתיות, כמו טקסטיל, מזון וחקלאות, יש צורך בעובדים בעלי מיומנויות גבוהות. הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברצפת הייצור דורשת הכשרה מתמדת והתאמה לשינויים טכנולוגיים מהירים. כך עובדים בתעשייה נדרשים ללמוד ולהתפתח באופן מתמיד כדי לשמור על רמת מקצועיות גבוהה.
בנוסף לשכר הגבוה התעשייה מציעה גם תנאי עבודה טובים והזדמנויות לפיתוח קריירה. עובדים בה נהנים מהכשרה מתמדת, אפשרויות קידום ותנאים סוציאליים טובים. התעשייה הישראלית משקיעה רבות בהון האנושי שלה, מתוך הבנה שהעובדים הם הנכס החשוב ביותר להצלחה ולצמיחה.
בינה מלאכותית כמנוע צמיחה
התעשייה הישראלית כבר בעיצומו של מהפך טכנולוגי. הטמעת הבינה המלאכותית מתרחשת במגוון רחב של תחומים - תחזוקה חזויה שמנתחת נתונים מחיישנים ומזהה תקלות לפני שהן קורות, בקרת איכות באמצעות ראייה ממוחשבת, ואלגוריתמים חכמים לניהול שרשראות אספקה ותכנון ייצור.
יותר מכך, טכנולוגיות אלו לא מיועדות להחליף עובדים, אלא להביא לשינוי סוג העבודה - 56% מהתעשיינים מדווחים, כי רובוטים משמשים ככלי משלים לעבודת העובדים.
התעשייה הביטחונית הישראלית היא קו ההגנה האחרון של מדינת ישראל, ומבטיחה עצמאות ביטחונית. האירועים האחרונים - החרם הטורקי, מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל" - הוכיחו את חשיבותה הקריטית כמגן אחרון בזמנים קשים.
למרות ההישגים המרשימים יש עדיין פער בינינו לבין מדינות תעשייתיות מובילות.
הפער מורגש במיוחד במפעלים קטנים ובתעשיות מסורתיות. חסמים עיקריים כוללים עודף רגולציה ובירוקרטיה, מחסור בתמריצים להשקעות, קשיים בגיוס עובדים מיומנים ועלויות ייצור גבוהות.
הפתרון טמון בצורך במדיניות תעשייתית אקטיבית, שקוראת לרכוש "כחול־לבן", להפחית את הנטל הרגולטורי, ליצור ודאות רגולטורית, ולהשקיע מסיבית בהון האנושי ובחינוך טכנולוגי.
במהלך העשור הבא, אם נפעל נכון מהיום, נוכל לראות תעשייה ישראלית שהיא חכמה, ירוקה וחדשנית.
אם מפעלים יהיו מחוברים ודיגיטליים וישתמשו בבינה מלאכותית ובניתוח נתונים מתקדם, בדגש על כלכלה מעגלית ואנרגיות מתחדשות - ישראל תוכל להוביל בעולם בנישות טכנולוגיות כמו פודטק, אגריטק וטכנולוגיות מים, וגם הפריפריה תתחזק, הפערים יצטמצמו, והייצוא התעשייתי יגדל. בהחלט תחזית אופטימית בימים אלה של מלחמה מתמשכת.
התעשייה הישראלית: מקום המדינה ועד היום
מקום המדינה ועד היום התאפיינה כלכלת ישראל בצמיחה מהירה ומרשימה בשלל אינדיקטורים. התעשייה הישראלית היתה חלק בלתי נפרד מהצלחה זו לאורך הדרך
השינויים בכלכלה ובתעשייה בישראל ב־77 השנים האחרונות מצביעים על התפתחות משקית הדרגתית מכלכלה צעירה ומתפתחת למשק מפותח וחזק, המציג חוסן. המאפיינים הדומיננטיים כוללים: מעבר מתעשיות מסורתיות לענפים עתירי טכנולוגיה, התרחבות משמעותית בהיקפי הסחר הבינלאומי והתייעלות מתמדת בשוק העבודה. מגמות אלו מיצבו את ישראל כמשק מתקדם, בעל יכולות תחרותיות גבוהות בזירה הגלובלית.
לכן התעשייה הישראלית איננה שריד מהעבר, אלא מנוע לעתיד! היא מניעה את הכלכלה, מחזקת את הפריפריה, מספקת עצמאות אסטרטגית, ומקטינה פערים סוציואקונומיים. השקעה נכונה וחכמה בתעשייה היום היא השקעה בעתיד הכלכלי, החברתי והביטחוני של מדינת ישראל. הזמן לפעול הוא עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. לתשומת לב שרי ממשלת ישראל.
