כילדה, היידי בארלי צפתה במשפחתה משלמת על מצרכים בתלושי מזון. כסטודנטית, היא נאלצה להפסיק את לימודיה כי לא יכלה להרשות לעצמה את שכר הלימוד. בשנות העשרים לחייה, כשכבר התקשתה להתפרנס, המעסיק שלה קיצץ לה בשכר כך שמשכורתה הסתכמה ב-34 אלף דולר בשנה.
אבל הקיץ האחרון הביא עמו ציון דרך שנראה עבורה לא הגיוני במשך שנים: היידי בת ה-41 הפכה למיליונרית.
מספר הולך וגדל של אמריקנים מן השורה מתגאים כיום בשווי נכסים של שבע ספרות. אך ככל ששורות המיליונרים מתעבות, משמעות הסטטוס משתנה יחד עם התפיסות לגבי מה נדרש כדי להיחשב באמת עשיר.
"פעם המילה 'מיליונר' נשמעה כמו דוד עשיר עם צילינדר", אומר מייקל אשלי שולמן, מנהל ההשקעות הראשי של Running Point Capital Advisors, חברה לניהול עושר באל סגונדו, קליפורניה. "זה כבר לא כרטיס כניסה לאחוזות מפוארות ולקוויאר. זה המעמד הבינוני החדש, מבוסס כלכלית אבל שתי ספרות רחוק מטריטוריית המטוסים הפרטיים".
לכל משק בית בעשירון העליון יש בממוצע 8.1 מיליון דולר
אינפלציה, ערכי נדל"ן מתנפחים ודחיפה ארוכת שנים של משקיעים ממוצעים לשוקי המניות הרימו מיליונים למעמד המיליונרים. דוח מהחודש שעבר של הבנק השווייצרי UBS מצא שכעשירית מהבוגרים האמריקנים הם חברים במועדון שבע הספרות, עם 1,000 מיליונרים חדשים שנוספו מדי יום בשנה שעברה.
לפני 30 שנה, רשות המס האמריקנית (IRS) ספרה 1.6 מיליון אמריקאים עם שווי נקי של מיליון דולר או יותר. UBS - המשתמש בנתונים מהאו"ם, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית והבנקים המרכזיים של מדינות ברחבי העולם - העריך את המספר ב-23.8 מיליון בארה"ב בשנה שעברה, עלייה של כמעט פי 15. אגב, לפי הדוח של UBS, בישראל יש כ-186 אלף מיליונרים.
השורות המתרחבות של המיליונרים בארה"ב, מגיעות כאשר הפער בין עשירים לעניים מתרחב. העשירון העליון של האמריקנים מחזיק בשני שליש מהעושר של משקי הבית, על פי הבנק המרכזי האמריקני, עם ממוצע של 8.1 מיליון דולר לכל אחד. 50% מהעשירונים התחתונים מחזיקים ב-3% מהעושר, עם ממוצע של 60,000 דולר בלבד כ"א.
נתוני הבנק המרכזי מראים גם הבדלים על בסיס גזע. אסייתיים מקדימים לבנים בארה"ב בעושר חציוני, בעוד שחורים והיספנים משתרכים מאחור בשווי הנכסים הנקי שלהם.
בארלי עבדה כעיתונאית כאשר העיתון שלה סיים את תוכנית הפנסיה שלו והיא קיבלה תשלום חד פעמי של כ-5,000 דולר. עמית לעבודה שכנע אותה להשקיע אותו בחשבון פרישה, ומאז היא חסכה כל מה שיכלה. ההשקעות ירדו תחילה במהלך המיתון הגדול אך בסופו של דבר החלו לצמוח. עם הזמן, היא מצאה נחמה בצבירת חסכונות, חוזרת הביתה ובודקת את יתרות החשבון שלה כשהיה לה יום קשה בעבודה.
בחודש שעבר, לאחר יום כזה, היא הבינה שהרגע הגיע. "ידעת שאנחנו מיליונרים?", היא שאלה את בעלה. "עבודה טובה, יקירתי", בארלי אומרת שהוא השיב, ללא התרגשות. זה לא הביא לשינוי מיידי. כמו מיליונרים רבים, רוב העושר שלה נמצא בהשקעות לטווח ארוך ובנכס בו היא מתגוררת, לא במזומן נגיש. היא עדיין גרה בביתה הצנוע באורלנדו, פלורידה, חוסכת מחצית ממשכורתה, ממלאת את מחזיק המפיות במפיות מאוכל שנלקח הביתה ומרפדת פחי אשפה עם שקיות מהמכולת. ובכל זאת, בארלי אומרת שזה מרגיש חזק לחצות סף שמעולם לא דמיינה שתגיע אליו כילדה. "אבל זה לא מפואר כמו הרעיונות בראש שלך,", היא אומרת.
מיליון דולר לפני 30 שנה שווים 2.1 מיליון היום
כל עושר הוא יחסי. עבור בעלי אלפי דולרים, מיליון דולר הוא חלום. עבור מיליארדרים, זו טעות בעיגול מספרים. בכל מקרה, נדרש היום פי שניים כסף כדי להתאים לכוח הקנייה של לפני 30 שנה.
שווי נקי של מיליון דולר ב-1995 שווה ערך לכ-2.1 מיליון דולר כיום, על פי לשכת הסטטיסטיקה האמריקנית. שווי נקי של שבע ספרות הוא, עבור חלק, מדד מיושן כמו משכורת של שש ספרות. עם זאת, המילה "מיליונר" מפוזרת בכל דבר, מפוליטיקה ועד מוזיקה פופולרית, כקיצור דרך לעשיר.
"זה מספר עגול נחמד אבל זו נקודה במסע ארוך יותר",אומר דן אוסן, בן 41 מפרובידנס, רוד איילנד, העובד בטכנולוגיית מידע ושהגיע לסימן מיליון הדולר בחודש שעבר. "זה בהחלט נותן לך מרחב נשימה".
שום מדינה אחרת אינה מתקרבת לארה"ב במספר המוחלט של מיליונרים, אם כי ביחס לאוכלוסייה, UBS מצא כי שווייץ ולוקסמבורג היו בעלות שיעורים גבוהים יותר.
קנת' קארו, פרופסור למימון בבית הספר לעסקים קלי באוניברסיטת אינדיאנה, אומר שמאפיינים משותפים עולים בקרב המיליונרים של היום. הרוב המכריע מחזיק במניות ובבית. רובם חיים מתחת ליכולתם הכלכלית. הם מעריכים חינוך ומלמדים אחריות פיננסית לילדיהם. "החלום להפוך למיליונר", אומר קארו, "הפך להיות יותר בר השגה".
ג'ים וואנג, בן 45, מהנדס תוכנה שהפך לבלוגר פיננסי מפולטון, מרילנד, אומר שגם אם הגעה למיליון דולר הייתה בעצם "אירוע לא משמעותי" לו ולאשתו, עדיין היה לזה משקל עבורו כבן למהגרים שחסכו כסף על ידי כיבוי החימום בלילות החורף.
המטוסים הפרטיים שדמיין כילד אולי לא התממשו בסף המיליון דולר, אבל הוא עדיין רואה בו סימן שמביא רמה מסוימת של ביטחון. "זה אפשרי, אפילו עם עבודה רגילה", הוא אומר. "אתה פשוט צריך להיות חרוץ ועקבי".
חוסנם של השווקים הפיננסיים והקלות של השקעה בקרנות מדד מבוססות רחבות עם דמי ניהול נמוכים הזינו את היתרות של מיליונרים רבים שאינם מרוויחים משכורות ענקיות או יורשים הון משפחתי.
ביניהם קהילה צומחת של מיליונרים צעירים יותר שנולדה מתוך התנועה הידועה כ-FIRE, ראשי תיבות של עצמאות פיננסית פרישה מוקדמת (Financial Independence Retire Early).
ג'ייסון ברק, בן 48, מפישרס, אינדיאנה, אימץ את FIRE והגיע לסימן המיליון דולר לפני תשע שנים. הוא מיד עזב את עבודתו בשיווק רכב, שם הרוויח כ-60,000 דולר בשנה אך הצליח לחסוך כ-70% ממשכורתו.
כעת, ברק ואשתו מבלים מספר חודשים בשנה בטיולים. למרות שהם בפנסיה, הם ממשיכים להגדיל את היתרה שלהם על ידי הצמדות לתקציב הדוק ושמירה על הוצאות של 1,500 דולר בחודש כשהם בארה"ב, וכמה מאות דולרים יותר כשהם מטיילים.
השגת היעד שלהם לא תורגמה למותרות. אין להם גנן שיטפל בגינה, אין נטפליקס או אמזון פריים, אין אפליקציות למשלוחי אוכל. הם טסים במחלקת תיירים ונוהגים בטויוטה משנת 2005.
"זה לא כרטיס זהב כמו שהיה בעבר", אומר ברק. "עבורנו, מיליון דולר קונים לנו חופש ושקט נפשי. אנחנו לא עשירים ביאכטות, אבל אנחנו עשירים בזמן".
