הונו וגרפו לכיסם מיליונים על גבם של אוטיסטים: פרקליטות המדינה הגישה בצהריים (חמישי) לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כתב אישום חמור כנגד שלושה נאשמים בפרשת מרמה וזיוף שיטתיים כלפי הביטוח הלאומי שעניינה הגשת עשרות תביעות נכות מזויפות בגין אוטיזם.
על פי כתב האישום אשר הוגש על ידי עורכי הדין אלחנן דרייפוס ועומרי גיל מפרקליטות מחוז מרכז, השלושה חשודים בחמישה אישומים שונים של מרמה, הלבנת הון וזיוף מסמכים.
בין השנים 2023-2020, השלושה, ובעיקר הנאשמות אודליה צריקר, בת 46 מיוקנעם עלית ולנה שומינוב, בת 40 מחולון, פעלו להשיג כספים במרמה מהביטוח הלאומי באמצעות שתי החברות שבבעלותן. הנאשמים פעלו לקבל במרמה מהמוסד לביטוח הלאומי כספי גמלת נכות בגין אוטיזם עבור 30 ילדים, תוך הצגת מצגי שווא והגשת מסמכים כוזבים לפיהם הילדים סובלים, לכאורה, ממגבלות תפקודיות, התנהגותיות והתפתחותיות שונות. סך הכל השתיים השיגו מהביטוח הלאומי כ-2.6 מיליון שקל.
הנאשם הנוסף שמופיע בכתב האישום הוא קונסטנטין זרך, בן 40,בן זוגה של שומינוב, אשר מואשם בכך שהתחזה לרופא וסייע לשתי הנאשמות לזייף את התביעות.
כך עבדה השיטה
הנאשמות פנו ללקוחות באמצעות המתווכים השונים, הציגו את החברות שבבעלותן - א.ל. סאלודוס ו-א.ל. היחידה למשפחה ויחד בע״מ , והציעו לאנשים לסייע להם בקבלת גמלת נכות עבור ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.
לאחר שקיבלו מהלקוחות פרטים אישיים וייפוי כוח, הגישו הנאשמות תביעות עם מסמכים ואישורים מזויפים שמטרתם ליצור מצג שווא לפיו הילדים סובלים ממגבלות משמעותיות הרבה יותר ממה שהיה בפועל. בחלק מהמקרים, לקחו הנאשמות מסמכים אמיתיים שנערכו ע"י מומחים ושינו בהם חלק מהפרטים, ובמקרים אחרים זייפו את המסמך מראשיתו והשתמשו בחתימת המומחה הרלוונטי ללא ידיעתו.
לאחר שהתקבלו התביעות השקריות בביטוח הלאומי, ביקשו הנאשמות מהלקוחות להעביר לחשבון הבנק שלהן או של החברות בבעלותן את גמלת הנכות הרטרואקטיבית שהתקבלה כשכר טרחה. את הכסף הלא חוקי, הלבינו והסוו הנאשמות באמצעות הפעילות השוטפת בחשבונות הבנק של החברות. במקרים אחרים, דרשו הנאשמות תשלום במזומן או באמצעות העברת כספים לחשבונות צד ג', עבור אבחונים מקצועיים שארגנו ללקוחות. על פי כתב האישום הנאשמים הלבינו הון בסכום של יותר מ-13 מיליון שקל. כמו כן, לא דיווחו על הכנסותיהן לרשויות המס.
עוד עולה כי זרך סיכם עם הנאשמות כי יתחזה לרופא לצורך מתן אבחונים כוזבים לילדי הלקוחות. במסגרת זו, נפגש הנאשם עם ילדים ולקוחות שונים כרופא בשם "קוסטה מור", טען כי הוא מנתח התנהגות ומאבחן מוסמך, ונתן להם הנחיות ומסמכים שונים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות השקריות האמורות לביטוח הלאומי. כמו כן, הגיש הנאשם בעצמו תביעה שקרית לביטוח הלאומי לפיה הוא נזקק לקצבת נכות, ובשל מצג השווא שהעלה קיבל כ-134 אלף שקל.
זייפו חתימות של פסיכולוגים ופסיכיאטרים
פרקליטות מחוז מרכז מייחסת בכתב האישום לשתי הנאשמות ולחברות שבבעלותן עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף ושימוש מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועוד. קונסטנטין זרך מואשם בריבוי עבירות של התחזות לרופא, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ועוד.
כך לדוגמא, מבין חמשת האישומים המופיעים בכתב האישום נקבע כי באחד מהם השתיים פנו ללקוחות והשיגו מהן ייפויי כוח, פרטי זהות ופרטים אישיים. בכתב האישום נכתב כי "הנאשמות השתמשו בפרטים אלו על מנת להגיש תביעות המערכת הממשלתית של המל"ל בשם הלקוחות ובאישורם. בהמשך השתיים (צריקר ושומינוב) או מי מטעמם זייפו אישורים שנחזים להיות אישורים של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, קלינאיות תקשורת ומורות על מנת ליצור מצג שווא כאילו הילדים סובלים לכאורה ממגבלות תפקודיות, התנהגותיות והתפתחותיות ובכך לקבל עבורם גמלת נכות מהמל"ל".
על פי האישום השתיים לקחו מסמכים שנערכו על ידי מומחים ושינו בהם פרטים תוך שהן מזייפות לעיתים את חתימת המומחה ללא ידיעתו. לאחר שהתקבלו התשלומים העבירו הלקוחות את הסכום הרטרואקטיבי מהתביעות לחשבונות החברות שלהם כתשלום שכר טרחה.
באישום אחר של כתב האישום הקשור להלבנת הון נכתב כי השתיים לקחו את הכספים שהועברו אליהן ולחברות שבבעלותם והעבירו כספים בין החברות לבין חשבונן האישי "באופן שהסווה עוד את מקור הרכוש האסור, מיקומו, תנועותיו או עשיית פעולה בו". יחד עם כתב האישום, הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה להורות על חילוט נכסי הנאשמות, בסך כולל של כ- 7.5 מיליון שקל.
עו״ד יוסי זילברברג, פרקליטתה של הנאשמת צריקר: ״שטחנו בפני הפרקליטות ראיות אובייקטיביות המוכיחות את חפותה אם מחומר החקירה עצמו ואם זה מחומרים נוספים הנמצאים בידינו. לא נמצא שמרשתי קיבלה אגורה שחוקה מהמוסד לביטוח לאומי. למרות נתונים אלו החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום ואנו כמובן נוכיח את חפותה בבית המשפט. אם הטענה שמרשתי השתמשה במסמכים מזויפים, ישאל השואל כיצד אותם פסיכיאטרים ופסיכולוגים שחתומים על המסמכים לא נמצאים בכתב האישום. שאלות אלו ואחרות יישאלו בבית המשפט. בתיק הזה מעורבים נוספים שהפרקליטות בחרה שלא להגיש נגדם כתב אישום״.
