ברחבי העולם, אחת מהתופעות הראשונות שיוחסו לשוק העבודה שאחרי מגפת הקורונה הייתה "ההתפטרות הגדולה" (The Great Resignation), שדיברה על מגמה הולכת וגוברת של עובדים שמתפטרים מרצון מעבודתם. ואולם, סקירה של הכלכלנית הראשית באוצר שמתפרסמת היום (ה') מצביעה על כך שבישראל, משבר הקורונה לא הוביל לגל התפטרויות וליציאה המונית משוק העבודה.
לפי הסקירה, נכון ליוני 2022 שיעורי התעסוקה וההשתתפות בישראל עברו במקצת את רמתם טרום המשבר. שיעור התעסוקה של גילאי 15 ומעלה בחודש יוני 2022 עמד על 61%, גבוה ב-0.1 נקודת אחוז ביחס לטרום המשבר, ושיעור ההשתתפות (63.4%) עבר במחצית אחוז את רמתו טרום המשבר. מבחינה נומינלית, מספר המשתתפים בשוק העבודה ביוני 2022 היה גבוה בכ-214 אלף ביחס לטרום המשבר ומספר המועסקים גדל ב-187 אלף.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
הביטוח לאומי סניף פתח תקווה
הביטוח לאומי סניף פתח תקווה
סניף ביטוח לאומי בימי פרוץ המגפה
(צילום: יריב כץ)
עוד עולה מהממצאים שבסקירה, כי לאורך המשבר לא התקיימה תופעה נרחבת וממושכת של התפטרות ויציאה משוק העבודה בישראל. הירידה בתעסוקה לאורך המשבר נבעה בעיקר מגידול משמעותי במספר המפוטרים והיוצאים לחל"ת בעוד שמספר המתפטרים שאינם עובדים בשנתיים האחרונות לא היה חריג בהשוואה לטרום המשבר.
בנוסף לכך, לא נצפתה רמה גבוהה לאורך השנתיים האחרונות של מספר המתפטרים מרצון בשל אי שביעות רצון מתנאי העבודה, ובחודשים האחרונים (שאחרי שיא המשבר) אף נצפתה רמה נמוכה יחסית של מתפטרים מסיבה זו.
עוד מציינת הכלכלנית הראשית כי לא חל שינוי מהותי בתקופת המשבר בשיעור העובדים שמחליפים את מקום עבודתם, וזאת על אף הגמישות היחסית במעברים בין מקומות עבודה שאיפשר הסדר החל"ת. מהניתוח עולה כי מרבית השוהים בחל"ת שבו בסופו של דבר לעבוד אצל אותו מעסיק.
לשם השוואה, הסקירה מרכזת גם את מה שהתרחש בעולם באותה התקופה. למשל, בבריטניה ובעיקר בארה"ב דובר רבות על תופעת "ההתפטרות הגדולה", אך יחד עם זאת, במדינות כמו למשל קנדה, יפן וניו זילנד לא נצפתה תופעה של גל התפטרות חריג, ויש הטוענים כי גם בארה"ב גל ההתפטרויות הנוכחי לא יוצא דופן ביחס למצב טרום המגפה.

שיעור התעסוקה בהייטק גדל משמעותית - וגם השכר

הסקירה בחנה בנוסף גם את המעבר של עובדים בין ענפי תעסוקה בתקופת המשבר ואחריה. מהממצאים עולה כי במחצית הראשונה של 2022 חלה עלייה משמעותית בשיעור המועסקים בענף ההייטק, ומנגד נצפתה ירידה בשיעור המועסקים בענפי המסחר והאירוח והאוכל.
לפי הכלכלנית הראשית, שיעור עובדי ההייטק מכלל המועסקים במשק עלה ל-9.9% במחצית הראשונה של 2022, לעומת 8.3% בחודשים המקבילים ב-2019. מדובר בעלייה גבוהה ביחס לקצב העלייה במועסקים בהייטק בעשור האחרון - בעוד שחלקם של השכירים בהייטק מסך השכירים במשק עלה ב-2019-2012 ב-0.26% בממוצע בשנה, או ב-0.45% בממוצע בשנה ב-2019-2017.
למעשה, מהסקירה עולה כי בחודשים האחרונים חל שינוי בתמהיל התעסוקה הענפי באופן של עלייה בחלקם של ענפים עם פריון גבוה (וכאלה שתורמים לצמצום פער הפריון הכללי בישראל ביחס למדינות ה-OECD), ומנגד ירידה בחלקם של ענפים עם פריון יחסי נמוך.
עוד עולה מהסקירה כי בעוד שבהייטק העלייה בביקוש לעובדים במשבר באה לידי ביטוי בהעלאת שכר משמעותית, בחלק מהענפים שחוו ירידה בשיעורם בתעסוקה במשבר כמו המסחר, האירוח ואוכל ואמנות בידור ופנאי חלה עלייה מתונה בלבד בשכר ביחס לטרום המשבר, על אף עלייה במספר המשרות הפנויות בהם.
עליית השכר בענפי האירוח ואוכל (5.1%) ואמנות בידור ופנאי (4.3%) בתקופת המשבר הייתה נמוכה גם ביחס לממוצע הרב שנתי. בהייטק השכר עלה בינואר-אפריל 2022 בשיעור גבוה של 21% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019.