תום ליבנה
מייסד ומנכ"ל חברת Iron Dome Acquisition, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת ורביט: "במקום לעבוד את האדמה השתדרגנו לטכנולוגיה ואנחנו מובילים בה"
תום, התבטאת בעבר בכך שאתה מאמין שההייטק הוא השלב הבא של הציונות. כלומר אתה סבור שההייטקיסטים הישראלים הם "החלוצים" החדשים של המדינה?
"אני רואה קשר ישיר בין עבודת האדמה של דור המייסדים לעבודת המקלדת של ימינו. כמו שהדור של פעם, הציוני המקורי, הגיע לארץ חרבה שבה הוא הפריח את השממה ויצר חקלאות פורחת עם מוניטין עולמי, כך היום מדינת ישראל היא יצואנית היוניקורנים המובילה בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. תל אביב דורגה כעיר הרביעית בעולם - אחרי ניו יורק, סן פרנסיסקו ולונדון בלבד - כאקו-סיסטם המוביל במזרח התיכון, עם שווי מצרפי של מעל לרבע טריליון דולר. הפעילות הזו היא הרבה מעבר לעניין העסקי. בסוף אנחנו מייצרים פה מקומות עבודה, אנחנו מייצרים את החדשנות הטכנולוגית, ומבחינתי זאת המהות של ‘אור לגויים’. זה מעורר השראה ונותן את החזון קדימה. במקום לחצוב משאבים או רק לעבוד את האדמה, הישראלים יצרו יתרון תחרותי אמיתי בעולם הטכנולוגי, ובכל מגמה טכנולוגית - אנחנו מובילים".
הייטק הוא הציונות המודרנית
ליבנה מציין כי ענף ההייטק בישראל אחראי על יותר מחמישים אחוז מתקבולי המס, הישירים והעקיפים, של מדינת ישראל, ולדבריו מי שממיסיו משלמים את תקציב הביטחון, הבריאות והחינוך הוא מגזר ההייטק. "לכן, בעיניי הייטק הוא הגרסה העדכנית של הציונות המודרנית. עם זאת, קיים צורך חברתי דחוף בצמצום הפערים. כיום עובדים בתעשייה קצת מעבר ל-10%, כך שהרוב המוחלט של הישראלים לא שותף לעשייה הזו. מי שכן עובדים בענף זוכים למשכורות מפנקות והטבות שחלקן דמיוניות ממש, בעוד אחרים לא משתתפים בהצלחה הזו. מחובתנו לצמצם את הפערים הכלכליים-חברתיים שנוצרו, על מנת לבנות כאן חברה שוויונית יותר ועל מנת להגדיל את התפוקה בענף באמצעות הכנסת מגזרים נוספים לתחום".
האם אתה סבור שאנו נדרשים למצפן אתי בעידן הבינה המלאכותית?
"מהפכת ה-AI דומה בעיניי לסוג של בינה אלוהית. אנחנו חייבים לגבש מעין עשרת דיברות או קוד מוסרי לשימוש בטכנולוגיה החדשה הזו. יש כאן כוח אדיר שצריך לדעת להשתמש בו בתבונה ולהגביל אותו במידת הצורך. אחד האתגרים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד הוא העובדה שהבינה המלאכותית מתקדמת הרבה יותר מהר מהרגולציה. לכן צריך לוודא שלא יהיה ניצול לרעה של הכלים האלו נגד ביטחון המדינה או הערכים שמובילים אותנו. לדוגמה, קל יותר היום להטות בחירות על ידי שימוש בפייק ניוז, ניסיונות הונאה או גניבת זהויות. זה אתגר ענקי, ואני חושב שישראל, וירושלים בפרט, צריכות להיות במרכז ההתמודדות הזו. ירושלים היא מרכז רוחני לכל הדתות המונותאיסטיות – לאסלאם, לנצרות וליהדות. אם ישראל בתפקידה ההיסטורי-דתי אמורה להיות מרכז העולם מבחינה רוחנית, עלינו להיות גם החלוצים בעיצוב והתווית הקוד האתי החדש, אשר בסיסו יהיה עשיית טוב ולמען הכלל. היזמים המובילים בישראל, שמבינים הכי טוב את הטכנולוגיה הזו, יכולים לשבת יחד באותו שולחן ולגבש את הקוד האתי הזה".
אילו תחומים ספציפיים יכול ההייטק הישראלי להוביל?
"כדי לשמור על המעמד הבינלאומי שלנו, אנחנו צריכים להתמקד במקום שבו נמצאת החוזקה היחסית שלנו, ואין ספק שאנחנו רואים את זה בסייבר. חברות כמו Wiz (האקזיט הכי גדול שנראה כאן) או Armis מצביעות על היתרון היחסי שלנו. במקביל אנחנו רואים את פריצות הדרך שיש לנו בביוטק, בפיזיקה קוונטית ועוד. צריך לראות איפה אנחנו מובילים ויכולים לנצח את השוק, ובהתאם לכך לבנות את האסטרטגיה שמוביל ההייטק הישראלי. בנוסף, מודלי שפה כנראה לא יפותחו בישראל, אבל יש כאן את אחוזי האימוץ מהגבוהים בעולם של בינה מלאכותית ואינספור חברות שמובילות כל אחת בתחומה".
מדוע הקידמה הטכנולוגית בהובלת ההייטק הישראלי מהווה בעיניך חלק בלתי נפרד מהתפתחות האנושות ומתהליך רוחני גלובלי גאולתי?
"כל אחד מגדיר באופן שונה מה זה גאולה. מבחינתי, הגאולה תגיע כאשר יהיה מקום אחד - בית תפילה לכל העמים - שאליו יגיעו נוצרים, מוסלמים ויהודים ויתפללו יחדיו תחת אותה קורת גג. בעיניי, מחזה כזה ישקף הרמוניה דתית ואולי אף שלום עולמי שיגיע עלינו לטובה. הקשיים הנוכחיים הם לדעתי חלק מהתהליך. כרגע ניתן לראות, דווקא לפי הנבואה, שיהיה גוג ומגוג, ואפשר לחשוב שכל המלחמות האחרונות שחווינו הן חלק מזה, ומה שקורה ברשתות החברתיות רק מקצין את הקיטוב. אבל בסוף, אחרי הרע יגיע גם הטוב, ואז באמת נבין שלא ‘ישא גוי אל גוי חרב’ והכול יתכנס לירושלים כמרכז הרוחני. הטכנולוגיה בהחלט נמצאת בבסיס החזון הרוחני הזה".
"אם ניקח לדוגמה את מגדל בבל, שבו כל אדם התחיל לדבר בשפה משלו וכך הבונים לא יכלו לבנות את המגדל, הרי שהיום יש לך, למשל, תרגום סימולטני וכולם יכולים לנסות להתאחד סביב אותו דבר. יש גם הרבה כלים טכנולוגיים שמעצימים את זה כמו וידאו, ואולי בעתיד הולוגרמות שבהן לא תצטרך לטוס כדי לפגוש אנשים אלא ממש תרגיש שאתה לידם. למעשה יש כל הזמן התפתחויות טכנולוגיות אדירות שיכולות לשנות את העולם ולהביא אותו למצב המתוקן בחזון הנביאים. כך, למשל, יש את כל תחום המחשוב הקוונטי, שאם ייפתר, אפשר יהיה למצוא תרופות לכל מחלה ולהאריך את החיים לחיי נצח או לכל הפחות לחיות הרבה יותר שנים. בסופו של דבר, הטכנולוגיה היא הבסיס לגאולה. היא מה שיושיב את כולם סביב אותו שולחן לדבר אחד עם השני ולפתור מחלוקות".
כלומר החזון שלך הוא לייצר סוג של ציונות חדשה, ציונות עתיד?
"בהחלט. הציונות המודרנית היא להפוך את ירושלים למעבדת העתיד של המוסר האנושי. כאן נכנסת הציונות החדשה. הציונות של המאה ה-20 הקימה את המדינה היהודית היחידה בעולם, והציונות של המאה ה-21 היא הפרחת השממה באמצעות חדשנות טכנולוגית – ‘כי מציון תצא הבינה, או התוכנה, או התרופה, או אולי בכלל האהבה’".
"בעולם של בינה מלאכותית, הנדסה גנטית, מחשוב קוונטי ורשתות גלובליות - האנושות בונה יכולות כמעט אלוהיות. אנחנו הכי קרובים שאי פעם היינו לתחיית המתים, ועדיין מאבדים לעיתים קרובות את המצפן האתי שמכוון אותן. הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהמוסר. והשאלה הגדולה של המאה ה-21 אינה ‘מה אנחנו מסוגלים לעשות?’ (כי בעזרת הבינה המלאכותית ניתן יהיה לעשות כל דבר מכל מקום), אלא ‘מי אנחנו בוחרים להיות?’. ולפי זה האנושות והדורות הבאים יימדדו".
לדברי ליבנה, כיהודים אנחנו יצואנים של עשיית הטוב בעולם, כמו שאנחנו יצואנים של החדשנות הציונית: "עלינו להשתמש בטכנולוגיה כדי לנצח את הקיטוב וכדי לחבר בין תרבויות ואנשים. עלינו למלא את חובתנו המוסרית ממקום של אחריות כלפי האנושות. השליחות שלנו היא לתת שירות לאנושות ולהפיץ את האור לעצמנו ולגויים. בחזון שלי העם היהודי הוא קטר טכנולוגי הפורץ את גבולות הבינה המלאכותית והאנושית כולה, ומהווה מודל לחיקוי ומקור להשראה".
באילו תחומים מדובר?
"ריפוי וחסד, כולל פיתוחים רפואיים פורצי דרך שנועדו למגר את הסבל האנושי, המבוססים על ערכי תיקון עולם. קדושת הקיימות, שתביא פתרונות אנרגיה ירוקה וסביבה השואפים להחזיר את ההרמוניה בין האדם לטבע, כחלק מהציווי לשמור על הבריאה, ובינה מלאכותית אתית - מרכז עולמי לעיצוב המוסר שמאחורי המכונה, המבטיח שהקדמה לעולם לא תרמוס את כבוד האדם".
ניר זוהר
נשיא Wix: "אם לא נבנה תשתיות AI, נהיה מדינה שמשתמשת ב-AI ולא מדינה שמייצרת אותו"
מהי דעתך על מהפכת ה-AI בהקשר לשוק בניית אתרי האינטרנט וניהול הנוכחות הדיגיטלית שבו פועלת Wix – האם מדובר בברכה או בקללה?
"התשובה הכי משעממת שאני יכול לתת לך היא ‘ברכה’, אז אני אנסה להיות מדויק יותר. ה-AI הוא ברכה עצומה לשלב אחד בחיים של עסק: היצירה. הוא כמעט לא נוגע בשלב שבו עסקים באמת חיים או מתים: התחזוקה. וזה בדיוק הפער שאף אחד לא מדבר עליו. החיים מורכבים יותר מ’וייב קודינג’. לשגר פרומפט ולקבל תוצאה שומטת לסת זה מרשים, אבל אבטיפוס של מערכת הזמנות הוא עניין של דקות, ולהריץ מערכת שחנות פרחים תלויה בה ביום שישי בצהריים זה סיפור אחר לגמרי. באגים, עדכוני דפדפנים, איומי אבטחה, רגולציה, סליקה שנפלה, שלעתים יש בתאגיד ענק צוותים שלמים שזו כל עבודתם. בעסק קטן, הזמנה כפולה אחת או כשל אחד בתשלום הם לא תקלה תפעולית – זו פגיעה מיידית בכסף שאמור לשלם את שכר הדירה בסוף החודש".
"אני מעריך שחלק ניכר מהאתרים שנבנים היום בדקה לא יהיו באוויר בעוד שנה. לא כי הטכנולוגיה לא טובה, אלא כי אין מי שיחזיק אותם. המבחן האמיתי לעסק הוא לא ‘כמה עולה לבנות’, אלא ‘כמה עולה להחזיק את זה באוויר לאורך זמן, ומי נמצא שם כשמשהו משתבש’. אז השאלה האמיתית מבחינתי היא לא ברכה או קללה, אלא מי לוקח על עצמו את המורכבות. המורכבות לא נעלמה, היא רק זזה. כל קפיצת מדרגה טכנולוגית בהיסטוריה עשתה את אותו הדבר: הורידה את מחסום הכניסה והעלתה את עלות הניהול. התפקיד של Wix הוא לספוג את המורכבות הזאת במקום המשתמש, וזה מה שאנחנו עושים כבר שני עשורים".
"וכאן מתחיל החלק שמעניין אותי באמת. עד עכשיו דיברנו על מי סופג את הנטל התפעולי, אבל ה-AI יכול ללכת רחוק יותר מלהריץ מערכות במקום העסק - הוא יכול להתחיל לייצר לו ערך עסקי אמיתי. לשם אנחנו מכוונים עם Symphony, מערכת סוכני AI שהשקנו לפני כמה שבועות ומנהלת עבור עסק קטן את העבודה השוטפת: שיווק, פנייה ללקוחות, תזמון וכספים. אבל התפעול הוא רק הרצפה. השאלה האמיתית היא אם נוכל לעזור לבעל מסעדה עם שאלה כמו ‘האם כדאי לי לפתוח סניף שני’. כדי לומר על זה משהו בעל ערך צריך שני דברים: להכיר את העסק הספציפי הזה לעומק, וגם לדעת מה קרה לעסקים דומים שעשו את המהלך הזה. מודל גנרי לא יכול לעשות את זה. לנו יש את שני הדברים, מתוך שני עשורים של עבודה עם מיליוני עסקים".
ניר זוהר
(צילום: אלן צדקין)
כיצד הטמעת כלי בינה מלאכותית (כמו ה-AI Site Generator של Wix) שינתה בפועל את מבנה התפקידים ומצבת העובדים בחברה? האם נראה בעתיד תפקידים חדשים שנוצרים, או לחלופין צמצום של משרות פיתוח מסורתיות?
"המשפט שכולם בתעשייה אומרים – ‘ה-AI לא מחליף אנשים, הוא רק מעצים אותם’ – הוא חצי אמת. בחצי השני יש כאב אמיתי, ואני מעדיף לדבר עליו בגלוי. כן, כמות העבודה שנדרשת כדי להוציא מוצר לאוויר ירדה. זו עובדה, לא נבואה. אבל מה שקורה אצלנו בפועל הוא פחות ‘פחות אנשים’ ויותר ‘תפקידים אחרים’. ההפרדה הקלאסית בין Frontend/Backend ומובייל מתפוגגת מול העיניים. המפתח שאנחנו מחפשים היום צריך להבין מערכות בראייה רחבה ולקחת אחריות מקצה לקצה. היכולת לכתוב קוד עדיין חשובה, אבל הערך זז מכתיבה ידנית של כל שורה לעיצוב הפתרון הנכון והבטחה שהמוצר באמת עושה מה שהובטח".
"במקביל ברור שנוצרים תפקידים שלא היו קיימים סביב הצרכים החדשים של ה-AI, וגם ברור שחלק מהתפקידים המסורתיים אכן יצטמצמו. גם חברות וגם עובדים יידרשו להסתגל, וזה לא תמיד נעים. הפער לא יהיה בין מי שיודע להשתמש ב-AI לבין מי שלא, הוא יהיה בין מי שיודע לשאול את השאלה הנכונה לבין מי שמסתפק בתשובה הראשונה שהוא מקבל".
יש משהו שמדאיג אותך?
"מה שמדאיג אותי באמת זה משהו שאף אחד עוד לא פתר: הכניסה לתעשייה. במשך שנים הכשרנו דור חדש של מפתחים בדיוק על העבודה שה-AI עושה עכשיו טוב ומהר. אם התעשייה תגיד לעצמה ‘ה-AI עושה את זה, אז נדלג’, נגלה בעוד חמש שנים שאין לנו בכירים כי מעולם לא היו לנו ג’וניורים. זו לא בעיה של חברה אחת, זו בעיה של תעשייה שלמה, וכולנו צריכים לבנות מחדש את מסלולי ההכשרה. אני חושב שזה אחד האתגרים המשמעותיים של השנים הקרובות, ולא מדובר בו מספיק".
אז איך מטפלים בבעיה הזו?
"אנחנו לא מחכים שמישהו יפתור את זה במקומנו, ולמען האמת אין לנו את הפריווילגיה הזאת. אנחנו בונים עכשיו מחדש את מסלולי ההכשרה שלנו. חלק מהעבודה שדרכה מפתח צעיר צמח בעבר פשוט לא קיימת יותר, ולכן צריך לייצר בכוונה את ההזדמנויות שבהן הוא לומד לטעות ולתקן".
בצל הדוחות האחרונים ופיטורי העובדים בחברה, אילו מהלכים אסטרטגיים עדיין נדרשים כדי להמשיך ולהוכיח למשקיעים ש-Wix מייצרת ערך משמעותי?
"לפני שאני עונה על הביזנס, חשוב לי להתעכב רגע על מה שקרה כאן לפני כמה חודשים. נפרדנו מאנשים שבנו כאן דברים, חלקם במשך שנים. מי שהיה בחדרים האלה יודע שאין דרך לעשות את זה נכון – יש רק דרך לעשות את זה בכבוד. זה קשה, וזה רגע משמעותי בחייה של חברה".
"ערך למשקיעים לא מוכיחים בהכרזה ולא ברבעון. מוכיחים אותו בעקביות. אנחנו לא נמצאים במרוץ ששורף מיליארדים על תשתיות חומרה, ולא נתחרה על מי מדבר הכי בקול על AI. היתרון שלנו נמצא בשכבה אחרת לגמרי. המהלך המשמעותי ביותר שעשינו הוא הבעלות על הטכנולוגיה עצמה. זה התחיל עם Wix Harmony, פלטפורמת בניית האתרים שלנו שרצה על מודל ייעודי שפיתחנו ואימנו בבית, ועכשיו כמובן גם עם Base 1, מודל ה-LLM שתוכנן ספציפית לבניית אפליקציות ומתאמן על עשרות מיליוני אינטראקציות אמיתיות של משתמשים. זה לא סיפור של יוקרה טכנולוגית, זה סיפור של שליטה בשני דברים: קצב ההתפתחות של המוצר (שלא תלוי בעדכונים של ספק צד שלישי) ועלויות ה-AI (שהן הסיפור האמיתי של המהפכה הזאת). מי שמריץ AI בקנה מידה של מאות מיליוני משתמשים על תשתית של מישהו אחר, מנהל עסק שהרווחיות שלו נקבעת בחדר של מישהו אחר".
"היתרון השני שלנו הוא הקונטקסט. בעולם שבו כולם ניגשים לאותה תשתית AI בסיסית, מה שמבדל הוא מה שאתה יודע. יש לנו שני עשורים של תובנות ממאות מיליוני אתרים ועסקים קטנים שמתנהלים על הפלטפורמה שלנו. כשמודל AI פוגש את הדאטה הזאת, הוא מייצר משהו שמודל גנרי לא יכול לשחזר, ולא משנה כמה כוח מחשוב יש לו".
כנשיא חברה ישראלית גלובלית, כיצד מתמודדת הנהלת Wix עם אי-הוודאות הכלכלית והביטחונית בישראל? האם נרשמה פגיעה כלשהי ביכולת לגייס משקיעים או לקוחות בעולם על רקע המצב הגיאו-פוליטי?
"קודם כול, ברמה האנושית, זה קשה. אני אומר את זה בפשטות כי כל תשובה אחרת תהיה לא נכונה. לנהל חברה שעובדת בעשרות שווקים בזמן שהבית נמצא במלחמה זה משהו שלא לימדו אותנו לעשות. אתה במרוץ לשחרר לשוק מוצרים חדשים, בעולם של חדשנות מואצת, וכל צוות הפיתוח שלך לא ישן כי הם רצו למקלטים כל הלילה. ואני לא מחדש פה שום דבר לאף מנהל בישראל".
"ברמה התפעולית, מה שהחזיק אותנו זה תכנון. נבנינו כחברה גלובלית מהיום הראשון, עם צוותים, תשתית ומרכזי פעילות בכמה יבשות, יתירות אמיתית ושיטות עבודה שמאפשרות מעבר משגרה לחירום בלי שהמשתמש בקצה ירגיש. כשמישהו כאן צריך להיעדר, יש מי שמחזיק את המשמרת ביבשת אחרת. זה הדבר שאני הכי גאה בו מהשנים האחרונות: המשתמשים שלנו לא ספגו את זה. הפלטפורמה לא מצמצמת פעילות בגלל מלחמה".
"רוב המשתמשים שלנו בעולם לא יודעים שאנחנו חברה ישראלית, והם גם לא צריכים לדעת. הם שופטים אותנו לפי אם המוצר עובד, אם ההזמנה נכנסה ואם התשלום עבר. הביקוש לנוכחות דיגיטלית הוא גלובלי ולא תלוי בכותרות, והוא לא נחלש לרגע".
"עם משקיעים התמונה שונה. ישראל היא שורה במערך הסיכונים של כל מודל, אני לא מתווכח עם זה - אני עובד מול זה. משקיעים מודדים ביצועים, צמיחה, רווחיות, הובלה מוצרית וניהול תקין, וחברות שמבצעות טוב ממשיכות לזכות באמון גם כשהרקע מורכב. אנחנו לא מבקשים הנחה על נסיבות, ואנחנו גם לא מבקשים הנחה על התוצאות".
זוהר מביע תסכול גם מהמחיר הכלכלי, בעיקר כי הוא לא קשור כלל לביצועים של Wix. "אנחנו מוכרים בדולרים ומשלמים שכר בשקלים, ושער החליפין של השנתיים האחרונות פשוט לוקח נגיסה מכל שקל שאנחנו מייצרים. זו לא בעיה של Wix, זו בעיה של כל תעשיית היצוא הישראלית, ובסוף היא מתגלגלת להחלטות מאוד קונקרטיות – איפה מגייסים את העובד הבא ואיפה בונים את הצוות הבא. אני לא מצפה שמישהו ינהל את שער החליפין בשבילנו. אני כן מצפה שמי שאמור להסתכל על התמונה הכלכלית הרחבה יראה את התמחור הזה ויבין את המשמעות שלו לטווח ארוך, כי כרגע לא מרגיש שזה מה שקורה".
"אני מאמין בישראל, ואני מאמין שהמקום שבו חברות כמו שלנו מייצרות את התועלת הגדולה ביותר הוא בדיוק כאן. לא רק במשרות ובמיסים, אלא בזה שאנחנו מוכיחים בכל בוקר שאפשר לבנות מכאן משהו שהעולם תלוי בו".
היכן ישראל ממוקמת בעולם ביחס לתשתיות ה-AI?
"יש נושא אחד שאני חושב שלא מדברים עליו מספיק, וזה עד כמה מדינת ישראל מפגרת מאחור בתשתית ה-AI. אני חושב שרוב האנשים כאן עוד לא הפנימו כמה זה מהותי. נסתכל על העובדות: אין לנו מרכזי דאטה בסדר גודל רלוונטי, אין לנו יכולת מחשוב זמינה לחוקרים, ואין באוניברסיטאות שלנו מעבדות AI בקנה מידה שמאפשר מחקר משמעותי".
"אנחנו מספרים לעצמנו סיפור על אומת הסטארט-אפ שנבנתה על תושייה, על אלתור ועל מעט מאוד הון. הסיפור הזה נכון, ובדיוק בגלל זה הוא מסוכן עכשיו. המהפכה הזאת היא הראשונה שבה תושייה לא מפצה על היעדר תשתית. אי אפשר להיות חכם במקום להיות מחובר לחשמל ולשבבים. ההשלכה הכלכלית פשוטה: אם לא נבנה את היכולת הזאת כאן, נהיה מדינה שמשתמשת ב-AI ולא מדינה שמייצרת אותו".
"זה גדול יותר מלהיות רק עניין כלכלי, קיים כאן גם האספקט הביטחוני. AI יהיה מרכיב מרכזי בכל מערכת ביטחונית מהותית: מודיעין, סייבר, מערכות נשק מודרניות, אוטונומיה, קבלת החלטות בזמן אמת. מדינה שאין לה יכולת לאמן מודלים בבית תלויה בגורם חוץ בדיוק בתחום שבו אנחנו מעולם לא הסכמנו להיות תלויים. את המטוסים אנחנו יודעים לקנות; את היכולת לחשוב מהר יותר מהאויב – אי אפשר".
"זה מקרה שבו השוק הפרטי לא יסגור את הפער לבד, כי ההחזר על ההשקעה הזאת הוא של עשור ולא של שלוש שנים. נדרשת כאן השקעה ממשלתית אמיתית – תשתית מחשוב לאומית, פתרון אנרגיה, מעבדות מחקר באקדמיה בסדר גודל בינלאומי, ובעיקר יציבות שמאפשרת לתכנן קדימה. אני אומר את זה כמי שמאמין במדינה הזאת ובכושר הביצוע שלה: כשישראל מחליטה שמשהו הוא קריטי, היא יודעת לעשות אותו מהר ובאיכות שאין לאף אחד. השאלה היא רק אם נחליט בזמן. חלון ההזדמנויות בתחום הזה נסגר מהר מאוד, והפעם לא נוכל להשלים את הפער בתושייה".
מאור שלמה
מייסד ומנכ"ל חברת Base44: "ירידת החסם הטכנולוגי באמצעות ה-AI תכניס יותר תוכנות טובות ומדויקות לצרכים נישתיים שפעם לא היו מקבלים מענה בגלל עלות הפיתוח"
האם בעידן החדש היכולת הטכנולוגית לכתוב קוד הופכת לחלק הפחות חשוב בשרשרת הערך?
"זה ברור שהחסם של כתיבת קוד הולך וקטן. זה פותח צוואר בקבוק מאוד משמעותי ומחזיר את הפוקוס יותר ל’מה בונים’ מאשר ‘איך בונים’: מה הבעיה שמנסים לפתור, איך המשתמש הולך להשתמש בטכנולוגיה, איך לשווק, ואיך לנהל את האופרציה העסקית. זה בעצם מביא לקדמת הבמה את מה שנותן את הערך האמיתי ותמיד היה הכי חשוב וקבע אם מוצר יצליח או לא".
בעבר, יזמים היו צריכים שותף טכנולוגי. האם אתה ממליץ ליזמים מתחילים לדלג לחלוטין על שלב גיוס השותף הטכנולוגי ולבנות לבד בעזרת בינה מלאכותית?
"כל מיזם נראה אחרת. יש מיזמים שחייבים בהם שותף טכנולוגי עם ניסיון טכני עמוק. אבל אין ספק שהשינוי העמוק שקורה כרגע מייצר מצב שחלק מהמיזמים יכולים לקום, לרוץ ולגדול בלי שותף טכנולוגי, והחלק הזה ילך ויגדל. אחד מחבריי הטובים ואחיו, מסעדנים במקצועם, הקימו בלי ידע טכני תוכנה למסעדות לניהול קבלות - והפכו את זה לעסק מאוד רווחי. עד שהקימו את החברה הם עבדו במסעדנות, מה שעזר להם להבין הכי טוב את הצורך הספציפי של הנישה הזו. העולם משתנה מהר. פעם, כדי לפתח תוכנה כזו, הם היו צריכים צוות טכני ומימון ראשוני משמעותי".
מאור שלמה
(צילום: אריק מרמור)
איך מאזנים בין היעילות של ה-AI לבין הצורך האנושי בסיעור מוחות ושותפות?
"זו שאלה טובה שאני והצוות עוד לומדים אותה. אבל מה שמעניין זה ש-AI התקדם ונעשה שותף מצוין בסיעור מוחות וחשיבה על רעיונות. יש לנו תהליך אוטומטי בחברה שבו בוט מסתכל על כל התכתובות שלנו, על כל הקוד החדש שנכתב ועל כל מה שקורה בשוק - ונותן לנו 3–5 כיוונים חדשים למוצר, כל שבוע. כמובן שצריך ביקורתיות אנושית, אבל הכיוון הוא כזה שה-AI הוא זה שלצד כתיבת הקוד גם מצית אצלנו רעיונות. מעבר לכך, אנחנו עסוקים כל הזמן בשיפור הכלים שלנו ביום-יום, בשביל שנוכל לייצר עוד זמן לשבת לחשוב ולעשות סיעור מוחות".
בעולם שבו כל אחד יכול לייצר אפליקציה בחמש דקות, השוק יוצף במוצרים. כיצד יזם חדש יוכל לייצר יתרון תחרותי כשהטכנולוגיה נגישה לכולם באותה המידה?
"הטכנולוגיה הייתה חסם, אבל פרט למקרים של חדשנות טכנולוגית יוצאת דופן היא לא הייתה מה שמייצר את ההצלחה. גם לפני ה-AI חנויות האפליקציות היו מוצפות, אבל רק מוצרים שנתנו ערך ללקוחות ושהיזמים ידעו לשווק אותם כמו שצריך הצליחו לפרוץ, ורק מי שידע להתנהל עסקית ולעשות מונטיזציה הצליח לשגשג. התחרות תגדל, וייכנסו עוד המון תוכנות ומוצרים, אבל כמו שהיה עד כה – רק מי שטוב יצליח. ירידת החסם דווקא תכניס יותר תוכנות טובות ומדויקות לצרכים נישתיים שפעם לא היו מקבלים מענה בגלל עלות הפיתוח. זה ייתן המון ערך לעסקים קטנים".
יבגני דיברוב
מנכ"ל ומייסד-שותף בחברת ארמיס: "כמעט אחד מכל שלושה דולרים שחברות סייבר סקיוריטי מגייסות בשוק הפרטי ברחבי העולם – מגיע לחברות ישראליות. זה נתון מטורף"
מדוע ניתן להגדיר את ישראל כ"סייבר ניישן" ומהן נקודות העוצמה של ישראל בתחום זה?
"ישראל היא ללא ספק אומת הסייבר. מגזר ההייטק, והסייבר בפרט, הוכיחו בכל פעם מחדש שהם הקטר של המשק, בייחוד בתקופה של שלוש שנים מורכבות ומאתגרות. כמעט אחד מכל שלושה דולרים שחברות סייבר סקיוריטי מגייסות בשוק הפרטי ברחבי העולם – מגיע לחברות ישראליות. זה נתון מטורף שממחיש עד כמה מנהיגי האבטחה של התאגידים הכי גדולים בעולם ומשקיעי ההון-סיכון הכי חשובים בעולם מאמינים באקו-סיסטם הישראלי כדי להגן על התשתיות והנכסים הכי קריטיים בעולם. זה נובע בראש ובראשונה מהטאלנט והצוותים שיש כאן בארץ - שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם, וצומחים כאן ביחידות הטכנולוגיות".
מהם אתגרי הסייבר הנמצאים כיום בפני התעשייה?
"אנחנו חיים היום בעולם שבו פשוט יותר מאי-פעם לגורמים הזדוניים ולתוקפי הסייבר לפתח כלי תקיפה ולבצע מתקפות מורכבות, בראש ובראשונה בגלל יכולות ה-AI שממשיכות להשתכלל. האקרים שמאחוריהם עומדות ישויות כמו צפון קוריאה, סין, איראן ורוסיה יכולים כיום לפתח יכולות תקיפה שבעבר נראו דמיוניות, ובצורה זולה ומהירה מתמיד. המשמעות היא שהמשימה של עולם הגנת הסייבר חשובה מאי-פעם, אקוטית ודחופה מתמיד, ובייחוד - כולם מבינים עד כמה יכולות ההגנה נחוצות כיום. אנחנו חיים בעולם שבו תשתיות קריטיות – כמו בתי חולים, תשתיות אנרגיה, שדות תעופה ומפעלי ייצור - הפכו למטרות. המשמעות היא שלכוחות ההגנה בסייבר יש משימה לשמור על הכלכלה העולמית מתפקדת, ועל המערכות הלאומיות החשובות ביותר פועלות, בזמן שהתוקפים הולכים ומשתכללים".
יבגני דיברוב
(צילום: ארמיס)
כיצד כניסת כלי ה-AI משפיעה על פיתוח מוצרי הסייבר של המחר?
"בעולם הסייבר יש מוסכמה בסיסית: התוקפים צריכים להקדים את המגינים רק פעם אחת כדי לגרום לנזק רב. אפשר לראות בכך יתרון מבני של התוקפים, אבל יש גם צד שני למשוואה: המגינים מכירים טוב יותר את ‘המגרש הביתי’ שלהם ואת המערכות של עצמם, וזה לא דבר של מה בכך. לכאן בדיוק נכנס ה-AI לתמונה. בדיוק כפי שהגורמים הזדוניים מסוגלים למצוא חולשות ופרצות באופן אוטומטי, ה-AI יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך: לעזור לזהות נקודות עיוורון בתוך המערכת, לרדוף באופן אקטיבי אחרי גורמים זדוניים, לנתח התנהגות חשודה של מכשירים, ולסכל איומים או ניסיונות חדירה לפני שנגרם נזק. כך, בין השאר, AI משפיע באופן ישיר על הגנת סייבר. ה-AI ימשיך לשמש ככלי שמעצים ונותן עוד יכולות למפתחים, ומעבר לכך גם לחברות עצמן שמפתחות את כלי הסייבר של המחר דרך המחלקות השונות".
תעשיית הסייבר סובלת ממחסור חמור במומחים. איך מתמודדים עם גיוס טאלנטים ושימורם בשוק תחרותי כל כך?
"לא הייתי אומר בהכרח שיש מחסור, אבל אין עוררין שהשוק תחרותי מאוד בכל הקשור לגיוס של עובדים חדשים ובייחוד עובדים מנוסים. בראש ובראשונה, מדובר ביתרון לעובדים ולטאלנט המבוקש ביותר. אבל שוק תחרותי הוא גם בריא לחברות עצמן, כי הוא מכריח אותן להשתפר, לחדד את הצעת הערך שלהן, לחשוב על מיזוגים ורכישות, ולפתח כל הזמן את היתרון שלהן מול המתחרות הישירות".
איל וולדמן
מייסד מלאנוקס: "חוסר היציבות בישראל משפיע על יכולת התכנון ושיתוף הפעולה עם ישראל בכל התחומים, בפרט בתחום הביטחוני"
כיצד המצב הגיאופוליטי הנוכחי ומלחמות השבבים בין ארה״ב לסין משפיעים על שרשרת האספקה העולמית של רכיבי ה-AI לפי דעתך?
"אני חושב שכל עוד 80% מרכיבי ה-AI מגיעים מ-TSMC שבטאיוואן, אז כל עוד טאיוואן לא הפכה להיות סינית, בסך הכול ההשפעה היא יותר על התוצאות של NVIDIA או חברות עסקיות אחרות. אני לא חושב שזה משפיע עלינו בצורה משמעותית. צריך לראות, ואני גם רואה, בנייה של תשתיות ייצור של הרכיבים בארה"ב ובעולם המערבי כדי להיות מוכנים למקרה שטאיוואן תהפוך להיות חלק מסין, אבל בסך הכול אני חושב ששרשרת האספקה כרגע היא מאוד מבוססת ויציבה".
ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתכנון ופיתוח שבבים, ופועלות בה מעל 250 חברות שאחראיות על פיתוח מעבדים מהמתקדמים בעולם. האם מדינת ישראל עושה מספיק כדי לשמור על מעמדה כמעצמת שבבים וחומרה ולא רק תוכנה?
"תמיד יש מה לעשות, בעיקר בתחום החינוך הגבוה והחינוך הטכנולוגי. בסך הכול יש פה תשתית די טובה, הרבה בזכות המוסדות להשכלה גבוהה וה-Design Centers של חברות הייטק בינלאומיות".
מהו הצעד הבא שצריך לקרות בתחום החומרה כדי שבינה מלאכותית יוצרת תמשיך להתפתח?
"אני חושב שכל הזמן יש התקדמויות. זה לא יהיה בצורה של מהפכה אלא יותר בצורה של אבולוציה. אתה רואה גם את NVIDIA, גם על הנטוורקינג וגם על המעבדים, הולכים בצורה אבולוציונית ומתקדמים מדור לדור כדי לאפשר ביצועים טובים יותר. אז זה דבר שקורה בצורה הדרגתית, לא בצורה של מפץ".
איל וולדמן
(צילום: יח”צ)
כיצד מנהלים ויזמים צריכים לשנות את צורת החשיבה שלהם בעידן שבו ה-AI מספק פתרונות מיידיים כמעט לכל אתגר טכנולוגי?
"צריכים להשתמש בתשתיות של הבינה המלאכותית כמה שיותר. אני חושב שצריכים ללמוד לעבוד עם זה ולנצל את הבינה המלאכותית כדי שזה יהיה טוב".
מעבר לפוטנציאל הגדול של ה-AI, רבים חוששים מההשפעות שלו על עולם העבודה, ובעיקר מכך שהחברות והממשלות יחליפו חלק ניכר מהעובדים בטכנולוגיה הזאת. מה אתה חושב על זה?
"אני חושב שבינה מלאכותית זה דבר חיובי בכל המובנים, ואני חושב שאנחנו צריכים לדעת לנצל את זה לטובת הפרודוקטיביות שלנו, אבל בהחלט כולם צריכים לעבוד עם בינה מלאכותית".
כיצד לדעתך על המדינה והחברות להיערך למשבר תעסוקתי זמני של עובדים שיישארו ללא עבודה?
"אני לא חושב שיהיה משבר. באופן כללי אני חושב שבינה מלאכותית תהפוך את העולם שלנו ליותר מהיר, יותר טוב ויותר בטוח".
ישראל ידועה כמוקד ידע אדיר באנלוג ובארכיטקטורה של שבבים. האם המשבר הגיאופוליטי וחוסר היציבות משפיעים על יכולתנו לשמור על היתרון היחסי הזה מול מרכזים מתחרים בארה"ב ובאסיה?
"חוסר היציבות בישראל משפיע על הכול, ואני מקבל על זה פידבק גם מחברות מאוד גדולות של סמי-קונדקטורס וגם בכלל בעולם הכלכלי. אז זה בהחלט משפיע על יכולת התכנון ושיתוף הפעולה עם ישראל בכל התחומים, בפרט בתחום הביטחוני, ולכן עלינו לחזור ליציבות גיאופוליטית".
הובלת חברות ענק דרך משברים עולמיים וביטחוניים. מה הלקח הניהולי החשוב ביותר שלמדת על שמירת ליבת המהנדסים והמחקר והפיתוח בארץ בתקופות קשות?
"הלקח הכי חשוב בהובלת ארגון הוא בעיקר לדעת מה אתה עושה, להיות מאוד מאוד מקצועי. האקזקיושן (Execution, היכולת להוציא לפועל תוכניות, להפוך אסטרטגיה למעשים ולעמוד ביעדים בזמן אמת) היא הדבר הכי חשוב בחברה. כלומר, להצליח להוביל את החברה לאן שאתה רוצה שהיא תלך. כך שהמסר הכי חשוב עכשיו הוא באמת להמשיך במפת הדרכים העסקית, להיות מאוד מקצועיים ולהיות ראשונים לפני המתחרים".
