100 ימים מלאו לכהונתו השנייה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וכלכלת העולם מצויה בחוסר ודאות מוחלט. הטלטלה בשווקים, בסחר הבינלאומי, בבורסות ובשערי המטבעות בתוך זמן כה קצר היא חסרת תקדים. למעשה, מאז 20 בינואר השנה שולט במעצמה המובילה בעולם הכלכלי לא נשיא מדינה כי אם איש עסקים, שסמכויותיו כמעט אין סופיות. כל פעולה שלו, כל החלטה שלו, כל הכרזה שמשמיע הנשיא טראמפ היא בעצם "דיל".
כך הכרזת מדיניות המכסים הקיצונית אי פעם היא דיל להטבת מאזן הסחר של ארה"ב, ודיל לצמצום שיעורי האבטלה שם. כך מתייחס הנשיא טראמפ גם ל"דיל" של השתלטות על האי גרינלנד ועל תעלת פנמה. גם עם איראן מבקש דונלד טראמפ לגמור "עסקה" שתהיה טובה לכולם, גם עם ערב הסעודית מחפש טראמפ "דיל", שיגדיל את ההשקעות הסעודיות בארצו, וגם הרעיון לפתרון של פינוי ושיקום רצועת עזה הוא "דיל". וכך כמובן אף חתימה סופית על "עסקת חטופים" וסיום המלחמה בעזה היא בעצם דיל שצפוי, לדעת נשיא ארה"ב, להיטיב עם כולם.
למעשה, מי שחושב שהנשיא טראמפ עוסק ב"שליפות מהמותן" טועה בגדול. טראמפ הוא איש עסקים ממולח, שעשה הון גדול מהמדיניות בעסקיו במשך עשרות שנים, וכעת מבקש להמשיך בהם גם למענה של ארה"ב.
הוא מבקש לעשות הון ולשפר באופן קיצוני את גירעון הסחר העצום של ארצו ולהפחיתו במהירות. כלכלנים לא מעטים סבורים שאף יצליח בכך, וכי בעצם אין כלל מדובר ב"משוגע הכפר".
מנכ"ל תובל בית השקעות ויו"ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל, אורי תובל, למשל, סבור כי "בניגוד לתפיסה הרווחת, הנשיא טראמפ לא פעל באופן גחמני בכל הנוגע להטלת המכסים. מאחורי המהלך עמדה תוכנית סדורה, שמטרתה המרכזית הייתה לצמצם את גירעון הסחר והגירעון התקציבי העצום (יותר מטריליון דולר) של ארצות הברית, ובעיקר לפגוע בכלכלת סין באמצעות מהלכים כלכליים ממוקדים".
בעולם התעלמו מהכרזות הבחירות של טראמפ
למעשה, הנשיא טראמפ לא המתין אפילו שעה וחתם על צווים בנושאים כלכליים כבר ביום כהונתו הראשון. לא, אין מדובר פה בבעלים של חברה שהשתגע, אלא במשנה סדורה, שכבר מבהירה לעולם הכלכלי כי מה שהיה לא יהיה עוד. על השוק העולמי להסתגל למציאות חדשה.
בעצם, אולי ההפתעה אינה במקומה. גם אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים, סבור כי "המדיניות הכלכלית של דונלד טראמפ אינה חדשה. הן מהלכי הקדנציה הראשונה שלו והן הצהרותיו במסע הבחירות הנוכחי, מצביעים על קו עקבי, כך שאין מדובר בהפתעה של ממש".
אפשר כמעט לומר שההפתעה היא שבעולם הכלכלי לא התייחסו ברצינות להכרזות הבחירות של המועמד לנשיאות ומי שהפתיעו היו למעשה המנהיגים, שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים, בחוסר היערכותם לשיגיונותיו הלא דמיוניים כל כך של הנשיא טראמפ.
אולם, יש עוד מישהו שהופתע וזה מפתיע עוד יותר - הנשיא דונלד טראמפ עצמו. הוא לא תיאר לעצמו שההכרזה על מתקפת המכסים הגדולה שלו תפיל בתוך 48 שעות את כל הבורסות המובילות בעולם, תגרום הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים דווקא לאנשי העסקים המובילים שתמכו בו בבחירות, ותביא עמה תגובות מיידיות של הכרזות על הטלת מכסים כבדים על היצוא האמריקני, מסין (125%!) ועד אירופה.
וכך, האיש הלא כל כך יציב בהכרזותיו, נסוג בתוך שבוע, לפחות לתקופה של 90 יום (כעת 70), מתוכניותיו הגרנדיוזיות, ונראה כי כסיסמת סלאח שבתי המפורסמת החליט ברגע האחרון לעשות "רגע חושבים".
הדולר האמריקני נחלש
כאמור, מה שקרה בכלכלת העולם מאז שהנשיא טראמפ מנהל את המעצמה המובילה בתבל זאת רעידת אדמה בכל תחום: הבורסות לא חוו יום של שקט, רשמו את הירידה הגדולה מזה עשרות שנים, עד 13% במזרח התיכון בתום שעות, ואת העליות הגדולות ביותר בעשור האחרון, כולל בארה"ב.
הדולר האמריקני נחלש באופן משמעותי מול רוב המטבעות, ובראשם האירו, בשיעורים חדים, מה שאגב יכול לסייע דווקא להתאוששות הכלכלה האמריקנית. האינפלציה שוב מגלה סימנים של עלייה ולכן המשך הפחתות הריבית, בעיקר בארה"ב, מתרחקות. הסינים סופגים מכה קשה שלא ציפו לה ועדיין מהססים כיצד להגיב.
ובעיקר, הציבור הרחב של המשקיעים, ממשקי הבית ועד לחברות הגדולות בעולם, מבולבלים, חווים הפסדים בקופות גמל ובקרנות מובילות ומתקשים לעקוב ולעכל את המתרחש בזירות הכספים ברחבי העולם.
גם בישראל המבוכה רבה, אולם לא במפתיע ירידות הענק והעליות החדות בבורסות העולם לא זכו לחיקוי מדויק. הירידות, כפי שהיה במשברים קודמים, כמו בסאב-פריים ב-2008 ובקורונה לפני חמש שנים, היו מתונות באופן ניכר מאשר במדינות רבות בעולם, וכך אירע גם כאשר הבורסות שוב זינקו כלפי מעלה ובישראל התנועה צפונה הייתה איטית ומחושבת יותר.
אחת הסיבות למתינות היחסית בתגובות בישראל היא ללא ספק פסיכולוגית. בה בשעה שבישראל מתרחשות מלחמות קשות, קטנות יותר וגדולות וארוכות כמו עכשיו, תגובות ציבור המשקיעים לתופעות שהן "רק" הטלת מכסים, לעומת אלפי הרוגים ומאות חטופים, במדינה שנורים עליה כמעט כל יום טילים, מתונות ופחות עצבניות.
ובכל זאת, קרנות נאמנות וקופות גמל בארצנו מושקעות בישראל ובשווקים נוספים ברחבי העולם, וכאשר הבורסה האמריקנית נופלת באחוזים רבים, גם חסכונות ציבור המשקיעים בישראל חוטפים מכה.
וכאן, העצבנות רבה יותר, בעיקר אצל חוסכים פנסיונרים, שחוששים שהתאוששות הקופות תהיה איטית. ובכל זאת, כל יועץ השקעות ימליץ לא להתרגש ולא "לברוח" מהקופות ולפדות כספים בהפסדים. עובדה שחלק מירידות השערים כבר הפכו לעליות, אף כי שיגיונות הנשיא טראמפ עלולים לטלטל מחדש את השווקים, אם באיזו הבלחה פתאומית בשבוע הבא ואם גם רק בעוד 70 יום.
ובכל זאת, יש גם נזקים ואזהרות בתחומי כלכלה שונים ממדיניותו הבלתי צפויה בחלקה של הנשיא טראמפ. עו"ד צבי קן-תור, שותף במשרד עו"ד קן-תור יו"ר ועדת האשרות בלשכת ישראל-ארה"ב, מזהיר: "מדיניות המכסים של טראמפ היא בבחינת פצצה שנחתה על כל העולם, ויש לה השלכות רבות על התעשייה הישראלית. הפעילות המסחרית המשמעותית ביותר בין ישראל וארה"ב היא בתחומי הטכנולוגיה. לא מעט חברות ישראליות רשומות בארה"ב, ועד היום חברות ישראליות שלחו מומחים באשרות מיוחדות לארה"ב כדי לנהל את העסק שם. אלא, שמאז כניסת טראמפ לבית הלבן, ארה"ב מכבידה על תהליך קבלת האשרות וכך חברות ישראליות מוצאות את עצמן היום בקשיי תכנון לעתיד".
ניר שמול, מנכ"ל חברת הנדל"ן שניר, מזהיר מהשפעת צעדי הנשיא טראמפ על שוק הנדל"ן בישראל: "החלטה אחת מוושינגטון עלולה להשפיע על מחירי הדירות, עלויות הבנייה והשקעות זרות וגם על הסטרטאפים של ענף הנדל"ן". לדברי שמול, התגובה הראשונית התמקדה אמנם בתעשיות הביטחוניות ובהייטק, "אולם בשוק אחד, הרגיש מכולם, ההשפעה עלולה להיות עמוקה ומורכבת הרבה יותר – שוק הנדל"ן. זאת, כיוון שהקשרים בין שוק הנדל"ן בישראל לארה"ב חורגים הרבה מעבר להשקעות ישירות".
הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, יונתן כץ, מתריע מעניין אחר: "חוסר האמון במדיניותו של הנשיא טראמפ תומך כעת במעבר מנכסים פיננסיים - מניות, אגרות חוב, דולר - אל נכסים חלופיים". אולם כץ סבור גם שהנשיא טראמפ נבהל מהעלייה החדה בתשואות, בניגוד לכיוון הרצוי על ידי הממשלה, "ולכן להערכתנו הוא יקפיא את תוכנית העלאת המכסים. ברקע, האמון הצרכני בארה"ב ממשיך לצלול עם זינוק בציפיות האינפלציה".
משרד מנהל ההשקעות הראשי של הגוף הפיננסיUBS צופה שכבר בשבועות הקרובים המערכה תשתנה לגמרי: "אנו צופים שהסמכות הביצועית של הבית הלבן תעמוד בפני אתגרים משפטיים. הנשיא האמריקני הודיע על המכסים תוך שימוש ב'חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית', ומצב כזה לא שימש בעבר מעולם להכרזת שינויים נרחבים כל כך במדיניות הכלכלית".
בבית ההשקעות צופים כי "הזעזוע בטווח הקצר וחוסר הוודאות הנלווה אליו צפויים להוביל להאטה זמנית בכלכלת ארה"ב ולהפחית את הצמיחה בשנת 2025 לרמה של 1%, או אף פחות, מה שיוביל להפחתות ריבית של עד 1%, עד לסוף שנת 2025".
נתניהו ירכך את טראמפ?
המודאגים מכולם בישראל, ממהלכי הנשיא טראמפ, 100 ימים אחרי כניסתו לתפקיד החשוב בעולם, הם ללא ספק התעשיינים ובעלי המפעלים המייצאים לארה"ב. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר: "מלחמת הסחר שיצר הנשיא טראמפ היא למעשה המשבר הכלכלי הרביעי שישראל מושפעת ממנו מאז שנת 2020 ועד היום. התחלנו עם הקורונה, שהשפעתה הייתה קשה. לאחר מכן פרצה מלחמת אוקראינה-רוסיה, שפגעה גם בנו כלכלית. ההשלכות הכלכליות של מלחמת 'חרבות ברזל' היו בוודאי קשות. ועכשיו הגיעה פריצה של כל כללי הגלובליזציה, בעקבות מלחמות הסחר שיצר הנשיא טראמפ".
נשיא התעשיינים נשמע מודאג, ומצפה שהממשלה תפעל בהקדם כדי להציל את התעשייה הישראלית ממכה נוספת: "ראש הממשלה נתניהו כבר הצהיר כי יהיה מוכן לוותר על כל החסמים והמכסים הקיימים כיום בין ישראל לארה"ב, כדי שנהיה מוחרגים ממדיניות המכסים של טראמפ, אבל לשם כך אנחנו חייבים הדדיות בסחר ושמירה על סחר הוגן. אמנם הטלת המכס האמריקני והפרת הסכם הסחר החופשי (FTA) מציבים אתגר משמעותי בפני התעשייה הישראלית, אולם התעשייה שלנו אינה מחפשת הגנות בדמות חסמי סחר".
ד"ר תומר מסביר מה צריך לעשות למען עתיד התעשייה הישראלית: "בראייה קדימה, מה שדרוש לתעשייה הוא שיפור הסביבה העסקית, באמצעות הפחתת חסמי רגולציה, תיעדוף רכש מקומי תחרותי, עידוד חדירה לשווקים זרים, צמצום עלויות הייצור וקידום השקעות מקומיות וזרות. בעוד ממשלות העולם משקיעות מאות מיליארדים בחיזוק התעשייה המקומית שלהן, המציאות החדשה מחייבת את ישראל, שנמצאת בחזית הסכנה, למצוא את הדרך לשמור על תחרותיות התעשייה ולעדכן את מדיניותה התעשייתית ומדיניות הסחר שלה".
ובינתיים מטכסים במשרדי ראש הממשלה, האוצר והכלכלה עצות, לא תמיד משמחות ויעילות, כיצד להרגיע את הנשיא טראמפ ולהפחית, או אפילו לבטל, את גזירת המכסים בגובה של 17% על התעשייה הישראלית.
ההצעות שנודע שנשקלות כעת בדרגים הממשלתיים יפגעו קשות בתנאי הסחר של ישראל, לעומת השיפור בתנאי הסחר של ארה"ב. חברת אל על תקדים רכישת מטוסים מחברת בואינג, יתכן שבסיוע ממשלתי, נשקלות הקלות במיסוי על יבוא מכוניות, בעיקר חשמליות, מארה"ב לישראל, על פני יבוא רכבים כאלה מסין, וייעשו שינויים בהסכמי הסחר בין שתי המדינות לטובת ארה"ב.
יש לא מעט כלכלנים שמזהירים שמההשלכות של ההצעות הללו, שיעלו בסופו של דבר בגירעון עולה בישראל, ולצורך להטיל בעתיד הלא רחוק על האזרחים מיסים חדשים, בנוסף להשפעת מדיניות הטלת המכסים ברחבי העולם על המחירים גם בארץ.
