איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת לבן, מהיישוב תמרת.
בצילום: אלי (72), אתי (63).
1 צפייה בגלריה
משפחת לבן
משפחת לבן
משפחת לבן
(צילום: אסי חיים)
הבית: וילה בבעלותם. אלי: "אנחנו גרים פה 8 שנים אבל עוד כמה חודשים עוברים לנחלה שאני בונה בבית שערים, שזה ממש פה ליד, בעמק".
תמרת? אלי: "זה יישוב קהילתי עם נוף מדהים, שמורכב רובו מטייסים, עובדי רפאל, רופאים ואנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה. יש ועד מקומי שמשקיע המון - חגים, מסיבות, פעילויות. יש בריכת שחייה. אנשים לא מתערבבים יותר מדי, ויש שיגידו שהמקום 'פלצני', אבל אני אוהב שהכל מסודר ונקי".
בית שערים? אלי: "ההורים שלי עלו מלוב וגדלתי במעברת רמת ישי - בית שערים ובמגדל העמק. בכיתה ט' אבא שלי הוציא אותי מבית הספר ושלח אותי לעבוד ולהביא כסף הביתה. הייתי נער שולייה, לא היה לי כלום. עבדתי אצל מישהו שגר בבית שערים בנגרות, וכל פעם שהגעתי אליו וראיתי את העצים, הפרות והעמק הירוק, אמרתי לעצמי 'אני רוצה לגור פה'. זה היה בלתי אפשרי כי זה היה להיכנס ללב של האליטה האשכנזית. מגדל העמק הייתה עיירת פועלים. אבל הגשמתי את החלום וקניתי נחלה של 60 דונם, ואני בונה שם את הבית. עשיתי לי בריכה יפה ומגרש פטנק (משחק כדורים צרפתי – א"ח), ואיזה צימר קטן לחברים מהצבא שבאים. מה זה החיים? אני רוצה ליהנות. יש לי ברוך השם מספיק כסף ונכסים".
השקעה גדולה? אלי: "הנחלה, שאני קורא לה 'נחלת בכור', עלתה 6.5 מיליון, ובבנייה קצת התפרעתי ופינקתי את עצמי. עלה לי 5 מיליון. הבן שלי אסף עשה לי פעם שיעור. היה לי רכב ישן ורציתי להחליף אותו ומצאתי יגואר בן שנתיים. שאלתי אותו: 'זה מצדיק הוצאה של 400 אלף שקל?' הוא התעצבן ואמר: 'אבא, לחיות זה לא כלכלי'. אמרתי לעצמי: 'רבאק, אתה עובד כל החיים. התחלת בבוץ, בגועל נפש, איבדתי שתי אצבעות בנגריה, עברתי משברים. צריך להפסיק לראות כל דבר דרך החור של הגרוש".
נחלת בכור? אלי: "זה כינוי לבן הבכור במשפחה וככה קראו לי. אני נזכר בילד שהייתי, לא ידעתי מה יהיה איתי, הייתי חסר השכלה. רציתי ללמוד, אבל אבא שלי אמר לי 'מי שיש לו מקצוע ביד לא הולך לאיבוד' ושלח אותי לעבוד בנגרייה. התביישתי לספר לחברים והתרחקתי מהם. היו לפני שתי דרכים - לפנות לפשע, המסלול המהיר והזמין יותר, או לעבוד קשה. למזלי בחרתי בדרך השנייה, והצלחתי בעסקים".
עסקים? אלי: "יש לי כמה חברות. חנות גדולה לחומרי בניין שמעסיקה 60 עובדים, חוץ מזה בניתי עם שותף את הסטריט מול, קניון פתוח ברמת ישי, ועכשיו מכרתי אותו בעסקה גדולה, ויש לנו עוד כמה חברות שעוסקות בנדל"ן. אני חייב הרבה לפסיכולוג בהכוונה לחיילים משוחררים אחרי הצבא. כל מה שידעתי זה נגרות והוא אמר לי: 'עם ציונים כמו שלך במבדקים שעשית - יכולת להיות טייס בצבא', וזה היה כמו סכין בלב שלי. ואז הוא אמר לי: 'אתה יכול להיות הרבה יותר מהבוס שלך, תפתח נגרייה משלך'. וזה שינה לי את החיים. פתחתי נגרייה, ואחרי זה מפעל ומחסן עצים. תמרת בדיוק קמה, וקנו ממני את כל העצים לגגות ביישוב. ואז הצלחתי לקנות שטח של ארבעה דונם ברמת ישי, שאחרי כמה שנים, אבא הגיע, ראה את המקום ודרכו התברר לי שבעצם קניתי את שטח המעברה שבה גדלתי. זה ריגש אותי ממש והיה כמו סגירת מעגל. הייתי רעב להצליח ולא עצרתי, דבר הוביל לדבר, ותוך כדי השלמתי בגרות ועשיתי קורס טיס".
רעב? אלי: "גם כשיש לך כסף אתה עדיין רעב, זה כמו חור מהילדות שצריך למלא. אבל אחרי שבניתי את הקניון פתאום עצרתי והסתכלתי על מה שעשיתי, והתחלתי להרגיש פחות עני ולהעריך את עצמי. בשנתיים האחרונות התחברתי לעצמי ולילד שהייתי והתאהבתי בו. כשנולדה לי הנכדה, חשבתי איך אני יכול לספר לה את כל מה שעברתי, והתחלתי לכתוב לה מכתב ויצא לי ספר. קראתי לו 'הדרך אל נחלת בכור' והוא נמכר בכל החנויות. החלום שלי הוא להרצות לילדים בפריפריה, כדי שיידעו שהם יכולים להצליח. בכל שנה אני מממן לימודים ומגורים לסטודנטים מעיירות פיתוח. הם לא יודעים שזה אני, וכשהם מסיימים אני בא לתת חיבוק ולהגיד כל הכבוד".
אתי? "נולדתי בעפולה והכרתי את אלי כשהגעתי לטבעון לריקודי עם. הוא היה אחרי הגירושים, ומאז אנחנו יחד. עד היום אנחנו רוקדים יחד. אני גם עובדת איתו בהנהלת החשבונות בחנות. אנחנו עובדים קשה אבל גם מטיילים הרבה. היינו כבר בכל פינה בעולם. אחד המקומות הכי מדהימים היה בדרום אמריקה".
דרום אמריקה? אתי: "בוליביה, פרו, אקוודור, מדינות מרתקות. יש לנו קבוצה קבועה של חברים של אלי מהצבא ואנחנו נוסעים יחד. זה כמובן לא טיול מוצ'ילירים". אלי: "כל טיול אנחנו נוסעים לחודש. היעד הבא זה שיט למקסיקו. האישה הזו גם עלתה איתי על אופנוע הארלי דוידסון ונסעה איתי עד שארם, למרות שפחדה. טיילנו בכל הארץ על האופנוע. אנחנו מנסים הכל".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il