ראיון עם יואל נווה
(צילום: ליאור שרון)
אחרי דברי הנגיד שלשום כי בכוונתו להוריד את הריבית שוב עם קצב האינפלציה יתקרב ליעד התחתון שהציבה הממשלה (1%), ועל רקע המשך הלחימה מול חיזבאללה, למרות הסכם הפסקת האש מול לבנון, הדולר ממשיך להתחזק.
בשעה זו הוא נסחר סביב 2.89 שקל, אחרי שרק לפני כמה ימים שערו עמד על 2.80-2.81. גם האירו במגמה דומה והוא נסחר סביב 3.36 שקל. השער היציג של הדולר הוא 2.895 והיורו עומד על 3.368.
במקביל, הבורסה בתל אביב יורדת בשעה זו ביותר מאחוז, המשך ישיר לימים האחרונים, שבחלקם היו אף ירידות חריפות הרבה יותר. מוקדם יותר הבורסה כבר ירדה ב-2%, אך המצב מעט התמתן.
מי שהתייחס היום באולפן ynet לשער הדולר, שאמנם עלה בימים האחרונים, אבל אם מסתכלים על שערו בדיוק שנה מהיום (3.67 שקל), מדובר בירידה דרמטית, הוא הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר, יואל נווה.
"ההתחזקות של השקל היא לא רק מול הדולר, היא מול כל סל המטבעות. יש פה שני אלמנטים, אחד זה ההתחזקות עצמה והשני זה הקצב המהיר שבו זה קרה בחודשים האחרונים", אומר נווה.
"זו מגמה ארוכת טווח אבל המגמה הזאת האיצה ואין ספק שהדבר הזה פוגע באופן משמעותי בתחרותיות של המשק הישראלי, בין אם זה יצואנים שמייצאים סחורות, והמחיר שמקבלים בדולרים הוא נמוך יותר בשקלים, וההוצאות שלהם בארץ הן ברובן בשקלים, ובין אם זה בהייטק שהעוצמה העיקרית שלו זה שכר, והשכר של עובדי ההייטק במונחים דולריים, שזה המונחים שהחברות האלה חיות בהם, התייקר במשהו כמו 20-15 אחוזים", הוא הוסיף.
היית מצפה מבנק ישראל להתערב?
"אני חושב שהיום במציאות הפוליטית בינלאומית הקיימת, בנק ישראל כנראה מוגבל ביכולת שלו להתערב באופן ישיר בשוק, זה דבר שהוא פחות מקובל על הממשל האמריקני והתלות שלנו בממשל האמריקני רק גדלה בשנים האחרונות, ולכן כנראה שהוא מנוע מזה. אבל כמו שהנגיד אמר, כנראה שכאשר הנסיבות יאפשרו הוא יוריד ריבית וזה אמור במידה מסוימת להשפיע על שער הדולר. המגמה של בנקים מרכזיים בעולם היום היא דווקא לא להוריד את הריבית, אולי אפילו להעלות אותה לאור האינפלציה הגבוהה".
איך תיראה הכלכלה שלנו עם שקל חזק?
"הנזק הוא גדול, אבל הוא הולך ומתממש. זה לא קורה בבת אחת, אבל ככל שהשער ממשיך לרדת והסיטואציה הזאת נמשכת לאורך זמן, אנחנו נראה פשוט פחות צמיחה בהייטק, יותר משרות של חברות מאוישות בחו"ל ולא בישראל, חברות יעברו לייצר בחו"ל. אני חושב שהתעשיות הביטחוניות בחלקן כבר מייצרות בחו"ל".
היית מצפה מהמדינה להתערב, נגיד להעביר את המיסוי על חברות הייטק משקלים לדולרים?
"יש פה כמה דברים שהם יותר מבניים שצריך לטפל בהם. יש עודף ייצוא כרגע במדינת ישראל, יש יותר דולרים שנכנסים מאשר הם יוצאים, וזה יוצר לחץ מתמיד על שער החליפין, לכאורה זה דבר טוב, השאלה מה קצב של הייסוף ועד כמה אפשר להתמודד עם זה. אחת הסיבות להתחזקות של השקל היא גם עודף חיסכון שקיים במשק הישראלי, יש פה הרבה מאוד חיסכון כפוי, פנסיית חובה בהיקפים גדולים, הטבות מס מאוד משמעותיות לחיסכון ארוך טווח, הכסף הזה לא יכול כולו להיות מושקע בישראל, הוא מושקע בחוץ לארץ, המוסדיים מצדם שמנהלים את הכסף הזה לא רוצים להיחשף למטבע הזר ומגדרים או חלק משמעותי מההשקעות שלהם בחו"ל.
"ההשקעות האלה בחו"ל יוצרות כן תזרים של דולרים שנכנס ולכן ברמה המבנית נכון כנראה לטפל בהטבות המס המופלגות שיש היום לחיסכון ארוך הטווח, ואולי לצמצם את החובה לפנסיית חובה, אבל זה דבר שייקח זמן. בטווח הקצר אם אני מסוגל להוריד את הריבית זה יכול לסייע, אבל התערבויות משמעותיות אחרות של המדינה הן פחות רלוונטיות".
נווה התייחס גם לדיווחים אתמול והיום כי ראש הממשלה רוצה להוריד בחזרה את המע"מ מ-18% ל-17%, ותקף בחריפות את נתניהו. "אם זה באמת נכון, הרי שזו התנהלות מופקרת לחלוטין, כשהגירעון צפוי להגיע ל-5% ואין מסגרת אמיתית לתקציב הביטחון. ההתנהלות הפזרנית הזאת של הממשלה לא מסייעת לנגיד להורדת הריבית, ולכן חשוב שהממשלה גם כן תיקח אחריות ותצמצם את תוצאותיה, או לפחות תנסה לעשות פעולות משמעותיות לצמצום הגירעון כדי שלנגיד תהיה אפשרות להוריד ריבית".
