חברת הסטארטאפ פקטיפיי (Factify) מציגה שאיפה מרחיקת לכת: להחליף את מסמכי ה-PDF שכולנו משתמשים בהם בדור חדש של מסמכים דיגיטליים. המשקיעים שלה מאוד מאמינים בבשורה הזו והחברה מדווחת היום על גיוס סיד ענק - 73 מיליון דולר. מדובר למעשה באחד מגיוסי הסיד הגדולים בעולם בתחום שאינו סייבר או בינה מלאכותית.
סבב הגיוס החל בגיוס פרה סיד בגובה 10.3 מיליון דולר, שנעשה ב-2024 על ידי קרן Valley Capital Partners, והמשיך בגיוס סיד מלא שהשלים את הסכום ל-73 מיליון דולר. את הסבב הובלה קרן Valley Capital והשתתפו בו משקיעים בולטים בעולמות הכספים והטכנולוגיה, בהם ג’ון ג’ינדריאה (לשעבר ראש תחום ה-AI בגוגל וסמנכ״ל הבינה המלאכותית באפל), קן מואליס (מייסד בנק ההשקעות Moelis & Co) פיטר בראון (מנכ"ל קרן הגידור Renaissance), ג'ים פרי (מייסד-שותף של קרן Madison Dearborn), שי דורון (שותפה ב-Clutch Capital) ושי וינינגר, מייסד-שותף של למונייד ופייבר.
גיוס סיד בהיקף 73 מיליון דולר מעיד על כך שהמשקיעים רואים בחברה פוטנציאל להפוך ליוניקורן בתוך זמן קצר. על בסיס השוואה עם חברות אחרות שגייסו סיבובי ענק (Mega-Seed Rounds) ובהנחה שהמשקיעים קיבלו כמקובל בין 15% ל-25% ממניות החברה, ניתן להעריך שהוולואציה של החברה היתה כ-300 מיליון דולר ואף יותר.
הערכת השווי לא נמסרה על ידי החברה אך סטיב או’הרה, שותף מנהל ב-Valley Capital Partners, הסביר את התלהבות המשקיעים: "החברה מביא חשיבה יסודית וחדשנית על מהות עולם המסמכים בתקופה שבה AI נהיה חלק מניהול המידע העסקי. זו תהיה ברירת המחדל לניהול מסמכים. תשתית כזו מופיעה רק פעם בכמה עשורים".
מייסד החברה הוא פרופ' מתן גביש, חבר סגל בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. החברה פיתחה טכנולוגיה של מסמכים דיגיטליים מותאמים לעידן ה-AI, שנועדה להחליף העבודה הידנית שכרוכה בשימוש בקבצי PDF. המסמכים של פקטיפיי ניתנים למעקב, שליטה, מתן הרשאות ושינוי גרסאות, והם מאפשרים שימוש בסוכני AI כדי להפיק מהם מידע ותובנות.
"אנחנו ממציאים סטנדרט חדש. בשלב ראשון אנחנו היחידים שנותנים את היכולת לקרוא אותו, אבל לא צריך להתקין שום דבר, המסמך נראה כמו PDF כשמשתמשים בדפדפן. לא צריך להחליף את הצורה שבה מאחסנים מסמכים. ממש היינו באובססיה ליצור חוויה שהיא מתחילה ממה שיש היום"
"מסמכים היא בעיה ענקית ויתומה", אומר גביש, "דיברתי עם אלפי אנשים ששונאים את הצורה שבה אנחנו צריכים לעבוד עם מסמכים. כיום אין לנו מסמך דיגיטלי בציוויליזציה שלנו, יש לנו נייר דיגיטלי. ה-PDF מעביר מילה במילה מדף נייר למסך מחשב. הייתי רוצה לראות מסמך עם כפתורים, שמאפשר לי לעשות כל מה שאני רוצה וחשוב מזה, מסמך גישה ל-API שמאפשר למכונות לעשות את מה שהן רוצות לעשות".
לדבריו, כמו שבתעשיית הבידור הפסיקו להשתמש בקבצים ועברו לסטרימינג, וכמו שבתעשיית התוכנה כבר לא מוכרים דיסקים אלא מורידים מהענן, כך תחום המסמכים צריך לעבור למהות דיגיטלית. "בעיניי, ואתה יכול לצטט אותי, הקובץ הוא שורש כל רע, הוא החטא הקדמון", הוא אומר.
אתם מתכננים להעביר את כל העולם לתקן מסמכים חדש? זו משימה לא קלה.
"כמובן שלא. אני לא הייתי מגייס כזה סכום אם היינו בעצם תלויים באפקט הרשת בשביל להתחיל לעבוד. אנחנו ממציאים סטנדרט חדש. בשלב ראשון אנחנו היחידים שנותנים את היכולת לקרוא אותו, אבל לא צריך להתקין שום דבר, המסמך נראה כמו PDF כשמשתמשים בדפדפן. לא צריך להחליף את הצורה שבה מאחסנים מסמכים. ממש היינו באובססיה ליצור חוויה שהיא מתחילה ממה שיש היום, ואז מתבדרת משם".
גביש אומר שהקמת החברה קרתה לאחר עבודת הכנה שנמשכה למעלה מעשור. כבר בשנת 2012, במהלך דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא החל לפרסם מחקרים יחד עם חוקרים מובילים בעולם, אשר צפו שנים אחדות מראש את הקשיים הטמונים בהסתמכות על קבצים מקומיים על מנת לקבע עובדה. "הבעיה של מסמכים רודפת אותי כבר הרבה שנים. אני ניסיתי להתחמק ממנה כי מה אני צריך מסע יזמי? מסע יזמי זה לסחוב צלב מאוד כבד במשך הרבה מאוד שנים. בסופו של דבר לפני שלוש וחצי שנים נכנסתי לגורלי והחברה הוקמה", הוא אומר.
שלושה טריליון קובצי PDF
פקטיפיי נמצאת במהלכם של ניסויי פיילוט בתשלום בארגונים הפועלים בסביבות עתירות רגולציה ושימוש נרחב במסמכים בתחומי הבנקאות, הביטוח, השירותים משפטיים, משאבי האנוש והתפעול. בחברה מסבירים כי צוותים משפטיים למשל, משתמשים במסמכי פקטיפיי כדי לחייב חתימה על הסכמי סודיות לפני העברת מידע רגיש או כדי להגביל חשיפה לחלקים מסוימים במסמך. צוותי תפעול מנהלים באמצעות המסמכים החדשים תהליכי קליטת ספקים ואישורים ישירות בתוך המסמך עצמו, במקום תהליכים שמפוזרים בין אימיילים, תיקיות משותפות וכלים שאינם מתקשרים זה עם זה.
תחום ניהול המסמכים הדיגיטליים כמעט שלא השתנה בשלושת העשורים האחרונים. על פי הערכות, קיימים כיום בעולם כשלושה טריליון קובצי PDF, והם מכילים חוזים, מסמכים עסקיים, מסמכי רגולציה ותשתית לניהול מידע קריטי. כדי להתמודד עם המגבלות של הפורמטים הקיימים, נבנתה סביבם לאורך השנים תעשייה שלמה של פתרונות נקודתיים, ובהם מערכות חתימה אלקטרונית, ניהול גרסאות, אחסון, וזיהוי טקסט.
התעשיה כולה מבוססת על תשתיות מיושנות, ובפועל מנציחה בעיה קריטית: למסמכים עצמם אין דרך מובנית לדעת מהי הגרסה העדכנית, מי ניגש אליהם, ומהו המקור המוסמך שאפשר לסמוך עליו. מה שבעבר היה בעיקר מטרד תפעולי, הפך בשנים האחרונות לסיכון משמעותי לארגונים אשר שואפים לעבור לעידן ה-AI.
פרופ' גביש: "זה תחום יתום עם מאות מיליארדים על השולחן. הרווח בתוכנה למסמכים הוא עצום ויש ציפייה לאוטומציה רבתי בתחום הזה ומישהו צריך לאפשר אותה. גודל הגיוס מגיע מהציפייה שאנחנו מייצרים תשתית חדשה"
פקטיפיי הוקמה בסוף 2023 על ידי גביש במימון עצמי (בוטסטראפ). היא מעסיקה כיום כ-40 עובדים, מהם כ-30 בישראל, במרכז הפיתוח שמוביל את בניית הפלטפורמה, והשאר בארצות הברית. החברה נמצאת בתהליכי רישום של עשרות פטנטים בתחומי תשתית המסמך הדיגיטלי, ממשקי אדם-מחשב חדשים, ואינטראקציה בין מסמכים למערכות תוכנה. כספי ההשקעה ישמשו להרחבת צוותי הפיתוח, להעמקת פלטפורמת הליבה ולעבודה משותפת עם ארגונים מובילים בתעשיות שבהן מסמכים הם תשתית קריטית לפעילות העסקית.
היקף הגיוס בשלב הסיד הוא מאוד יוצא דופן, בטח בחברה שאינה סייבר או AI. איך אתה מסביר את זה?
"פקטיפיי היא חברה יוצאת דופן בנוף הישראלי ולא רק בסכום הגיוס. כל המשקיעים שלנו אמריקאיים למעט משקיעים ישראלים שנכנסו בצ'קים קטנים. אלה אנשים שלישראלים בדרך כלל אין גישה אליהם. עשיתי דוקטורט בסטנפורד ושם התמזל מזלי להכיר הרבה אנשים מאוד מיוחדים ואני אומר לך מניסיון, שמרגע שמתחילים לחשוב על הבעיה, אחד משלושה אנשים לא מפסיק לחשוב עליה לעולם".
אפשר להניח שמעבר לעניין האינטלקטואלי יש גם ציפיות כספיות.
"מטבע הדברים זה לא העיניים היפות שלי. זה תחום יתום עם מאות מיליארדים על השולחן. הרווח בתוכנה למסמכים הוא עצום ויש ציפייה לאוטומציה רבתי בתחום הזה ומישהו צריך לאפשר אותה. גודל הגיוס מגיע מהציפייה שאנחנו מייצרים תשתית חדשה שתאפשר לארגונים להגיע למצב שבו ככל שמודלי בינה מלאכותית משתפרים, היכולת של העסק לבצע משתפרת. הוא נובע מהציפייה שאנחנו נפתור בעיה קשה ונשתלט על תחום שהוא עכשיו קיים, ושנאפשר תשתית שתהיה רבת ערך מאוד כי היא למעשה תשנה לחלוטין את התעשיות שנמצאות תחת רגולציה".
איך נקבעה הערכת שווי של החברה?
"שמרנו את זה שפוי, כלומר לא מסכן את עתיד החברה. לפעמים יזמים מקבלים הרבה כסף בשלב מוקדם וזה מסכן את החברה כשהוולואציה משוגעת והיזמים רואים הרבה כסף ומתחילים לעשות כל מיני שטויות. אני הקפתי את עצמי באנשים שבנו חברות, גם בבורד וגם המשקיעים, והרבה מעובדי פקטיפיי הקימו חברות בעצמם. וגם עוזר שאני עושה את זה בשנות ה-40 לחיי ולא בשנות ה-20 לחיי".
