סין מטילה הגבלות נסיעה חדשות על אנשי מקצוע בולטים בתחום הבינה המלאכותית, ומחייבת מייסדי סטארטאפים, חוקרים ובכירים בחברות - כולל בענקיות כמו עליבאבא ודיפסיק - לקבל אישור רשמי לפני יציאה לחו"ל. ההגבלות חלות על כלל הענף ומסמנות הסלמה במאבק על הכישרונות מול ארצות הברית.
הכללים מרחיבים נהלים שיושמו עד כה רק על חוקרי אוניברסיטאות, מדעני גרעין ומנהלים בחברות בבעלות המדינה, ומשקפים את תפיסת הממשלה כי יכולות הבינה המלאכותית המתקדמות, והאנשים המפתחים אותן, הם נכסים אסטרטגיים לאומיים. ההכללה במדיניות החדשה לא נקבעת לפי דרגה או מעסיק, אלא על סמך הערכות בדבר חשיבותו הקריטית של העובד הספציפי לאסטרטגיה הלאומית. מהנדסי עילית בבינה מלאכותית, שרבים מהם צמחו בענקיות הטכנולוגיה ובסטארטאפים פרטיים מאז הופעת ChatGPT, נתפסים כעת כמשאבים כלכליים אסטרטגיים שיש לפקח על תנועתם.
ההחמרה מגיעה על רקע דחיפה מדינית רחבה יותר להגנת טכנולוגיות קריטיות, מניעת זליגת ידע לחו"ל וצמצום הפער מול ארצות הברית בפיתוח בינה מלאכותית. תוכנית החומש הנוכחית של סין קוראת לנקוט "צעדים חריגים" כדי להשיג עצמאות בייצור שבבים, בינה מלאכותית וייצור מתקדם - והגבלות הנסיעה החדשות מתיישרות עם היעד הזה באמצעות צמצום יציאת הידע והמומחיות.
במקביל, המדינה דוחפת חברות מקומיות להפחית תלות בשבבי בינה מלאכותית אמריקאיים ולהעביר רכש לוואווי ולחלופות מקומיות אחרות. גורמים רשמיים מציגים את ההגבלות כחלק ממדיניות רחבה למנוע זרימת טכנולוגיה קריטית למערב, ומרבים יותר ויותר לתאר את מיטב הכישרונות בבינה מלאכותית כנכסי ביטחון לאומי.
פרשת מאנוס
השינוי במדיניות כבר מהדהד במגזר הפרטי. פרשת מאנוס, סטארטאפ סיני בתחום ה-AI שעבר לסינגפור, הגבירה את החששות מיציאת טכנולוגיה והון אנושי. רגולטורים סיניים חסמו את רכישת מאנוס המתוכננת על ידי מטא בסך שני מיליארד דולר, ומנעו זמנית משני מנהלים לעזוב את סין במהלך החקירה.
המייסדים השותפים של מאנוס - המנכ"ל שיאו הונג והמדען הראשי ג'י ייצ'או - בוחנים אפשרויות לעמוד בדרישות לביטול הרכישה, ובכלל זה גיוס של כמיליארד דולר ממשקיעים חיצוניים לרכישת החברה בחזרה. המהלך מדגיש את נחישות בייג'ינג להשאיר אלגוריתמים וצוותים יקרי ערך תחת פיקוח מקומי, ועשוי לשמש אות לסטארטאפים אחרים ששוקלים עסקאות או העברת מטות לחו"ל.
בכירי תעשייה אומרים שההימור גבוה במיוחד משום שמובילי הבינה המלאכותית בסין מגיעים יותר ויותר ממעבדות פרטיות ולא ממוסדות מדינה, והתחרות על מהנדסים משקפת כעת את הדינמיקה שיש בשור של עמק הסיליקון בארה"ב. החלטת הממשלה להרחיב את בדיקות הנסיעה גם לאנשי מפתח במגזר הפרטי משקפת את השינוי הזה.
יש מומחים שכבר חוזרים
חלק מהנפגעים מתייחסים לאישורי היציאה כמכשול מנהלי שגרתי, אך יש אינדיקציות שהממשלה עשויה גם לבקש לאסוף דרכונים מחוקרים בכירים בחברות פרטיות, כחלק מצעדים בלתי רשמיים. במקביל, גובר זרם החזרה של מדענים ומהנדסים סינים בתחום ה-AI והשבבים, כולל חוקר שבבים שחזר אחרי עבודה במפעל של TSMC ביפן, וחוקר שבבי AI שהוכשר באוקספורד והצטרף לבית הספר לבינה מלאכותית של אוניברסיטת נאנג'ינג. עם זאת, ההגבלות החדשות עלולות לסבך את שימור וגיוס הכישרונות, וחברות מזהירות שההידוק יוצר תמריץ לאנשי מקצוע מיומנים לחפש תפקידים במדינות עם פחות הגבלות.
גורמים סיניים מציגים יותר ויותר את התחרות בבינה מלאכותית מול ארצות הברית כמאבק מקיף המשתרע על פני חומרה, תוכנה והאנשים שבונים אותם. בוושינגטון דנים בהגבלות נוספות על חברות בינה מלאכותית סיניות בשל חששות ביטחוניים, לרבות צעדים המכוונים כלפי דיפסיק, ובבייג'ינג מבקשים לחסום זרימות ידע החוצה ולמנוע רכישות זרות של יכולות מקומיות.
המסר בתוך המערכת האקולוגית הטכנולוגית של סין ברור: מהנדסי בינה מלאכותית והנהלות בכירות נתפסים כעת כנכסים אסטרטגיים מרכזיים, ותנועותיהם ינוהלו בהתאם. השילוב של אישורי הנסיעה, הפיקוח המוגבר על עסקאות חוצות גבולות והמאמצים להפוך את אספקת חומרת ה-AI למקומית - מצביע על אוריינטציה מדינית ארוכת טווח שמעדיפה שליטה בכישרונות ובקניין רוחני, גם במחיר החרפת החששות לגבי היקף התערבות הממשלה במגזר הטכנולוגיה הפרטי.
